פרידות קלות???

איך דור מוצלח גידל זור מזויין?

מצד אחד: אם הדור של ההורים שלנו היה כל כך מוצלח, איך זה לא עבר אלינו? הסביבה? העולם השתנה? זה מה שלא מסתדר לי בלוגיקה שלך !? מצד שני: מסכים איתך, כיום מתגרשים יותר, ויותר מהר, עם ילדים צעירים יותר.
 

ע פ ר ל ה

New member
ווקשה,לא ספגנו את "הערך המשפחתי"

וכיום,לאחר מעשה,בוכים על חלב שנשפך.אשכרה,דפוקים אנחנו! העולם התקדם,התפתח,הפך לחומרני,היחסים בין בני אדם השתנו מאוד. פעם... משפחה הייתה משפחה! שכן היה שכן! היה כבוד! הייתה הערכה! הייתה פשטות... ואיננו עוד...
 

ע פ ר ל ה

New member
הערך המשפחתי זז לשוליים

מחסלים קשר בהינף יד.ולא חושבים על תופעות הלוואי של אחר כך. אני מצדיקה גירושין במצב שיש אלימות קשה,סמים... כל הדברים הנורים האלה. אבל כל כך הרבה מקריי גירושין "על שטויות במיץ" אני מכירה,וזה חבל. רוב רובם ענו לי שהתגרשו בגלל חוסר תקשורת עם בן/ת הזוג. נו באמת...? שיט! תראה כמה אלופי התקשורת פה כולם... מנהלים דיאלוגים נמרצים... מה הבולשיט הזה... נו באמת? אז אתה מבין כמה אנשים לא מתאמצים לשמר ולתחזק את הנישואין שלהם? חבל חבל חבל...ושוב חבל...
 
אז כמה זמן אפשר לחיות יחד? בזוג?

אולי אנחנו דורשים יותר מדי מזוגיות? וזו הסיבה שמפרקים כל כך מהר נישואים אולי פעם לא ידעו שאפשר אחרת ונשארו ב"שלב התפתחותי נמוך יותר" גם יותר שוויון בין המינים הוא חלק מהעידן ה"מודרני"... היית מוכנה לוותר על קריירה/שוויון בשביל נישואים? וכמה זמן זה היה נמשך?
 
תחפרו פנימה

לחיים של הסבים וסבתות נסו למצוא את האמת של הוריכם . בכמה שקר והסתרה בכמה חנק ומכאובים חיו אז?(בלי הכללה כמובן) ומהבושה לא העזו לפרוצ. ידוע לכם כמה אמהות "חיות" את דרכן החדשה של בנותיהן בחיים חדשים של אחרי גרושים ?לכמה הערכה זוכות הבנות על האומץ לעשות ,לשלוט בחייהן, האמהות שלנו לא "עשו זאת", יש עבודות מחקר על כך...
 

ע פ ר ל ה

New member
קיפוד...

אפשר לשלב זוגיות בריאה+קריירה+גידול ילדים+התמודדות עם צרות החיים... ועוד... כשיש רצון אמיתי לשמור על המסגרת,על הניחוח המשפחתי,על האהבה. אבל כשלא חושבים על תופעות הלוואי בפירוק ביית,זה נראה קל ואפילו מזמין... כאילו... יחי החופש! ואחרי שנושמים את החופש... מה אז? הכל מתוק יותר? זוהר יותר? פירוק הביית שווה את המחיר הזה? נושא כאוב נכון?
 
לדעתי אנחנו מבלבלים בין

ה"זוהר" של החיים אחרי, כי בד"כ אנשים (גם בפורום) נוטים לשתף בהצלחות, ולא בכשלונות. אפילו את סיפרת שה X שלך הבין שאת הכי טובה בשבילו, מאוחר מדי. מעבר לזה כנראה שיש גם הרבה שכנוע עצמי בתוך ה"הצלחה" שמשדרים. מהרבה סיבות: אולי, היה לי רע ויצאתי מזה ולכן טוב לי. אולי, תראו אין אני מסתדר/ת יותר טוב לבד/עם בן זוג חדש. אולי במין דווקא ל X. אולי.... ולכן, לגופו של עניין, אני לא חושב שמישהו חושב שגירושין זה "קל ומזמין" אפילו בדיעבד. בטח שלא עם כשיש ילדים. אולי מה ש"דפוק" בדור שלנו הוא שהיחס בין המשקל של "עצמי" מול "פירוק הבית" השתנה. האם זה הופך אותנו ל"דור מזויין"? אין לי תשובה כל כך ברורה כמו שלך. לילה טוב
 

