פרח בגן

lilend

New member
את נוטפת אלימות וזה מכעיס יותר מכל מה

שתיארת שמתרחש בגן. ילדים בני שנתיים נושכים כי הם לא מצליחים לבטא את עצמם. אם בנך ינשך את הילד שנשך אותו, זה לא ילמד את הילד שזה לא נעים, זה יהיה דיאלוג מבחינת הילד הנושך, הוא ימשיך "לדבר" כך עם ילדך. איך את יודעת שההורים לא מלמדים את ילדם לא לנשוך? את רואה אותם בגן, כמה שעות טובות אחרי הנשיכה, איזה טעם יש במה שיאמרו לו הוריו כעת? הוא ילד בן שנתיים, הוא שכך שנשך כמה דקות לאחר הנשיכה ואת מצפה שידברו איתו על זה כמה שעות לאחר מכן? הציפיות שלך הזויות והתפיסה שלך אלימה מאוד.
 

פרח88

New member
למה ? - כי אני לא רוצה

שהבן שלי ישמש לילדים אחרים כשק איגרוף - אני מצפה שכן - שאמא שלו תסביר לו שזה לא בסדר ולא תחייך לי בפרצוף כאילו הבן שלה נתן מתנה לבן שלי היא לא הייתה מחייכת עם הבן שלה היה חוזר עם סימנים על הידיים , אני רואה כמה שעות אחרי הנשיכה - אולי כמה דקות ואת זה רואים לפי איך שהבשר יוצא מהמקום ישר אחרי המקרה , את לא היית רוצה לראות על הילד הפעוט שלך סימני דם שכאלה אז בבקשה , אני לא יהיה מתחסדת ויגיד לו - אוי אוי תפנה לגננת , כי הגננת עצמה אומרת לי - שהילד שלי צריך לשרוד , לשרוד = להחזיר . לא הייתי רוצה שהילד שלי יגיע לכיתה א ולא יידע להחזיר הילד שלי הוא לא שק איגרוף של אף ילד אחר שההורים שלו בבית מרוצים מיזה שהוא מכה ילדים אחרים - כי ככה הוא יצא גבר גבר .
 
תקפצי קדימה כמה שנים

מישהו בכיתה, או בשכונה מכה את הגבר-גבר שלך - הוא לא הולך להתלונן למורה או מסתלק מהמקום אלא שורד=מכה בחזרה, המישהו השני מכה עוד בחזרה (על המכות שהגבר-גבר שלך החזיר), או מוציא סכין - הגבר-גבר שלך פצוע ובבית חולים או מת - שרד, או לא שרד????? לימדת אותו להסלים את האלימות ברגע שהיא מתחילה, במקום להתנתק, ועכשיו היא הסלימה עד שהוא נפגע באופן רציני - שיחקת אותה!!!!
 

lilend

New member
הבן שלך לא יהיה שק איגרוף לעולם, גם אם זה יקח

קצת זמן, הוא יקלוט את האלימות שאמא שלו משדרת לו ויעבור להיות הילד המכה ואת תוכלי להיות מרוצה. הפרשנות שאת נותנת לחיוכים של ההורים היא פרשנות לא נכונה. אף הורה לא יכול לחנך בדיעבד (בדיעבד=לאחר כמה שעות), אני בטוחה שאם ילד ינשך את ילדך וההורים שלו יראו אותו עושה את זה, הם יחנכו אותו ויכעסו עליו, אבל מה הטעם כמה שעות לאחר מעשה? שימי לב לכל מה שכתבת עד עכשיו- את מה שעובר להורים האחרים בראש את רק מנחשת, את כל התגובות שאת חושבת שהם הגיבו - זה הכל הדמיון שלך ותפיסת העולם שלך. את רוצה שהבן שלך ירביץ כדי שיצא גבר, אבל את אומרת שהם מחייכים כשהם רואים את בנם מרביץ לבנך כי יצא גבר.... את חיה חיים עצובים מאוד אם את מאמינה שכל הסובבים אותך נהנים מהמחשבה שבנך הוכה בגן, זה עצוב נורא. מעבר לעצב הזה, מעציב אותי יותר לחשוב על האלימות שאת מעודדת, בעצם זה הרבה יותר מפחיד מאשר מעציב. אני מאוד מקווה שאנו לא חיות בשכנות ויותר מזה מקווה שבתי לעולם לא תתקל בבנך בעתיד. במיוחד לא הייתי רוצה לחשוב מה יקרה אם בטעות היא תדרוך עליו או משהו כזה, איך שהוא בטח ייכנס בה, הרי לזה את מחנכת אותו. פחד אלוהים!
 

