פרידות קלות???

ו ר ד פ

New member
פרידות קלות???

שלום לכולם התחלתי לכתוב מעט בפורום, אם כי עדיין רק קוראת (סמויה..). יש לציין שהפורום נותן הרבה תמיכה , כי עפ"י מה שקראתי רוב האנשים יצאו מזוגיות לא טובה ולכן לאחר הפרידה, הם החלו לפרוח ולעשות דברים שקודם לא העזו. במצב כזה אני יכולה להבין כי הפרידה קלה יותר, אך מה עושים אם פרידה מגיעה כאשר היתה זוגיות טובה ומאושרת. נכון זה נשמע מצחיק כי אם הכל טוב אז איך זה שנפרדים אבל בעלי טוען שעובר עליו משהו כעת (משבר גיל ה 40 ) והוא חנוק כעת בבית. הוא טוען שהזוגיות שיש לנו היא מדהימה אבל רגשית הוא כבוי אחרי 20 שנים יחדיו. בכדי לקצר - הוא יוצא מהבית ולמרות זאת שכבר נתתי לו את ברכת הדרך (כי אי אפשר להחזיק אף אחד בכוח) וזה מאוד קשה לי. האם יש כאן אנשים שעברו דברים דומים ולא מרגישים רק הקלה מהפרידה אלא פחד מהלא נודע?? חג שמח ורד
 

sungun

New member
מפחיד זה תמיד

אבל רק אם את נכנעת לפחד, זו מתחילה להיות בעיה. החוכמה היא לא להישבר, להמשיך בחיים ולנסות לפתור את הבעיות שנוצרות אחת אחרי השניה. את צודקת שאי אפשר להחזיק בן אדם בכוח, אבל כן אפשר ליצור עבורו מצבים שיגרמו לו לרצות ולחזור: ארוחות חג משותפות, כרטיס פתוח לביקור ילדים, ועבודה קשה של לשמור אותו בתמונה.
 

a n a t i 3 3

New member
עונה.. ../images/Emo141.gif

רוב שנות נישואי (אומנם תשע שנים ולא עשרים
) היו מוצלחות מאוד, חייתי עם אדם שאהב אותי מאוד, התפרנסנו בכבוד, הבאנו שני ילדים מקסימים לעולם, עברנו המון חוויות משותפות, התחתנו צעירים וממש גדלנו ביחד. חצי שנה לפני הפרידה חל המפנה, הוא עבר משבר ששינה את כל התמונה במאה ושמונים מעלות. הייתי בשוק, הרגשתי אבודה, מאסתי בחיים האכזרים שהביאו לי את אותה סטירת לחי שלא הייתי מוכנה לה כלל. היה לי מאוד קשה, הרבה דמעות ירדו באותה תקופה, האור ההוא שנמצא תמיד בקצה המנהרה היה חשוך משהו. הזמן עשה את שלו, החיים זרמו.. התחזקתי, התחשלתי, ניסיתי למצוא את עצמי, עברתי כמה מערכות יחסים שמכל אחת מהן שאבתי את הכח להמשיך, ברור שגידול שני ילדיי נתן לי את רוב הכוחות של להמשיך הלאה מבלי לרדת מהרכבת באמצע.. הכרתי את פורום גרושים גרושות.. כתבתי, התחלקתי, התייעצתי,שתפתי והכי חשוב.. הכרתי בין דפי הפורום את אהבת חיי, את האיש שאיתו אני חייה היום, כבר שנה וחמישה חודשים של ביחד, של אהבה, של פריחה
יש חיים אחרי
 

דייב45

New member
דיבוריםםמעשים

מכירה: אני אוהב אותך אבל..זה לא את זה אני, או למשל: אני מת לצאת הערב..אבל..אני עייף, המעשים הם האמת. הדיבורים- בול שיט האם הוא הולך ממך? אם כן- רע לו והוא הולך. כל היתר אלו התחמקויות. FACE IT אם הוא נשאר..זה מה שהוא רוצה אם הוא הולך..זה מה שהוא רוצה. המעשים קובעים,לא הדיבורים.
 

דייב45

New member
הלא נודע

לא נודע דני סנדרסון הולכים אל הלא נודע ........ ....... אם זה טוב או רע שם בלא נודע בלי לדעת את גורלנו או מה יהיה כל אחד מנחש קדימה עד היכן שהוא רואה
 

ע פ ר ל ה

New member
אנחנו דור מזויין...

