פרח קט

[zar]

פרח קט

פרח קט שזה אך נבט זקף עלי כותרתו בעולם...נתן מבטו צופה בחמה השופעת חומה עוקב אחריה מהלך מעופה יונק ללשדו את אגלי הטל רוצה הוא לפרוח לנסוק אל על מצפה לבעל כנף שיאביק ויפרה כל הארץ בריחו תימלא אך לפתע פתאום ממש משום מקום רוח קדים מכה בו.. צורבת את חיותו לוקחת.. אוספת ובא הגשם וניתך המטר אך לפרח לא נותר המחר צאר מוקדש לשוק באהבה אין קץ מאבא שאוהב

 

[shuk]

לצאר אורמור קסנדרה מאיה וגם לך מלאך

איכילוב 12.15 שקט מכונת החמצן לידי עובדת במלא המרץ ואני חושב.. פעם יכלתי לכתוב מתי שרציתי ולשים את העט על הנייר והשאר הלך מעצמו נעשה לבד. עכשיו מרגיש שהראש שלי חנוק בחומות אבנים עם רשתות ברזל כמו אלה שעוטפות את בית החולים הזה מכל צד ועבר. הפעם הזאת לא היתה כל כך מזמן וכמו היתה לפני מליון שנה תמיד חסרו לי כמה שעות ביממה ולא רציתי שהזמן יעבור כי היה טוב , פשוט כזה,טוב. פעם יכלתי לציר מתי שרציתי די היה לשבת ולשים את העט על הניר והשאר הלך מעצמו נעשה לבד. עכשיו ללחוץ ציור זה להדוף אותו החוצה כמו משחת שינים גמורה שאתה לוחץ ומעקם בכח לסחוט ממנה עוד טיפה ועוד טיפה. ומדליק את הטלויזיה ומחפש משהו לאכול ומסתכל כל רגע בחלון לראות שעברו מהפעם הקודמת בדיוק שלוש דקות ועשרים שניות איכילוב 16.25 באמת שאני מתחיל לאהוב אותכם ידידי החדשים מאי שם הלואי והיתם כאן איתי הלואי..

 

[mayajacobs]

שוק יקירי

אני חייבת לציין שכל פעם שאני מגלה הודעה ממך, יש לי דחף לפתוח אותה ולקרוא אותה ככה בשקט, בלי חיפזון למרות החיים המהירים שחייבים כל שניה ללכת. תחזיק מעמד שם, שוק יקר, ואל תתן לשום דבר לנצח אותך כי, אתה חייב להיות הכי חזק מאיה

 

[אורמור]

שוק יקר במיוחד..

את משאלת החיים אין לאל ידי להגשים לאיש..גם לא לי.. אבל אם ה``הלוואי`` הזה בא מהלב.. ומפגש איתנו הוא משאלה.. ונוכל להביא עלייך טיפ אור..או חיוך.. אז כהרף עין אני שם..לצידך..לרגע לשעה יחד עם קסנדרה..אולי צאר..ומי שחפץ.. אני רוצה להביא לך פרח לבן.. במקום האדום.. ציין מקום.. אמור שאכן.. ומפגש כזה יתכן מתכוונת לכל מילה אור

 

[zar]

שוק

אין ספק שללבבות רבים חדרת ונימים חבויים הרטטת. קשה לנו לעמוד מנגד ולא לבוא ולחבק אותך פיזית ליצוק בגופך חם ואהבה אין קץ. אנא פנה למי מאיתנו ולו גם במייל האישי ומסור לנו את פרטייך. צאר והרבה חברים

 

[אורמור]

הפרח הזה מדמם בי..זולג וגורם לנהי..

בכיתי.. בגלל הפרח האמיץ ההוא באיכילוב בגלל הצאר הרגיש בגלל הכאב שבלב מול מחר שנשלל הלוואי יתבדה.. הלוואי ויצחק הפרח האמיץ הלוואי עצב יחלוף מהעולם לו יהי אור