פרידה א'

[שירה כמים]

פרידה א'

הגוף שלה
נכרך
השתרג
סביב הפצע שלי
הזליף יוד שורף
וכל כך מתוק.

 

[שירה כמים]

פרידה ב'

אולי רק היום אפשר לי
לא להיות מלאך
ולהיות רק מדוכדך
[לא נואש].
אולי רק היום
אחבר בין שמיים וארץ
כמו בטאי צ'י.
בלי אהובתי.

 

[שירה כמים]

פרידה ג'

עלי לזכור את השינוי בפרוצדורות:
אהובתי כבר לא אהובתי
עלי לקרוא לה בשמה בלבד,
בעצם,
עלי להפסיק לקרוא לה
בכלל.

 

[שחרזדה האחת]

לפחות הפרידה זכתה בשיר, מרגש

 

[שירה כמים]

תודה רבה שחרזדה

 

[שירה כמים]

פרידה ד'

במחשבה שנייה, בטעימה נוספת
המרק האחרון שהכנת לא היה טעים.
למרות שאמרתי שכן.
למרות שחשבתי שכן.
למרות שרציתי להאמין שכן.
הוא היה מלוח מדי
וכמה פעמים אמרתי לך שמלח לא בריא לי
והיו בו מעט מדי ירקות
כאילו קימצת בהם
כאילו התעצלת לחתוך.
גם האורז הלבן
וכמה פעמים אמרתי לך שאני לאט רוצה אורז לבן אלא רק מלא
היה גושי ולא מבושל דיו
וגם אם את קוראת לזה אל דאנטה
זה לא משנה את העובדה שהוא פשוט
לא היה מבושל דיו.
כמו הקשר שלנו
שמתגולל עכשיו מתחת לספה על הרצפה
הופך ללכלוך בלתי נראה
נעלם.

 

[שירה כמים]

פרידה ה'

אבל מה אומר
על סלט הכרוב
שכן היה מושקע
חתוך קטנטן ודק
ומהודק היטב במינון הנכון
של שמן זית ולימון? מה אומר
חוץ מזה שאת משגעת אותי
עם הנשימה שלך, עם הידיים הרכות שלך,
עם מילות האהבה שלך, עם השפתיים החמות שלך -
כל אלה כבר לא יהיו איתי יותר
רק בזכרוני, וגם שם יילכו וידהו, ובינתיים
אזכור את שפתך הגסה כשאמרנו שלום
ואת חוסר היושר שלך אזכור ואשמור לי
למזכרת ולו מכיוון שהם מצביעים
על חוסר היושר שלי
כאשר הבטתי לפני חודשים בתמונתך לראשונה
וידעתי - האישה הזאת לא בשבילי.
ואף על פי כן---

 

[שירה כמים]

פרידה ו'

אדם עף ברוח, הוא לא יודע לעשות חשבונות.
הידיים שלו זזות כמו כנפיים
בניסיון לדאות והוא אינו יכול
להוציא את הפנקס והעט מכיס מכנסיו. נו באמת,
הוא פשוט לא מסוגל.
הוא הרי חייב לשמור על שיווי משקל.
אחר כך, בהמשך, פעם אחת
הוא ינחת ולא ישוב עוד לעוף. הוא ייצמד לקרקע בשמחה, בהנאה,
ואף מילות אוויר כמו "אהובתי" ו"אף פעם" ו"לנצח" ו"לתמיד"
לא יפריחו אותו יותר לאוויר, והוא ישרבט בפנקסו מספרים
והוא
יגמור את החודש.

 

[שירה כמים]

פרידה ז'

בלילה הזה הייתי אלוהים של אלוהים.
אלוהים הייתה המריונטה
ואני הייתי המפעילה.
הייתי לבושה אז בבגדי הכוהנת הגדולה
משתחווה וקדה ואומרת תודה וסליחה
היו לי גומות בלחיים ושדיים צחורות ורכות
וגם לה. הייתי אלוהים של אלוהים
ונשאתי לה תפילה רכה
בלילה הזה שנמשך כל חיינו
אחזנו זו בשדיה של זו ולא הרפינו
עד שבא הבוקר עם אור השמש הנושף
וטרף

 

[שירה כמים]

פרידה ח'

אני חושבת עלייך.
אף אחד לא יכול לקחת ממני את המחשבות.
אני זוכרת אותך.
אף אחד לא יכול לקחת ממני את הזכרונות.
אני עושה עם עצמי אהבה ומדמיינת אותך איתי.
אף אחד לא יכול לקחת ממני את הדמיונות.
זה מה שזה:
רק דמיונות.

 

[שירה כמים]

פרידה ט'

אבל לאלוהים
הייתה אלוהים אחרת.
אלוהים האחרת
הייתה פרועה וחוגגת.
זרי ניצחון, יבשים וטריים, היו מונחים
סביב מצחה. אלוהים האחרת
הייתה מאוד נדיבה ודוהרת
אל ענייניה שלה
בסבבה
כשאלוהים שלי הפרטית
מביטה חליפות
בי ובה
בעיניים מעריצות, כלות,
נאטמות.

 

[שירה כמים]

פרידה י'

להתבייש בעצמי
להעמיד את עצמי בפינה
במין תחושה משונה של אושר קטנטן מתפשט:
אין מלקות הפעם
רק נשיקות
לעצמי המבויישת בתוך הדרך שנפתחת לה,
ליד פח האשפה, המטאטא והיעה
הנה נפתחת הדרך
לאלוהים של האלוהים
שהיא גם שפחת האלוהים