פרופיל קטע 20

גם זה מסימני החזרה לרומנטיקה-

אין דילים, אין טקטיקה הגנתית. הכל או לא כלום. בום בום וניצחון מושלם.
 
אני בטוח שרובכם לא תסכימו איתי

אבל חשבתי שהיה ראוי לתת לסימוני את הכבוד לנצח את הקטע היום. סוג של מחוות כבוד לרוכב מבוגר, שנתן את הנשמה בג'ירו, למרות שהוא היה פחות טוב, הוא לא וויתר אפילו לרגע. בכל מקרה ג'ירו מדהים של איבן באסו, שעמד בכל הלחצים, ונכנס החודש לדפי ההיסטוריה.
 
אני הראשון שלא יסכים איתך../images/Emo13.gif

לתתזה יפה שיש למי לתת. לסימוני לא הו היום רגליים לנצח. באסו רצה את הניצחון לבן שלו. זה רק אני או שיש עוד מי שראה את הדימיון לאחות של
 
סימוני רותח על באסו ../images/Emo46.gif

סימוני שלא ידוע כאחד ששומר בבטן כאסים, אלא מוציא אותם בתקשורת, לא אהב את הדרך בה הסתיים הקטע היום. מתוך סייקלינגניוז: according to Simoni, Basso asked him to slow down on the descent of the Mortirolo and not drop him - but that did not mean the gift of a stage win. "Basso said to me, 'Don't drop me on the descent', so I thought I had a chance to win today; if I had thought Basso was going to do that in the finale, I would have played my cards differently," explained Simoni. "I'm just happy that the race is almost over," he said, looking disgusted. Adding fuel to the fire was the 2003 Giro champion's description of the maglia rosa's performance, which he termed 'extra-terrestrial' - and not in that nice, 'he's out of this world' sort-of-way. "I've never seen anyone dominate [like Basso], never seen any one that strong!" exclaimed Simoni. "He seems like an extra-terrestrial." When Basso saw the replay of Simoni's words on camera, his face changed from one of elation to one of anguish: "I don't like to be called an extra-terrestrial or a phenomenon," he retorted. "I've been on the podium in the Tour de France twice and was the only rider who could stay with Armstrong on the climbs. Me and my team worked really hard to win this Giro d'Italia. I told him it was better to arrive together at the flat section before the last climb, and then fight for the win. "Maybe Gilberto will understand [later] that it is not as bad as it seems; maybe he said those things because it was straight after the finish, but there is nothing to complain about. In this Giro, I have always been honest and played fairly. In the last kilometres, I didn't attack, I only rode my pace - and that made the difference." זה רק אני או שבעקיצה כלפי היכולת המדהימה (He seems like an extra-terrestrial) של באסו בג'ירו, סימוני רומז ליכולת לא טבעית של באסו?
 
טובים השניים מן האחד?

היו היום שלוש קבוצות עיקריות בחוד המירוץ. באסו וסימוני, גוטיירז וקונגו, וסבולדלי, גראטה קזאר וילה ושות'. באסו וסימוני רכבו בשיתוף פעולה מצוין, כל העלייה למורטירולו, בירידה מההר ובמישור ובעלייה האחרונה, עד כ-2-3 ק"מ מהסיום כשבאסו הראה כמה אנרגיה עדיין יש לו. לעומתם - קונגו וגוטיירז רכבו ללא כל שיתוף פעולה באותם מקומות. בכל פעם כל אחד משניהם ניסה לברוח מחברו. גם בעלייה האחרונה המתונה, גוטיירז רכב כל הזמן מקדימה ללא שיתוף פעולה מקונגו (לדעתי, לקונגו פשוט לא היה כח והוא פחד שגוטיירז יברח לו) וזאת, למרות שלשניהם היו מטרות זהות (גוטיירז נגד סימוני וקונגו נגד סבולדלי). בקבוצה האחרונה סבולדלי עשה לדעתי הימור כשהחליט לגלוש במורד בשיא כוחו ולהתנתק מקבוצה של 5-6 רוכבים שיכלו לשתף פעולה במישור ובעלייה לסיום וכך הוא רכב לבדו את כל הדרך מסיום הירידה מהמורטירולו. אולי הוא חשב שהוא יוכל להדביק את גוטיירז וקונגו ולהצטרף אליהם. אני חשבתי בזמן המירוץ שהוא עושה טעות, אך התברר כי עשה שיקול נכון והוא הגיע לפני קבוצת קזאר (לא שזה עזר לו מול קונגו). כך שבמקרה אחד (סימוני ובאסו) הוכחה עליונות שיתוף הפעולה ובמקרה אחר, סבולדלי התברר שפער של דקה וחצי מספיק ל-25 ק"מ לרוכב בודד מול חמישה, אבל לא מספיק מול רוכב חזק כמו גוטיירז. כמו שנתתי אתמול מחמאות לפנאריה על הביצוע של אתמול, ככה מגיעה להם היום נזיפה. הם היו צריכים להציב שמירה אישית על גראטה. מצאנטי לדוגמא, שהוא ספרינטר, וסיים היום ראשון מהקבוצה הכתומה, היה יכול להצמד לגראטה ולמנוע ממנו את המקומות הראשונים בשני הטיפוסים הראשונים. מצד שני כל המחמאות לגראטה שמשחק אותה יום אחרי יום.
 
