פריקה.
אז אחרי 9 חודשיים הוא החליט לחתוך אותי, אותנו ואת הקשר.
הוא אמר שהוא אוהב אותי וטוב לו בקשר , ושהכל טוב, אבל הוא מרגיש שהוא לא נותן מעצמו למעני ולמען הקשר
ומגיע לי מישהו שכן יתן לי את זה, ושהוא מעדיף להתעורר עכשיו ולא נגיד בעוד שנה וזה יכאב בהרבה יותר ויהיה כבד יותר.
את האמת? זה הגיע בבום, לא ציפיתי, רק אתמול נשלח לי סמס געגוע ושהוא חוזר מחר הביתה.
אני לא כועסת, רק מאוכזבת, שהוא החליט ללכת ולעזוב, שהראה לי שהכל בסדר כביכול.
ומצד שני? אני מעריכה אותו, שהיה לו את האומץ לקום ממקום שטוב לו וממקום של לקבל אהבה ולהתמודד עם מה שמפריע לו.. שהיה לו את האומץ להגיד שמגיע לי יותר גם אם אני לא רואה את זה..
אני באמת חושבת שאין לי מה לכעוס ולשנוא אלא רק להתאכזב ממה שקרה ולהעריך בו זמנית.
סיימנו את זה בצורה בוגרת, כמו שהתנהל הקשר הזה וזה לא פחות חשוב לי.
קצת עצובה, קצת מתוסכלת. אני בטוח עוד אתגעגע אליו קצת
אבל תם הפרק הזה בחיים שלי, וכנראה שזה מה שהיה צריך לקרות ביננו ואין איך
לשנות.
למדתי הרבה, גם על עצמי וגם על מערכת יחסים בריאה ונכונה.
וזהו, עוד פרק בחיים שצריך לעבור.
זה חלק מלגדול לא?
אז אחרי 9 חודשיים הוא החליט לחתוך אותי, אותנו ואת הקשר.
הוא אמר שהוא אוהב אותי וטוב לו בקשר , ושהכל טוב, אבל הוא מרגיש שהוא לא נותן מעצמו למעני ולמען הקשר
ומגיע לי מישהו שכן יתן לי את זה, ושהוא מעדיף להתעורר עכשיו ולא נגיד בעוד שנה וזה יכאב בהרבה יותר ויהיה כבד יותר.
את האמת? זה הגיע בבום, לא ציפיתי, רק אתמול נשלח לי סמס געגוע ושהוא חוזר מחר הביתה.
אני לא כועסת, רק מאוכזבת, שהוא החליט ללכת ולעזוב, שהראה לי שהכל בסדר כביכול.
ומצד שני? אני מעריכה אותו, שהיה לו את האומץ לקום ממקום שטוב לו וממקום של לקבל אהבה ולהתמודד עם מה שמפריע לו.. שהיה לו את האומץ להגיד שמגיע לי יותר גם אם אני לא רואה את זה..
אני באמת חושבת שאין לי מה לכעוס ולשנוא אלא רק להתאכזב ממה שקרה ולהעריך בו זמנית.
סיימנו את זה בצורה בוגרת, כמו שהתנהל הקשר הזה וזה לא פחות חשוב לי.
קצת עצובה, קצת מתוסכלת. אני בטוח עוד אתגעגע אליו קצת
אבל תם הפרק הזה בחיים שלי, וכנראה שזה מה שהיה צריך לקרות ביננו ואין איך
לשנות.
למדתי הרבה, גם על עצמי וגם על מערכת יחסים בריאה ונכונה.
וזהו, עוד פרק בחיים שצריך לעבור.
זה חלק מלגדול לא?
אם בא לך סתם לקשקש, אני כאן. תהיי חזקה ושמרי על אופטימיות.