פרידה לניסיון.
ארבע שנים היינו יחד. ארבע שנים נפלאות. קיבלתי ממך המון- התרגשות, עניין, תמיכה, אהבה, התמסרות בלב ובנפש. חוויה רוחנית אמיתית. אהבתי אותך בכל ליבי, ואני עדיין אוהבת, הקדשתי לך את רוב זמני וכל המרץ שהיה בי. תיאטרון. החוויה שהענקת לי תישאר איתי לכל החיים. ובזה בדיוק מדובר- בחיים שלי. נפגעתי. חיפשתי הצלחה ומצאתי היסוס. ומעכשיו- הכל רק ילך וייעשה קשה יותר. אין יותר סטודיו לנוער, אין יותר מגמה בביה"ס, אין יותר חובבנות. אני רוצה להישאר איתך, באמת רוצה, אבל יש כל כך הרבה אחרות... כל כך הרבה אחרים, וגם הם רוצים, וגם הם מוכשרים, וגם הם אוהבים ומוכנים לתת הכל. אבל כל כך מעט מאיתנו יזכו בך, ולאף אחד מאיתנו אתה לא מוכן להעניק יציבות מוחלטת. מצד אחד, לחיות איתך- זו הרפתקה שלא נגמרת, ומצד שני- זה מאבק שלא נגמר. אני יודעת, בלב, שמגיע לי יותר. כמו ביטחון, למשל. לא לדאוג כל הזמן מאיפה יבוא התפקיד הבא, ומתי יהיה לי כסף לשכר דירה ביד. אין דבר שישווה למשחק על במה. אבל לפני שאני מתחייבת בפנייך, אני רוצה להתרחק קצת, לראות איך אני כשאני לבד. לראות אם יש תחום אחר בעולם שיעשה אותי מאושרת כמו שאתה עשית. זה לא אומר שלא נתראה יותר. זה לא אומר שוויתרתי על כל מה שהשגנו עד עכשיו. אני רק רוצה פסק זמן, לחשוב קצת מה מתאים לי. אם אמצא את האושר שלי במקום אחר- אני יודעת שלא תצטער. יש מספיק אחרים שיבואו במקומי, וגם הם ישמחו מאוד שנשרתי מהמרוץ. אם לא- אחזור אלייך בדעה נחושה, עם הרבה יותר מוטיבציה, מונעת בכוחו של חלום-חיים, שגם הכסף, והקשיים, והמציאות האכזרית ביותר לא יצליחו להביס. ומה שבטוח- עוד נתראה. אם לא מאחורי הקלעים ועל הבמה- אז למרגלותיה, על הכיסאות באולם. כל החיים עוד לפניי. אני בטוחה שאתה יכול להבין את זה. תן לי שהות להחליט ולהיות בטוחה, במאה אחוז, שאתה האחד והיחיד, ואז תקבל את כולי. גוף ונפש. תמיד זוכרת, תמיד מעריצה, תמיד אוהבת מכל הלב, נ' שחקנית ובמאית.
ארבע שנים היינו יחד. ארבע שנים נפלאות. קיבלתי ממך המון- התרגשות, עניין, תמיכה, אהבה, התמסרות בלב ובנפש. חוויה רוחנית אמיתית. אהבתי אותך בכל ליבי, ואני עדיין אוהבת, הקדשתי לך את רוב זמני וכל המרץ שהיה בי. תיאטרון. החוויה שהענקת לי תישאר איתי לכל החיים. ובזה בדיוק מדובר- בחיים שלי. נפגעתי. חיפשתי הצלחה ומצאתי היסוס. ומעכשיו- הכל רק ילך וייעשה קשה יותר. אין יותר סטודיו לנוער, אין יותר מגמה בביה"ס, אין יותר חובבנות. אני רוצה להישאר איתך, באמת רוצה, אבל יש כל כך הרבה אחרות... כל כך הרבה אחרים, וגם הם רוצים, וגם הם מוכשרים, וגם הם אוהבים ומוכנים לתת הכל. אבל כל כך מעט מאיתנו יזכו בך, ולאף אחד מאיתנו אתה לא מוכן להעניק יציבות מוחלטת. מצד אחד, לחיות איתך- זו הרפתקה שלא נגמרת, ומצד שני- זה מאבק שלא נגמר. אני יודעת, בלב, שמגיע לי יותר. כמו ביטחון, למשל. לא לדאוג כל הזמן מאיפה יבוא התפקיד הבא, ומתי יהיה לי כסף לשכר דירה ביד. אין דבר שישווה למשחק על במה. אבל לפני שאני מתחייבת בפנייך, אני רוצה להתרחק קצת, לראות איך אני כשאני לבד. לראות אם יש תחום אחר בעולם שיעשה אותי מאושרת כמו שאתה עשית. זה לא אומר שלא נתראה יותר. זה לא אומר שוויתרתי על כל מה שהשגנו עד עכשיו. אני רק רוצה פסק זמן, לחשוב קצת מה מתאים לי. אם אמצא את האושר שלי במקום אחר- אני יודעת שלא תצטער. יש מספיק אחרים שיבואו במקומי, וגם הם ישמחו מאוד שנשרתי מהמרוץ. אם לא- אחזור אלייך בדעה נחושה, עם הרבה יותר מוטיבציה, מונעת בכוחו של חלום-חיים, שגם הכסף, והקשיים, והמציאות האכזרית ביותר לא יצליחו להביס. ומה שבטוח- עוד נתראה. אם לא מאחורי הקלעים ועל הבמה- אז למרגלותיה, על הכיסאות באולם. כל החיים עוד לפניי. אני בטוחה שאתה יכול להבין את זה. תן לי שהות להחליט ולהיות בטוחה, במאה אחוז, שאתה האחד והיחיד, ואז תקבל את כולי. גוף ונפש. תמיד זוכרת, תמיד מעריצה, תמיד אוהבת מכל הלב, נ' שחקנית ובמאית.