שאפו ענק לסימוני וגוטיירז, לוחמים

אמיתיים בכל רמ"ח איברם. כפי שטענתי כבר בימים הראשונים של הג'ירו ( ציטוט: "גוטיירז יהיה הדי-לוקה של הג'ירו הנוכחי"): גוטיירז הוא הפתעת הג'ירו השנה. חבל בשביל קונאגו שהשיפור שלו ביכולת הגיע רק ביומיים האחרונים, יש כשרון ענק אבל עדיין חסר משהו...לריס הפתרונים! סנדי קאזר- העונה הטובה ביותר שלו עד כה, גאווה צרפתית אמיתית - בבית ממתינים לו כבר לטור ביולי.
 

Mont Ventoux

New member
קטע 20: טרנטו – אפּריקה / חלק א'

הקטע האחרון המשמעותי לדרוג הכללי, והעדר הבריחה על הדרך הפך את היום למופע מובהק של העשירייה הראשונה לדירוג הכללי. איש איש נתן את שארית המיץ שלו כדי לקדם את מטרותיו. באסו – מנוע גדול. טס בעליות כאילו מדובר בירידה ישרה בשיפוע קל. לבסוף, כשסנטיאגו בראשו, הפעיל את המבער האחורי, שתל את סימוני במקום, הגיע לקו, שלף את התמונה, גאה בניצחונו המרשים וגאה בבנו. יש לקוות שהניצחון הצפוי של באסו מחר בג'ירו, יתן לו את הביטחון להוציא מעצמו קצת דברים אחרים, שיראה לנו קצת יותר את האישיות שלו - באסו. הדומיננטיות שלו בג'ירו הזה, כולל ההתנהלות האסטרטגית והטקטית של קבוצתו נראו כמו רפרודוקציה של ארמסטרונג וקבוצתו. אבל, למרות שהאסטרטגיה של ארמסטרונג והדומיננטיות שלו היה בה עבור רבים מן השעמום, הבן אדם עצמו היה מרתק והמופע שלו על האופניים הרבה יותר עשיר. לבאסו אין ספרינט (ולכן במידה שיש לו הכח לנצח נראה אותו שוב ושוב מנער את יריביו הרבה לפני הקו). הוא כל הזמן מדבר על לא לקחת סיכונים בירידות - עדות לכך שהוא עדיין מפחד מהן (וכן, אין לו את זה בירידה). השליטה הטכנית שלו, לטעמי עוד רחוקה ממה שיש לאחרים בפלוטון להציע, אם כי בבונדונה במיוחד זכורים לי כמה סיבובים יפים - כמובן בעליה. ה-ITT שלו מרשים, בעיקר בזכות הכח והמקצב היפה הקבוע, וכל עוד אין שם יותר מידי טכניות. בדרך כלל הוא לא אומר דברים מעניינים, וגם לא עושה שטויות. ובכל המילים האלה רציתי להגיד, שהוא בקושי הצליח לעורר בי עניין. לכן תקוותי שההישג ישפר את בטחונו ויוציא גם יותר את ייחודו. יכול להיות שיקח את הדאבל, ויכול להיות שלא. קשה לדעת, גם משום שיריביו הצפויים לא נכחו, או לא נכחו בכושר המתאים. מעבר לזה, לא ברור באיזה מצב יתייצב לטור. בעבר, היה לעיתים נחלש בשבוע האחרון שלו בטור. שנה שעברה, הוא נכנס חלש יותר אבל היתה לו מחצית שניה חזקה. גם את הג'ירו הוא החל חלש יותר אבל הלך והתחזק לתוך השבוע השני. כך או כך, באסו נראה לי רוכב מוכשר שבהחלט מסוגל לנצח את הטור, ויותר מפעם, אבל הוא לא נראה לי ממועדון הסדרתיים הכבדים. סימוני – כמה לחם, כמה הקבוצה שלו עבדה עבורו, כמה ניסיונות לניצחון קטע, וזה שוב לא הלך, והאכזבה גדולה. אבל סימוני