ההורים שלנו שמרו והחזיקו בציפורניים את הקן המשפחתי.עליות... ירידות... אבל החזיקו,כי הערך המשפחתי היה גדול וחשוב. ואנחנו...? דור מזוין! הקלות הבילתי נסבלת של פירוק ביית ומשפחה.לא ידענו להעריך עד כמה ביית ומשפחה זה עוגן,וביטחון לכולם.וחבל! אני מדברת ממקום של כאב ולא ממקום של ביקורתיות כלפיי אף אחד מכם.אבל היום... כולם מחפשים זוגיות חדשה,מתאמצים לאפשר אותה,מחפשים פתרונות לבעיות שצצות בזוגיות החדשה,אז איפה היינו בסיבוב הראשון? למה לא התאמצנו? למה לא הערכנו?ומי הם הסובלים העיקריים? הילדים כמובן! פשוט עצוב.
 

ע פ ר ל ה

New member
אענה ורד

ואענה ביושר רב.אני גרושה כשלוש שנים(לא הרבה ולא מעט),שני ילדים מקסימים לי.תלמידים מצוינים וילדים טובים באמת.אני נמצאת בזוגיות חדשה מעל חצי שנה,אין ברירה. אף אחד לא רוצה להשאר בודד. "לא טוב היות האדם לבדו" ולכן ממשיכה את החיים עם יצר חיות גדול מאוד! מתכוונת לכל מילה שכתבתי בהודעה הקודמת,מעניין שאף אחד לא העז להגיב להודעתי. ושוב,לא שופטת.ונכון,נראה שהרבה פה בהחלט מאושרים ושלמים עם המצב החדש,מקווה עבור כולם שהאושר הוא אמיתי אמיתי.אבל הרס של ביית הוא פצע שותת לעד. בהצלחה לך,ולכולם,והמון אהבה.
 

Gefen

New member
עפרלה אני מסכימה איתך

אחרי שנתיים של פרידה מבעלי אני רואה את זה, וחושבת שלא ניסינו, לא ממש התאמצנו, לא היה לנו כוח ומוטיבציה לשקם ווויתרנו. עכשיו אני חושבת שחבל ושהסובלים העיקריים הם הילדים. מסכימה עם כל מילה שלך, רק חבל שעבור רובינו זה מה שנקרא "סוף מעשה במחשבה תחילה".
 

ע פ ר ל ה

New member
נשבעת לך גפן שכואב לי הלב...

ואני יודעת שלא רק לי כואב,לעוד הרבה,וזה פשוט כל כך חבל!
 

ע פ ר ל ה

New member
אני זוכרת...

שכל כך בכיתי ברבנות,רצתי אחריו במסדרונות והתחננתי... בוא נטפל בבעיות... וכלום.הוא היה עם הרגל בחוץ... עבורי זה היה סיוט של החיים. הכאב של הילדים הרג אותי,הבכי שלהם,הגעגועים אליו...נפער חלל. ואמרתי לו פעם,אף אחת לא תאהב אותך,לא תדאג לך,לא תחשוב עליך... כמוני! כי אני ילדתי לך ילדים,עברתי איתך מליון חוויות במשך 14 שנים רצופות,משובחת ממני,לא תהיה!מילותיי לא עזרו,אבל לבטח נחקקו בזכרונו.הוא עבר לגור עם האשה שחיכתה לו...איתה ועם שלושת ילדיה, שנתיים של מגורים משותפים איתה."עשתה ממנו סמרטוט" את סיפורי הזוועה הילדים היו מספרים לי כשהתארחו שם בשבתות.ועכשיו,זה נגמר ביניהם.הוא אורז את מטלטליו לעבר דירה קטנה.וממי הוא מחפש תשומת לב עכשיו? ממי הוא מבקש אוזן קשבת? אל תתפלאו חברים... ממני! האם הוא למד את השיעור שלו בחיים? אני תוהה...
 
עפרלההההההה ...

