אפשר למצא כמה רעיונות, השאלה מה רוצים להדגיש.
את המסירות שלו? את זה שהוא יחסר בעבודה? את התקופה הארוכה? את חילופי הדורות? חילופי דורות אפשר למצא אצל משה : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. ג יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. ד וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם. ה וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. ו חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ. {ס}" (דברים ל'א). נאמנות ויושר ציבורי אצל שמואל: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם, לְכֹל אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לִי; וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ. ב וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם; וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. ג הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת-שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת-מִי עָשַׁקְתִּי אֶת-מִי רַצּוֹתִי, וּמִיַּד-מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר, וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ; וְאָשִׁיב, לָכֶם. ד וַיֹּאמְרוּ, לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה. ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם, וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה--כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי, מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, עֵד." (שמואל א' י'ב). ופרידה כואבת, ממי שכילה כבר את כוחו, (את זה אני מניח שלא תרצו להדביק לו...) מברזילי הגלעדי: "וּבַרְזִלַּי, הַגִּלְעָדִי, יָרַד, מֵרֹגְלִים; וַיַּעֲבֹר אֶת-הַמֶּלֶךְ הַיַּרְדֵּן, לְשַׁלְּחוֹ אֶת-בירדן (הַיַּרְדֵּן). לג וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה; וְהוּא-כִלְכַּל אֶת-הַמֶּלֶךְ בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי-אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד. לד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-בַּרְזִלָּי: אַתָּה עֲבֹר אִתִּי, וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלִָם. לה וַיֹּאמֶר בַּרְזִלַּי, אֶל-הַמֶּלֶךְ: כַּמָּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, כִּי-אֶעֱלֶה אֶת-הַמֶּלֶךְ, יְרוּשָׁלִָם. לו בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין-טוֹב לְרָע, אִם-יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת-אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת-אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה, אִם-אֶשְׁמַע עוֹד, בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת; וְלָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ עוֹד לְמַשָּׂא, אֶל-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. לז כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ, אֶת-הַיַּרְדֵּן--אֶת-הַמ&#