UmaGuza

New member
את מטילה את האחריות על הילדים ועל הוריהם ולא

אני מבינה את הכאב והמצוקה שלך ומבינה שאת רוצה למנוע מהילד שלך סבל, אבל את מצפה שזה יגיע מכל המקומות הלא נכונים - מההורים של הילדים שלא נמצאים במקום, מהבן שלך שיחזיר. את האצבע המאשימה שלך את צריכה להפנות לכיוון הגננות, לא להורים ובטח שלא לילדים בני שנתיים. אבל משום מה משתמע מדבריך שהדבר היחיד שאת כן מוכנה לקבל בסיטואציה שתארת זה את גישת הגננת שהילד צריך לשרוד. את צריכה לצפות מהגן שבו נמצא בנך שהגננות ידאגו שהאוירה בגן תהיה פחות אלימה. שהגננות ידאגו להסביר לילד שנושך/מרביץ שזו לא התנהגות מקובלת. שהגננות ישגיחו בשבע עינים על ילד שכרגע מועד יותר לנשוך, יתנו לו את תשומת הלב הראויה וימנעו ממנו לפחות חלק מהנשיכות. קשה לי להאמין שאיזשהו הורה בגן שלך מרגיש שהילד שלו בן השנתיים יצא גבר גבר כי הוא נשך את הבן שלך. אם את נמצאת בגן עם הורים נורמטיבים סביר יותר להניח שההורה השני מודאג מזה שהילד שלו נושך לא פחות ממה שאת מודאגת מזה שהילד שלך ננשך. ואני הייתי מפרשת את החיוכים כמבוכה ו/או חוסר אונים. דרך אגב, גם הילדים הנושכים יוצאים נפסדים מגישת הגננות, אולי לא עם סימנים כחולים אבל בהחלט נפסדים, כי אף אחד לא מלמד אותם התנהגות חברתית. וגם ההורים שלהם צריכים לתת את הדעת על ההתנהלות בגן. חג שמח
 

leelach

New member
סליחה אבל אמא שמחייכת לא נראה לי שהיא הכי

כועסת או הכי מחנכת את הילד שלה, מה זאת אומרת מה אפשר לעשות?? איזו מין תשובה מפגרת של הורה?? אני כמובן הייתי מצפה שהאמא תחנך את הילד שלה ותטיף לו שלא נושכים ולא מרביצים עד שזה יחלחל לילד, לא להעביר את זה ולחייך, לאלץ את הילד לבקש סליחה שיבין שעשה מעשה שלא מקובל ואסור נקודה!!! והיא ממש לא נוטפת אלימות, היא כואבת את המצב של הבן שלה, קצת רגישות! וד"א הורה שכמה שעות אחרי המקרה מתנהג כמו אינפנטיל תהיי בטוחה שבבית הוא לא פתאום ישתנה ויטיף לילד מוסר
 

פלגיה

New member
אבל היא באמת לא יכולה לעשות כלום

זה קרה מזמן (גם חצי שעה זה "מזמן" אצל ילד בן שנתיים) הוא כבר מזמן שכח מזה. שום תגובה שלה לא תהיה אפקטיבית כרגע, ואם היא תכעס עליו הוא יהיה נבוך מאוד, כי הוא באמת לא יבין על מה ולמה הכעס הזה התפרץ עליו פתאום. בגיל שנתיים הטפות לא עוזרות, אילוץ לבקש סליחה הוא מטופש (מבחינת הילד זאת רק מילה) שום דבר שהוא לא מיידי - לא אפקטיבי. אז נכון. ברגע הנשיכה, אם האם עדה, אני מצפה שהיא תגער בילד ותזהיר שלא נושכים. אבל בסוף היום בגן? באמת לא נשאר לה לעשות כלום אלא לחייך. לפעמים חיוך מורה על מבוכה.
 

