פרידה ומשבר

g u y 4 u

New member
חנצ'וק....

אוהב? את בטוחה? לא יפה לומר דברים נטולי תוכן מציאותי....
 

אייבורי

New member
כתבת

שאת לא מסוגלת להיות לבד (כושל 1) שאת מחברת בין הפרידה מהחבר לזה שהוריך התגרשו (2) בעיני כדאי להפסיק לתלות או לחבר בין השניים הוריך התגרשו, היה נגמר מת אין לך להתלות בשורשים רעים או שלל תרוצי עבר, את בת 28 בוגרת ועצמאית, מסוגלת לבחור לעצמך להתנהג באופן אחר.
 
מחפשת תעסוקה?

הערב היינו בהופעת מחווה לסיימון וגרפינקל בצוותא (היה באמת מרגש - לא משנה). בכל מקרה, בדרך החוצה פסעה מעדנות לפנינו בחורה צעירה בשמלה כתומה צמודה, מה זה צמודה - ממש נראה כאילו מישהו הפשיט אותה לגמרי, עטף אותה בשלוש שכבות של ניילון נצמד מהכתפיים ועד אמצע הירך וצבע בכתום. תתארגני על שמלה כזאת, תעלי תמונה לפורום וחכי לתגובות - שיפור מיידי במצב רוחך מובטח.
 

g u y 4 u

New member
זה בטוח שיפר את מצב הרוח שלך ../images/Emo6.gif

אני לא בטוח שלה זה ישפר משהו.
 
אוי טיפשון

1. גם למצב הרוח שלי יש חשיבות. 2. לביטוי Y איזה כוסית יש אפקט מדהים ומיידי על מצב הרוח של אשה - כל אשה ואם עוד לא שמת לב כנראה שאתה לא מחמיא מספיק לנשים.
 

g u y 4 u

New member
בראש ובראשונה - תני לעצמך צ'אנס

להבריא. קשר של חמש שנים לא נעלם בכזו קלות. את צריכה לרכוש הרגלים חדשים מאילו שהיית רגילה אליהן, סדר יום שונה, חוויית קיום אחרת. אי אפשר למחות חמש שנים ברגע. כל סדר היום וסדר החיים השתבש. קחי אחורה. תשעני. תנוחי. תאמני את עצמך לשגרה חדשה. תתמסרי לסדר יום חדש חופשי משיקולים אחרים. תמלאי אותו בעצמך. בדברים שאת אוהבת, שאהבת תמיד (גם אם את כבר לא זוכרת מה היית כשהיית לבד). תתחילי בזה, ושגרה חדשה תתפתח משם. לאט לאט. החששות לא יעלמו בבת אחת. הכאב לא יחלוף במהירות. אבל לאט לאט זה יתכהה ויתרחק. צאי לבלות מידי פעם, אצל ועם חברות, חברים, משפחה... תפנקי את עצמך מידי פעם במנוחה. שקט של לבד. קשרים נגמרים כל הזמן. זה לא ייחודי לך ולא קשור לחוויית חייך. אפילו אני נפרדתי מאות פעמים בחיי ואני בטוח שעוד רבים וטובים מסביבך. זו לא סוף הדרך הדר...זו תחילתה של דרך חדשה. אנשים חדשים, התרגשויות חדשוןת, חוויות חדשות, פרפרים חדשים... רק תני לעצמך את ההזדמנות להתגבר.
 

czar

New member
יפתי, תבטחי לי משהו

מבטיחי לי שתשימי ביומן שלך היום לעוד שנה עם קישור לפוסט הזה, ותקראי אותו ותחייכי לך בערגה ואולי געגוע קל. את במקום הנכון ויהיה בסדר.
 

hadar 25

New member
עונה למגיבים רק עכשיו...

תודה לכל מי שהגיב...באמת שחימם לי את הלב, התגובות היו ממקום אמיתי. אני מאוד מסכימה עם מה שהעלו לגבי האפשרות שמודעות לא משנה דבר, אלא אם כן היא משנה דפוסי מחשבה...יש משהו הרסני בדפוסי המחשבה שלי לגבי עצמי-משהו פאסימי שלא מאפשר לי להאמין בעצמי ביכולותי..עד עכשיו הייתי בטוחה שיש הפרדה ברורה בין הראש ללב, ושבראש דברים עובדים לי יופי לעומת הלב. לא חשבתי על מה שנאמר כאן, לגבי כך שבעצם ישנו חיבור מדויק,כי כשבאות מחשבות נכונות, כך גם מרגיש הלב. אני כנראה עדיין לא במקום של לאפשר לעצמי לדבר אל עצמי ממקום חיובי באמת. הלוואי והייתי במקום הזה ורוצה מאוד להגיע אליו. לגבי ההורים גרושים....אני לא מאשימה שום דבר ואף אחד במקום שהגעתי אליו.נסיבות החיים היו כאלה שבגיל 5 הורי התגרשו ועברתי למקום רחוק מאוד, שלאחריו לא ראיתי תא אבי הרבה. גם משפחת אימי שהיתה קרובה, היתה יחסית מנוכרת כך שאת רוב ימי בליתי לבד, מדברת אל עצמי בבלב בעיקר. הקרנתי החוצה הרבה שמחה וביטחון אף זה האפיל על שנאה עצמית לא קטנה. אני לא מנסה להאשים, כבר הייתי במקום הזה בתקופת "הבעיטה" שלי, ועכשיו אני במקום אחר לגמרי, מודעת למי שעומד מולי-חסרונותיו ויתרונותיו. ברור שאני צריכה לקחת אחריות על חיי, אני פשוט לא ככ יודעת איך...וכשדיברתי על "שורשים" דיברתי על אותה עצבות שאני מכירה ככ טוב מלהיות לבד ככ הרב שנים. תודה בכל אופן לכולם על התגובות. חיזקתם אותי. פורום מקסים.
 
למעלה