אני קוראת אותך וכואבת אותך, כי היום את אחרי ועדיין כואב את האירוע שלך אוכל רק לומר לך שאם הייתם צריכים להיות יחד הייתם מגשרים על הכל אבל לא הייתם מיועדים לחיים משותפים והנסיבות עטפו את המציאות שהובילו אותכם למצב הנתון את כנעזבת כואבת יותר ומתקשה להבין שעל אף שחונכנו שחשוב לשמור על תא משפחתי הוא לא מיועד לכל אחד ולא עם כל אחד נכון זה מצער שדווקא לנו זה קורה אך יחד עם זאת חייבים לקבל זאת בהבנה והשלמה ולראות בצעד כבניה לחיים של למידה והתנסות שיש בה עליות וירידות מה שחשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה ולנצל את היום ולחיות אותו נכון ולא לתת ליום לעבור לידינו ולא למצות את הכי טוב עבורנו אצלי - אני העוזבת בדיעבד לא התחתנתי מאהבה אלא מהרגל ביום שהגעתי להכרה והבנה שלא טוב ומאושרת לא יכולתי לסבול להיות שם עוד יום אחד זה הפך לסיוט בלתי מוסבר, נכון איתו ישנתי 8 שנים וילדתי את שני בניי אך כשנגמר זה נגמר וחייבים להמשיך בלי ריגשות אשם ותחושת פיספוס לא להכות אותנו ולא להביט לאחור ולהשאר תקועים ברחמים עצמיים אינני מתפלא גם על השיעור שחווה בעלך שכך גם למד להעריך אותך על אף שאין זה אומר שירצה לחזור אליך ולשקם את נישואיו שניכם נמצאים כעט במקומות שונים בחייכם אך את רואה שום דבר לא מקרי ואי אפשר למנוע זאת כשם שאנו כהורים לא נוכל למנוע ולקצר דרכים לילדינו, כל אחד מאיתנו חייב לעבור כברת דרך לתובנות
 

ע פ ר ל ה

New member
../images/Emo24.gif אילנהל'ה

יודעת,עברו מאז 3 שנים תמימות.של עליות וירידות,והרבה למידה של איך לחיות את "החיים שאחרי"... אני חזקה,אופטימית,שאפתנית,צחקנית,קופצנית... אני הכח,אני העוז! אבל באופן "עקרוני" אני נגד גירושין.חד משמעי נגד! אני בעד לטפל בבעיות,ולהתאמץץץץץץ ינעל דינקום,להתאמץ לשמור על התא היקר ששמו,משפחה.ואין בי שום תקווה שיחזור,לא חיה באשליות.אני כבר בתוך קשר חדש.זורמת לי עם החיים... ונהנית. רק מה שמעניין הוא שעכשיו,הוא מחפש בי נחמה,מחפש יחס,הקשבה. כואב לי על ביית שמתפרק ועל ילדים שנשמתם נקרעת מכאב.לכן אני רואה בסבים שלנו... ובהורים שלנו...זן משובח מאתנו.כי אנחנו,דור מזוין!
 
עפרלה מה שאת רואה ...

ביחסים שלהם לא אומר שזה מה שהיה בחייהם כלומר את לא יכולה לדעת כמה וויתור עצמי וסבל הם שילמו כדי לשמור על התא הזה שנתנו לך לראות ולחיות אלה שחווים חיים שלא טוב להם בהם יכולים להגיד לך שעם כל היופי הזה לפעמים עדיף בלי זה לגשר לעבוד לתקן צריך שניים שרוצים, אוהבים, מוכנים ולצערינו לא הכל תלוי ומתנהל כפי שחולמים אנו אבל... אפשר ליצור משפחה בשני בתים האיקס ואני ממלאים את כל הצרכים של ילדנו כשכל אחד נמצא בבית ובמרחב שלו האמיני לי ילדנו אפילו הרוויחו שני בתים, אהבה ופינוקים ללא גבול, ואת יודעת מה הכי הכי טוב יצא להם שזכו לזמן איכות עם אביהם הרבה יותר ממה שיכלו או קבלו בחיינו המשותפים אז יש גם דברים טובים מעבר לזה שלא סובלים את המתח והסבל של שניים שלא אוהבים תחת קורת בית אחד שוב רצוי להסתכל על חצי הכוס המלאה תגידי אמרתי לך שהתגעגעתי אליך מואהההה תרקדי תשטתי אישה את יפה ומיוחדת להפליא
 

ע פ ר ל ה

New member
../images/Emo25.gif אילנושק'ה

למזלי ולשמחתי,אני והאקס ביחסים מצוינים.אין מתח ועצבים,והילדים אכן נהנים משניי בתים,והורים אוהבים.ו... וו'אללה,מה יהיה יהיה,ממשיכים הא? אז ממשיכה...
גמני געגעתי י'מלעונה... אופו את נעלמת?
 

ע פ ר ל ה

New member
ועוד משהו...

חופשי אני אומרת בגאווה,הוא הפסיד אותי בגדול,בענק! כמוני,אשתו הראשונה(ובינתיים היחידה) לא תהיה לו.
 
בזה... בזה אני בטוחה ...

אין עליך הפסיד ובגדוללללללללל ולך מגיע מישהו ששווה לך כמו המלאך שאיתך בהצלחה לך אישה
 

43המשוטט

New member
שאלה לGefen

האם אחרי שנתיים של פרידה , את עדיין חושבת שתחזרי לבן זוגך?
 
למעלה