אדומה2

New member
תשמעי

אני מאוד יכולה להבין את המצב בו את נמצאת, אני עוד לא הגעתי לשלב הזה עם שחר, אבל אני יודעת להגיד לך שאם אני אהיה בנקודה הזו שהילד שלי חוזר עם סימני נשיכות או כל דבר אחר שלא מוצא חן בעיניי בקונטקסט הזה, אני מתייצבת במשרד המנהלת של הגן ועד שלא מתקבל פתרון שגורם להפסקת המכות/נשיכות- אני לא זזה. אני מציעה לך לגשת ולשוחח שם עם מי שצריך ואם הגננות לא מצליחות לפתור את העניין הזה, הייתי ממליצה לך לשקול להחליף גן ולבחור גן שמטפל בעניינים מסוג זה בדרך שיותר מקובלת עליך. במקביל, הייתי לומדת עוד על הנושא ומנסה לראות איך אני יכולה לעזור לילד שלי להתמודד עם הדברים האלה- ספרים, אנשי מקצוע וכדומה. בהצלחה.
 

שמש א

New member
חכי

בר חזר כבר עם נשיכה מהגן וכנראה, לצערי, שזה יקרה עוד ועוד. זה גיל כזה. אני יודעת מהגננת (מה שידעתי בעצמי) שהוא "ילד טוב" שלא נושך ומרביץ. אני מקווה שהוא ילמד להחזיר למי שנושך אותו, או לפחות שילמד לצעוק חזק שיפחדו ממנו. קחי בחשבון שבגן, לפחות אצלנו בקיבוץ, זה לגיטימי שילד יחזור נשוך.
 

lilend

New member
בני כמה שאר הילדים? אני זוכרת שהייתה תקופה

בגן של בתי, שהילדים היו נושכים ומכים. זו לא הייתה אלימות אלא ילדים קטנים שלא יודעים להתבטא ומצד שני מנסים לקיים אינטראקציה אחד עם השני. כל יום נשיכות נראה לי זוועה ולא הגיוני, צריך לבדוק איפה הגננות כזה קורה ואיך בדיוק זה קורה- האם זה אותו ילד או כמה ילדים שונים. אם זה אותו ילד אז לא צריכה להיות שום בעיה להפריד ביניהם. לגבי האלימות- אין סיבה שהוא יחזיר כי זה לא שמישהו מתחיל מכות והוא יושב ולא עושה כלום, סביר יותר להניח שהילדים האחרים קצת יותר מגושמים. ילד שזורק מזלג נשמע כמו ילד שהמזלג נפל לו, או ילד שזורק כדור ולא יודע שהמזלג הוא מסוכן יותר. אל תסתכלי על זה כעל אלימות ואל תסתכלי על בנך כקורבן כי זה לא המצב בגילאים האלה אלא בגילאים מבוגרים יותר.
 
למה את מצפה מילד בן שנתיים שידע להגן על עצמו?

ילד בן שנתיים הוא בסך הכל תינוק וזקוק להרבה עזרה והגנה מהמבוגרים עד שיגיע לגיל שבו ידע (גם) להגן על עצמו. אם הגן לא מסוגל לספק לו את ההגנה הזאת, יתכן שכדאי לך לחשוב על גן אחר, עם פחות ילדים ואוירה פחות אלימה. אני חושבת גם שלא נכון ללמד "להחזיר". אני לא מאמינה באלימות כתגובה לאלימות, לא כשזה במריבות בין ילדים ובטח לא כמדובר בעימותים בעולם האמיתי.
 