43המשוטט

New member
עפרלה , אנחנו לא דור מזויין

עפרלה , אני מבין ולצערי חווה את הכאב עליו את מדברת . אך זוג היום הוא לא זוג שחי לפני שלושים וארבעים שנה כמו שילדות של היום זו לא ילדות שלנו. זוג שניסה וניסה לתקשר , לשבת ביחד ולנסות להבין איפה טעה , הלך לטיפול ועדיין לא מתקשר , ניסה כל אחד לטפל בעצמו , ולא הצליח , ולאחר זאת הבין כי אין טעם לסיים חיים ריקניים אין סיבה שישאר יחד . הילדים רואים , סובלים ובסופו של דבר הפרידה תקרה במוקדם או במאוחר. החיים שלנו עוברים וכאשר שני בני זוג חיים באותו בית ללא קשר כלשהו , שניהם סובלים והסביבה גם.
 

ע פ ר ל ה

New member
תתאצץ-ותצליח...

גם בפרק ב' ג' ד'.... יש בעיות.לא הכל גן של שושנים.ונראה אותך סובל רעש וצעקות ויללות של ילדים שהם לא שלך. לך לאישתך וטפל בבעיותיך,כך ייטב לכולם.האמן לי. "אין חכמה כבעלת נסיון"!
 
את? נסיון?את סערה בכוס תה...

כמה תוכלו לסבול את עצמכן מבכות ? תקראי את עצמך. בזוגיות שניה ,ועדיין בבכי ומרירות על החיים ומה שיש להם להציע!
 

ע פ ר ל ה

New member
לא! אני רק מחייכת חומד...

שיהיה לך ברור,שום מרמור ושום נעליים... רק שאני מכירה בערך המשפחתי ובמה שהוא נותן לכולם! מעולם לא זלזלתי בתא המשפחתי שלי כי הוא היה יקר לי כמו שתיי עיניי.
 

ע פ ר ל ה

New member
בהחלט... כל עוד נשמה באפי...

אהנה מהחיים,ואחייך.אבל אין כמו בעל ראשון,ואיןןןןןןןןןןן איןןןןןןןןן כמו אשה ראשונה! חבל'ז לכם...
 
סליחה ורד?!

באמת מצחיק. שאלת וענית בעצמך. הזוגיות (בעינייך) היתה טובה ומאושרת.נפצי לעצמך את הסטיגמות על משברי גיל 40 וכמה שיותר מהר ,כי אם לא עכשיו זה היה יכול לתפוס אותך "במשבר גיל 50" . נו ב'מת!!! אם הזוגיות שלכם היתה מדהימה אישך יקירך לא היה הולך! איך אמר ההוא מלמעלה? המעשים המעשים הם שקובעים, לא הדיבורים.
 
זה בדיוק מה שאני הרגשתי

שנתיים סחבתי את המועקה הזו עמוק בגרון. שנתיים שנאלצתי לשחק בתפקיד ראשי בהצגה - שאני לא הייתי חלק ממנה... למראית עין הכל היה נפלא, הזוג המושלם, ההורים האידיאלים, מצליחנים ויפים.... זיווג משמים... ואני דעכתי מבפנים.. את כל הלחץ הקאתי בבקרים.... עד שלא יכולתי יותר. שום יעוץ לא היה עוזר במקרה הזה. שום ירח דבש שני. כל מה שלא עשה ע"מ לשמור על המערכת הזוגית היה נראה לי לא אמיתי, ומזה אפילו נגעלתי יותר. עד ששיחרר אותי.... אחרי הגט היה אפילו יותר גרוע.... מתנות, פרחים, צימרים, בילויים, אהבה מחודשת 2... ואני כל מה שרציתי היה אויר לנשימה. שיעזוב אותי לנפשי..... 4 חודשים אחרי הגט סופסוף מצא לו אהבה אחרת.... ומאז... פסקו המיגרנות פסקו ההקאות ירד הלחץ נגמרו כאבי הגב
 
ורד!

הלא נודע הוא מקום טוב. את מציגה אותו באור שלילי,וחבל. המון דברים נהדרים קורים בו בלא נודע ההוא. כי שם הכל פתוח שם הכל מתקבל. הפחד נובע מהנודע,ממה שלימדו אותך לפחד(
) לא מהלא נודע כי עליו אף אחד לא לימד אותך כלום בעצם.ותחשבי על זה.
 
למעלה