הוא האיש שהיה שם בשבוע האחרון ונתן לנו איזו אשליה שאולי בכל זאת יש פה קצת תחרות. לדעתי, הטענה שלו כלפי באסו פשוט מבטאת את התסכול (שכרגיל יוצא אצלו על אחרים) כי בפועל אין בה ממש. זה נכון שהדסנט שלהם היה איטי יחסית, אבל להערכתי אילו סימוני היה בורח לבאסו, הוא היה מרוויח על באסו אולי איזה 20 שנ' לקראת העליה לאפריקה. וזה ממש כלום עבור המנוע של באסו, שהיה מצמצם אליו כבר בק"מ האחרונים של הירידה (איפה שכבר היה פחות טכני) וסוגר אליו בתחילת העליה. בסה"כ ג'יבו, כהרגלו, היה מאלה שהביאו את רוח הלחימה לג'ירו הזה ומבין יתר הפייבוריטים המוקדמים הוא נתן את הפייט הכי רציני. כונגו – ניצח את הג'ירו האחרון לפני תחילת הפרו-טור. בהרים היו לו כמה ימים טובים, וכמה ימים בהם הוא פשוט לא היה שם. אלא שגם אם לא היה נאלץ להתמודד עם כמה ימים רעים בהרים, זה כנראה לא היה מעניק לו יותר ממקום שלישי על הפודיום. מדהים, שגם בג'ירו הררי שכזה, המטפסים בעלי משקל הנוצה לא ממש הוכיחו את יתרונם. ואולי זה מחזיר אותנו להתחלה הקשה בבלגיה, למזג האוויר המחורבן, ולמהירות המתוגברת של מירוץ פרו-טור. אכן, היום נראה כי כונגו ממש נאבק להשאר עם גוטירז. גוטירז – התאו הלוחם. הלך לו בג'ירו הזה. אבל גם אחרי שהלך לו, הוא היה מספיק שקול ומנוסה כדי שלא יברח לו. דומסטיק של עצמו. סאבולדלי – שמחתי לראות אותו רוכב בגפו ללא עזרה מן הקבוצה. זה פאולו אחר. היום האחרון, ואחד הקשים ביותר בג'ירו הזה, ולראשונה איל פאלקו די ברגמסקו מפצח את החמישיה הראשונה בקטע הררי, ושם - למורת רוחו - הוא גם מתישב בדרוג הכללי. התאמץ מאד לא לאבד את מיקומו הרביעי לכונגו, אבל זה לא הלך. יתכן שתוספת התסכול הזו, גרמה לו למחות על ההעברות הארוכות בג'ירו (בין הקטעים) ולא לעלות על הפודיום כדי לקבל שם עוד מאליה בלו (רבאק, הבנאדם סוחב את חולצת התחרות הזו מאז היום הראשון וכנראה רק בגלל שבתוך הק"מ הרביעי של הג'ירו הזה הוא היה הראשון שהגיע לנק' הגזטה 110 ונקודת ה-GPM. קצת מגוכך הבלו הזה). את יכולת הטיפוס הוא לא הביא לג'ירו הזה, הסבל נראה רב, הגוף כבד וכפות, ונעדר אותה גמישות של זרימה. ואולי היום, הסיום הטוב ביותר שלו בקטע הררי, לרגעים הוא נראה כפי שנראה ביום הרע ביותר שלו שנה שעברה (היום עם העליה לפינסטרה). אגב, לפי דעתי, בעליה למורטירולו, כל עוד הוא סחב את עצמו הוא איבד פחות זמן. דווקא כאשר התישב על גראטה הוא התחיל לאבד יותר. עדות נוספת לכך היא שבעליה לאפריקה לבדה הוא פתח כמעט חצי דקה על חבורת רודפיו, למרות שסחב כל הדרך לבד, ומפסגת המורטירולו ועד הקו באפריקה הוא הפסיד רק 35 שנ' לגוטירז, שבכל זאת נעזר מידי פעם בכונגו. לוחם קשוח ודסנדר יפהפה. והיום אפילו הראו לנו מעט מן האמנות שלו.
 