n o a p

New member
נשמע לא בסדר בכלל

הבן שלך לא אמור לדעת להגן על עצמו בגיל שנתים, וגם לא נעים לי להגיד אבל הוא ממש לא אמור לחזור הביתה עם צלקות של נשיכות או מכות. אצלנו בגן (ארה"ב, ואנחנו יודעים מראש שהם יותר מקפידים בנושא אבל אולי בכל זאת צריך לאמץ משהו מהאמריקאים ההיסטרים), אם הבן מקבל מכה או ננשך או נופל אני מקבלת "דוח ארוע" שבו כתוב מה קרה ואיך הם טיפלו בנושא (נתנו חיבוק, שמו פלסטר, שטפו במים...), ואני חותמת שקיבלתי את הדוח. נשמע הזוי נכון? אבל מצד שני אני יודעת למה יש לו סימן של מכה כלשהי על הגוף, ואני גם יודעת שהגננת ראתה אותה והתיחסה אליה. אם אני רואה מכה או שריטה שלא דיווחו לי עליה (ואני מתכוונת ברמות של דברים רצינים יותר מאשר שטפי דם שיש לו ברגלים או שריטות קלות כי הוא משתולל בחצר) אני פונה לאחת הגננות ומבקשת שתספר לי מה קרה. אין שום סיבה שהילד יקבל מכות והגננות לא יטפלו בנושא
 

פרח88

New member
הלוואי שהיה קצת מזה

פה , המעט שאני רוצה לקבל מגן במיוחד פרטי זה כמו שאת אומרת הייתחסות רצינית למה שקורה עם הילד שלי בגן ואיך מטפלים במקרים האלה ,, רק שאין לי ממש מענה , אני מקבלת תשובה של גננת - הילד צריך לדעת לשרוד - נו באמת -- תכף אני יתחיל לשלוח אותו לגן עם סכין ,,, איזו מין תשובה שזו .
 

Ani15

New member
תחליפי גן

גננת שחושבת שילד בן שנתיים לא צריך הגנה אלא צריך לשרוד היא לא ממש גננת טובה, ובטח לא מתאימה למה שאת מחפשת. זה גם מסביר למה מתאפשרת כל כך הרבה אלימות בגן. העובדה שזה גן פרטי שעולה הון אינה ערובה להתאמה שלך ושל בנך אליו. אני בטוחה שאת יכולה למצוא גנים קטנים עם גננת מגוננת יותר ואולי גם ילדים רגועים יותר.
 

mgie

New member
ממש מרגיז!!!!../images/Emo46.gif

קרה לי את אותו הדבר, ולי אף אחד לא עדכן אותי, הפשטתי את הילד באמבטיה ופתאום ראיתי עליו שעונים בגב, בזרוע למעלה... אני קראתי הרבה על זה וזה הגיל, זה קורה, אבל אם התדירות היא רבה, הבעיה היא לא אצל הילדים, כי הם לא ממש מבינים מה הם עושים, לכן ההסברה לטעמי ש"להחזיר לילד השני" ממש לא רלוונטית ומייצרת עידוד לאלימות, כי ילדים לא ממש מבינים גבולות, מה גם שאני ממש לא רוצה שהילד שלי יהפוך לזה שנושך/ מרביץ ולא הייתי רוצה שאף אמא תחווה את הכאב בלראות את הילד שלה פגוע, גם אם הוא הילד ה"אלים" מה שכן עשיתי זה ביום הראשון הערתי למטפלות, בעיקר על כך שהן לא דיווחו לי, ביום השני, הערתי שוב, גם שישמו לב וגם שלא אמרו לי (שוב) ביום הרביעי כבר נכנסתי ו"הפכתי שולחנות" בעיקר שהסתבר לי שזה כמעט תמיד אותו ילד (שהוא באמת ילד חמוד ביותר אבל עם בעיות ביטוי) והן, במקום להיצמד אליו ולעזור לו למצוא דרכים אחרות להתבטאות פשוט התעלמו מזה, מכך שהן איפשרו לילד לעשות את זה! בטח שזה מרתיח!! ותשובה כמו הילד צריך לדעת לשרוד???? אני הייתי מראה לה!!! עם תשובה כזו למצוא גן אחר ומהר! זה מה שאני עשיתי, היום אני מרוצה עד הגג, וגם מהגן הזה הוא חזר פעם אחת נשוך, אבל מיד אמרו לי ולא אמרו לי את שם הילד אבל הן והילד הנושך עזרו לטפל בבן שלי ויותר זה לא קרה
 

