פרידה ../images/Emo24.gif
אם לא שמתם לב, בזמן האחרון אני כותב בפורום הזה פחות ופחות. ובכן, הגעתי למסקנה שאני צריך קצת להתנתק (לא לא, בלי קשר למר שרון
). למה? כי הגעתי למסקנה שאחת הסיבות הראשיות לכך שאני נוטה לשקוע בקלות מפחידה במיני-דכאונות שקשורים במסע לפולין זה בגלל שאני יותר מדי דש בזה ונובר בפצע ופותח אותו כל פעם מחדש. אחת הצורות שזה בא לידי ביטוי זה בכתיבתי ובקריאתי פה בפורום. בהזדמנות הזו אני רוצה להגיד לכם המון המון המון תודה. אתם עזרתם לי בצורה מדהימה לקראת הנסיעה וכמובן גם אחריה. זכיתי להכיר כאן אנשים מדהימים כמו אלון, מיכל, עלוה, ענבר ורק נותר לי להצטער שלא יצא לי לדבר עם עוד פולנים למיניהם
כל שנותר לי זה שוב להודות לכם על חצי שנה נפלאה בה למדתי מכם המון. וחבר'ה- אל תשכחו. כפי שכבר אמרתי פעם, כשכל אחד מאיתנו יצא את שערי אוושויץ, כשכל אחד מאיתנו עבר מתחת לאנדרטת מיידאנק ועמד בפני הר האפר, כשכל אחד מאיתנו קלט באיזה גהנום הוא היה ולאן הוא חזר- על כל אחד מאיתנו הוטלה משימה. להעביר את הלפיד הלאה. תזכרו איפה הייתם, ותעריכו ותאהבו ותתמכרו למה שיש לכם עכשיו. אני אוהב את כולכם, אני מניח שאני לא אעמוד בפיתוי ועוד אקפוץ לבקר, אבל אתם כמובן מוזמנים להשאר בקשר- אייסיקיו- 293806000 מסנג'ר- [email protected] ובפעם האחרונה לתקופה ממושכת- שלכם, ליאור.
אם לא שמתם לב, בזמן האחרון אני כותב בפורום הזה פחות ופחות. ובכן, הגעתי למסקנה שאני צריך קצת להתנתק (לא לא, בלי קשר למר שרון