Mont Ventoux

New member
חלק ב' - נתוני זמנים

נתוני זמנים מהמורטירולו לאפריקה (לפי רדיו קורסה) - (בתקווה שבשעות כאלה אין פה יותר מידי טעויות) על המורטירולו (32 ק"מ לקו): באסו - סימוני - עוברים ראשונים גוטירז - 1.03 דק' כונגו - 1.10 דק' פיאפולי - 1.48 דק' (- טעות??) סאבולדלי - קרוסו - גראטה - קזאר - 3.40 דק' 25 ק"מ לקו - אחרי 7 ק"מ ירידה: באסו - סימוני - עוברים ראשונים גוטירז - כונגו - 1.12 דק' פיאפולי - 2.06 דק' סאבולדלי - 3.38 דק' קרוסו - גראטה - קזאר - 4.00 דק' (כנראה שזה היה החלק הפחות טכני בירידה; כמעט כולם הפסידו זמן לבאסו-סימוני). 20 ק"מ לקו - אחרי 5 ק"מ נוספים של ירידה (סה"כ 13): באסו - סימוני - עוברים ראשונים גוטירז - כונגו - 52 שנ' (ב-5 ק"מ גוטירז-כונגו סגרו 20 שנ' לבאסו-סימוני) פיאפולי - 1.44 דק' סאבולדלי - 2.48 דק' (ב-5 ק"מ ירידה טכנית בלבד הוריד 50 [!] שנ' על באסו-סימוני, 30 שנ' על גוטירז-כונגו ו-31 שנ' על קרוסו-גראטה-קזאר. סה"כ ב-13 ק"מ ירידה הוריד 34 שנ' על כונגו, 52 שנ' על באסו-סימוני, ו-53 שנ' על קרוסו-גראטה-קזאר) קרוסו - גראטה - קזאר - 3.41 דק' (ב-5 ק"מ גם קבוצה זו מצמצמת 19 שנ' לבאסו-סימוני) 15 ק"מ לקו - תחילת העליה (סה"כ אחרי 17 ק"מ ירידה וחלקי ישורת): באסו - סימוני - עוברים ראשונים גוטירז - כונגו - 46 שנ' פיאפולי - 2.12 דק' סאבולדלי - 3.00 דק' קרוסו - גראטה - קזאר - 3.55 דק' בקו - אחרי 15 ק"מ עליה: באסו והילד בתמונה עוברים ראשונים סימוני - 1.17 דק' גוטירז - כונגו - 12.5 שנ' (בעליה לבדה [15 ק"מ] גוטירז מאבד 2.05 דק' לבאסו, ו-48 שנ' לסימוני) סאבולדלי שאסף את פיאפולי - 6.03 דק' (בעליה לבדה [15 ק"מ] הפסיד 3.03 דק' לבאסו ו-1.46 דק' לסימוני [שעבדו את רובה בצוותא], 85 שנ' לכונגו וגוטירז [גם כן שניים, למרות שאת רוב העבודה גוטירז עשה], והרוויח 27 שנ' על חבורת קרוסו-גראטה-קזאר שגדלה ל-7 רוכבים. מפסגת המורטירולו ועד לאפריקה, סאבולדלי הפסיד על גוטירז 35 שנ' למרות שרכב כל הדרך לבד/בחזית) קרוסו - גראטה - קזאר - שנאספו גם ע"י אוסה, וילה, פניה ורוביירה - 7.26 דק' אה, נו. היה צריך לעשות את זה באקסל
 

Mont Ventoux

New member
תיקון2:בקו - אחרי 15 ק"מ עליה:

(אין לי מושג מדוע, כמה מספרים התהפכו בתצוגת ההודעה אצלי. ענייני הגדרות שפה שכאלה... אז נקווה שאחד מן השניים יצא בסדר.) בקו - אחרי 15 ק"מ עליה: באסו והילד בתמונה עוברים ראשונים סימוני - 1.17 דק' גוטירז - כונגו - 2.51 דק' (בעליה לבדה [15 ק"מ] גוטירז מאבד 2.05 דק' לבאסו, ו-48 שנ' לסימוני) סאבולדלי שאסף את פיאפולי - 6.03 דק' (בעליה לבדה [15 ק"מ] הפסיד 3.03 דק' לבאסו ו-1.46 דק' לסימוני [שעבדו את רובה בצוותא], 58 שנ' לכונגו וגוטירז [גם כן שניים, למרות שאת רוב העבודה גוטירז עשה], והרוויח 27 שנ' על חבורת קרוסו-גראטה-קזאר שגדלה ל-7 רוכבים. מפסגת המורטירולו ועד לאפריקה, סאבולדלי הפסיד על גוטירז 35 שנ' למרות שרכב כל הדרך לבד/בחזית) קרוסו - גראטה - קזאר - שנאספו גם ע"י אוסה, וילה, פניה ורוביירה - 7.26 דק'
 
כריזמה

מה היה חסר בהופעה של באסו? למה תצוגת מופת ושליטה מוחלטת מהסוג הזה, עניינה את רובנו ככשעשה אות לאנס והיום היא מעלה לחלקנו פיהוק קל על השפתיים? הגדרה מילונית לכריזמה מויקפידיה: מקור המילה כריזמה ביוונית ומשמעותה מתת אל. בדרך כלל משתמשים במילה זו בכדי לתאר את יכולתו של אדם, שיש בו שאר רוח ומנהיגות, להקסים אנשים ולהשפיע עליהם. היה לי מרצה במדעי המדינה (ד"ר אדם דנאל) שמהלך אחד מקורסי המבוא בשיעור שעסק בנושא הסמכות (מקס וובר, וובר מחלק את הכריזמה לכמה סוגים: רגשית, חוקית-רציונלית ומסורתית), שתיאר את הכריזמה הרגשית כתכונה שלא ניתן להסביר אותה, כריזמה כסוג של יכולת להקסים אנשים. לא ניתן להסביר במדויק מה יש בו באותו אדם שמקסים אותנו וגורם לנו "ללכת שבי אחריו". ד"ר דנאל אהב להשתמש בביבי נתניהו כדוגמא הטובה ביותר לכריזמה רגשית, ולאן ניתן להגיע בזכות אותה כריזמה. ללאנס היה את זה, מלבד סיפור ההחלמה מהסרטן, ללאנס היה משהו ברכיבה שהקסים את חלקנו, משהו שחישמל את חלקנו, משהו שלא בטוח ניתן להצביע עליו באופן מדויק ולהגיד זו הנוסחא להפוך לרוכב פופולארי. באסו נתן החודש תצוגה מדהימה, תצוגת על שלעיתים מאוד רחוקות אנחנו רואים. בכל קטע וקטע (למעט הקטע הראשון) הוא היה רמה אחת לפחות מעל יריביו. אבל כן, חסר לבאסו את הקסם הזה, הקסם שקשה להגדיר אותו, אותו הקסם שתופס אותנו. גם בסרט על CSC, לפחות בעיני באסו היה הדמות הפחות מעניינת, הוא הילד הטוב, שיושב מכיסא האחורי מקשיב למאמן ועושה כל מה שהוא אומר לו. בסרט לדוגמא, הדמויות של קרלוס ססטרה ושל מיקלה בארטולי (מרגש לראות אותו מגלה, שזהו אין לו יותר מה לתת, הוא הזדקן בבת אחת ווא כבר לא יכול לנצח את יריביו) הרבה יותר מעניינות ומורכבות מהדמות של באסו. חשוב לציין שכל זה, לא מוריד ולא פוגע ביכולת שלו כרוכב. בעידן החדש, העידן של אחרי לאנס, באסו הוא הרוכב הטוב ביותר בגרנד טור או לפחות אחד משלושת הרוכבים הטובים ביותר בגרנד טור (נחכה לטור על מנת שהוא יוכיח שהוא הטוב ביותר).
 
../images/Emo57.gif../images/Emo152.gif טעענה יפה. אבל...