UmaGuza

New member
הגישה של הגננת לא לעניין

ילד בן שנתיים לא צריך לשרוד. תפקידה של הגננת (ושאר הצוות) הוא לחנך את הילדים להתנהגות חברתית וזה כולל טיפול במקרי אלימות. זה לא אומר שלא יקרו מקרים כאלה, אבל התדירות שאת מתארת נשמעת מוגזמת והגישה של הגננת ממש לא מקובלת עלי. מצטערת, אבל אני הייתי מחפשת גן אחר שבו לגננות קצת יותר אכפת מהעבודה שלהן.
 

mordillo100

New member
../images/Emo46.gif תפוז../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif

גם הבן שלי מהעדינים יותר וגם אני חששתי שמרביצים לו בגן והוא לא יודע להגן על עצמו, פשוט קבעתי פגישה עם הגננת והיא נתנה לי עצות איך לללמד אותו לעמוד על שלו (בפני האחיינים הגדולים בעיקר) אבל בעיקר היא הרגיעה אותי שהוא הילד הכי אהוב בגן בגלל שהוא לא מרביץ, כולם רוצים לשחק איתו ולכן גם נותנים לו כל מה שהוא רוצה ולכן- הוא לא צריך להכנס לעימותים.... פשוט דברי עם הגננת. בהצלחה.
 

לימיצ

New member
משהו לא נשמע בסדר בגן הזה....

פשוט ככה. בגילאים האלה ילדים נושכים. ליבי לא נשכה, מתן כן. שניהם הלכו לאותו גן, ואצל שניהם אני לא זוכרת שמישהו דיבר על ילד נושך. זו תופעה שהגננת הסבירה מראש שהם שמות אליה לב טוב טוב, שהן דואגות לקחת את הילד הנושך הצידה ולהסביר זה מעשה חמור (או משהו בסגנון, אל תתפבי אותי במילה), זה משהו שמאד מאד מהר בתחילת השנה נפסק ולא נותנים לו לגיטימציה בגן. היא גם הסבירה שאם ילד כן נושך הם לא נוהגות לספר מי הנושך, כי זה לא תורם כלום לאף אחד. הן שמות לב לילדים שנוטים לנשוך ועושות ככל יכולתן לבצע הפרדה עד שזה עובר. מזלג עף, מכות בראש, נשיכות כל יום, זה לא מסתדר לי עם מקום שהילד שלי היה הולך אליו יותר מדקה וחצי. את יודעת מה לא מסתדר לי? השגרה שאת מתארת. כאילו זה המצב הרגיל, ונשמע ממה שאת אומרת שמבחינת הגננת זה המצב. זה לא תקין ולא מקובל נקודה.
 
לפי דעתי משהו בגן לא תקין , הילד שלך בסדר גמו

המצב שבו הילד שלך מוכה (זורקים עליו מזלג , מכה בראש???) ואין התערבות מספקת מצד הצוות כך שהדבר לא נפסק או לפחות יהיה בתדירות נמוכה יותר - זה מה שמדאיג פה באמת. האם את רוצה שהילד שלך יהיה במקום שבו הוא חוטף מכות ואז מחזיר מכות כל היום? ושלא תביני נכון , אני חושבת שילד צריך להחזיר אם מציקים לו והוא מדבר והדיבורים לא עוזרים כלל. אבל לפני שמחנכים לאלימות בחזרה צריך קודם כל למגר את האלימות מצד הבריונים שבגן. את כותבת שאת לא יכולה להיות שם ולגונן עליו - הגננות שם כדי לגונן עליו!
 
למעלה