פרזנטציה
איך אתה ב- PowerPoin ? אין סיכוי שאני עושה את זה, אתה לא נורמלי . . . כן אני יודע, גם את קצת ... אתה חושב על זה, אני סתם חסרת חוט שדרה נסחפת ונגררת אחרי הרעיונות שלך ובסוף נכנעת. כן ... וכמה שאת אוהבת את זה ! " כנראה " עיקמתי את הפרצוף ... חסר לך שהמצגת לא תהיה מדהימה... היא תהיה מדהימה, היא תמכור את עצמה, לא תצטרכי לעשות כלום, תזרמי עם המצגת והם יתעלפו. רק שלושה תנאים . מזל שהוא עזר לי, סטודנט מיובש עומד על הבמה מצביע עם מקל על השקפים ( שקפים ?! ), האולם מלא – כל המחלקה נדחסו פנימה, ואפילו נראה שבאו גם כמה מהשנה הבאה, וכולם זזים באי נוחות משועממים. כבר היו שתי פרזנטציות קצת יותר טובות, אבל בסדר כאלו, לא להתעלף. אני אחרונה, והוא צדק המצגת מדהימה. רק ש... אני לא מסוגלת להתרכז בכלום, לא מאמינה שהסכמתי. הלב שלי דוהר איך מתערבבים לי הדברים, פחד וריגוש, לעמוד מול כולם לביקורת, להראות לכולם למה אני מסוגלת, לשלוט בקול, בחומר, לעניין אותם, המתרגל, המרצה, אולם מלא ... והתנאי הראשון – אני בחצאית מיני וחולצה צמודה. כל ארבעת המציגים ישבו בקצה הבמה בניצב לקהל, אני אחרונה. הדפוק עם השקפים מזיין את השכל, אז התחלתי להסתכל מסביב על האנשים, ואז ראיתי את זה מתחיל. שלושת רבעי מהאנשים לא מסתכלים עליו בכלל – אני לא מאשימה אותם. אבל רבע בערך מסתכלים עלי, פתאום חם - מאד חם. אני יושבת רגל על רגל, והחצאית כמובן קצת עלתה, ניסיתי למשוך את החצאית קצת למטה (בלי המון הצלחה) הלב שלי דוהר, אני אדומה, לא מורידה את המבט מהמיובש ' להתרכז, להתרכז ', אבל החום עולה, והפטמות מזדקרות – כמובן. אתה לא מבין, זה רציני, הציון שלי תלוי בזה, וחוץ מזה אני לא יכולה לעמוד ככה מול כולם ולדבר על החומר... אתה יודע יפה מאד שיראו את הבליטות של הפטמות שלי... ניקי את פצצה, ואת יודעת את זה, ואף אחד במחלקה שלך לא "יגלה מחדש" כמה את כוסית, או שהפטמות שלך בולטות, אז תפסיקי להתחסד לי . אתה לא מבין, זה על במה, מול כולם, אני אעמוד שם במיני קצרצר חולצה צמודה ופטמות זקורות בזמן שיותר ממאה איש ינעצו בי עיניים !! ואז ראיתי את החיוך הממזרי מרוח לו על הפרצוף, מדמיין את זה לעצמו ... אתה לא נורמלי, אמרתי. כן, את אוהבת את זה. ואז התחלתי לדמיין את זה אני ... Niki
איך אתה ב- PowerPoin ? אין סיכוי שאני עושה את זה, אתה לא נורמלי . . . כן אני יודע, גם את קצת ... אתה חושב על זה, אני סתם חסרת חוט שדרה נסחפת ונגררת אחרי הרעיונות שלך ובסוף נכנעת. כן ... וכמה שאת אוהבת את זה ! " כנראה " עיקמתי את הפרצוף ... חסר לך שהמצגת לא תהיה מדהימה... היא תהיה מדהימה, היא תמכור את עצמה, לא תצטרכי לעשות כלום, תזרמי עם המצגת והם יתעלפו. רק שלושה תנאים . מזל שהוא עזר לי, סטודנט מיובש עומד על הבמה מצביע עם מקל על השקפים ( שקפים ?! ), האולם מלא – כל המחלקה נדחסו פנימה, ואפילו נראה שבאו גם כמה מהשנה הבאה, וכולם זזים באי נוחות משועממים. כבר היו שתי פרזנטציות קצת יותר טובות, אבל בסדר כאלו, לא להתעלף. אני אחרונה, והוא צדק המצגת מדהימה. רק ש... אני לא מסוגלת להתרכז בכלום, לא מאמינה שהסכמתי. הלב שלי דוהר איך מתערבבים לי הדברים, פחד וריגוש, לעמוד מול כולם לביקורת, להראות לכולם למה אני מסוגלת, לשלוט בקול, בחומר, לעניין אותם, המתרגל, המרצה, אולם מלא ... והתנאי הראשון – אני בחצאית מיני וחולצה צמודה. כל ארבעת המציגים ישבו בקצה הבמה בניצב לקהל, אני אחרונה. הדפוק עם השקפים מזיין את השכל, אז התחלתי להסתכל מסביב על האנשים, ואז ראיתי את זה מתחיל. שלושת רבעי מהאנשים לא מסתכלים עליו בכלל – אני לא מאשימה אותם. אבל רבע בערך מסתכלים עלי, פתאום חם - מאד חם. אני יושבת רגל על רגל, והחצאית כמובן קצת עלתה, ניסיתי למשוך את החצאית קצת למטה (בלי המון הצלחה) הלב שלי דוהר, אני אדומה, לא מורידה את המבט מהמיובש ' להתרכז, להתרכז ', אבל החום עולה, והפטמות מזדקרות – כמובן. אתה לא מבין, זה רציני, הציון שלי תלוי בזה, וחוץ מזה אני לא יכולה לעמוד ככה מול כולם ולדבר על החומר... אתה יודע יפה מאד שיראו את הבליטות של הפטמות שלי... ניקי את פצצה, ואת יודעת את זה, ואף אחד במחלקה שלך לא "יגלה מחדש" כמה את כוסית, או שהפטמות שלך בולטות, אז תפסיקי להתחסד לי . אתה לא מבין, זה על במה, מול כולם, אני אעמוד שם במיני קצרצר חולצה צמודה ופטמות זקורות בזמן שיותר ממאה איש ינעצו בי עיניים !! ואז ראיתי את החיוך הממזרי מרוח לו על הפרצוף, מדמיין את זה לעצמו ... אתה לא נורמלי, אמרתי. כן, את אוהבת את זה. ואז התחלתי לדמיין את זה אני ... Niki