תאמין לי אם ימשיך ככה תגלה שיש לו אחהושרמוטה כריזמה מסורתית שבעעיני המאמינים הופכת גם לכריזמה רגשית. למה אחהרת איך תסביר את זה שהאפיפיור הפולני הזה חהצי מת משותק איזה כאריזמה הייתה לו בדיוק שמליוני איטלקיות קוסיות צעעירות גמרו במכנסיים כל שנה מהנאום שלו בכיכר הואתיקן? חהכה לטור השבועע ביום רביעעי ותבין שמופעע של עעליונות זה מספיק כאריזמתי. ומופעע של עעליונות מתמשכת (אינשאללה) וואלה יראה לכל בכייני ה"משעעמם לי" איך נולד גיבור עעל. בתנאי אחהד. איזה? כנסו לכאן ביום רביעעי ותדעעו!
 
הופעה כמו אתמול שווה מיליון כריזמות

מה שהביא אתמול באסו לאופניים שווה יותר מכל כריזמה. פשפשתי בזכרוני כדי למצוא ביצוע דומה והוא (הזיכרון) נדד עד לאותו קטע עשירי בטור 97. אולריך ברח לדבוקה לרכיבת סולו ארוכה באנדורה (נדמה לי שזה הסתיים ב Arcalis. זה נגמר באיזו דקה הפרש על פאנטני ויראנק וקאסגרנדה. נזכרתי בם בבריחה של אינדוריאן בקטע שהסתיים בלאיז' (טורדה 95). אז יישב עליו אחד שלקח אותו במאוץ לקו הסיום אחרי שלא הוציא את האף לרוח הנגדית לאורך ק"מ רבים של בריחה עם אינדוריאן. קוראים לאחד הזה ברונייל. הברונייל הזה הביא לדבוקה את שיטת ה: נג"ש טוב,התקפה אחת בעלייה השמירה על ההובלה כל הדרך לפריז". שבע שנים הייתה כאן הכריזמה הזו. שבע שנים בהם ניטעו דעות מוטעות על כי פסה מהדבוקה הרומנטיקה. ביום שישי החזיר וויוט (מצידי שיקראו לו שפכטל) את הספורטיביות הרומנטית. אתמול החזירו באסו את הניצחון הראוי. ניצחון שבו גם הדרך חשובה ולא רק התוצאה הסופית. אם כריזמה היא הגנה אז ההעדפה שלי היא חוסר הכריזמה של באסו. מקבילה אומנותית? האם ג'ו קורקר וגניס ג'ופלין היו יכולים להצליח היום? מזל שלא היה כוכב נולד בדרך לווסטוק. הרווחנו כמה אמנים שהביאו לנו מוזיקה של גן עדן. מוזיקה ששום ספירס, מדונה או מויאל לא היו מביאים לנו. ונשבע שאני אוהב את נינט.
 
ה"שיעמום"/ אי-הכריזמה של באסו נובעת

לטעמי דווקא מאותן 7 שנים של ארמסטרונג, שחלקן(בעיקר המאוחרות) לפחות היו די משעממות. באסו שנראה כממשיך כרגע את הקו של ניצחון מוחץ ללא מתחרים שידגדגו אותו, מגדיש את סאת השיעמום. ואגב מיגל אינדוראין: לפני מס' ימים צפיתי בהקלטה של ג'ירו 93' וטור 95ואני חייב לציין שהיה הרבה יותר מעניין. אינדוראין תקף ללא הרף, רכב בקדמת הפלוטון בלי שהוסתר מאחורי גדוד פועלים. לרוב הוא סחב איתו מס' רוכבים שנשרו אחד אחרי כשלא יכלו לעמוד בקצב המטורף שלו. היום אני חושב שאינדוראין- לו היה בתקופתו של לאנס, ונוהג בשיטה ההגנתית של פוסטל/דיסקו, ומוקף פועלים ששורפים את עצמם למוות למענו, היה מביס את ארמסטרונג לפחות פעם פעמיים.
 
ה 5 סנט שלי.....

בג'ירו הזה ראיתי בני אנוש. סוף סוף בני אדם רגילים כמוני וכמוכם עם חולשות אופי וחולשות גוף,הנאבקים בינהם ומול עצמם...בספורט הסיבולת הקשה והמפרך מכולם. ארמסטרונג אף פעם לא נראה לי אנושי.....אלא ספורטאי מחונן "שאלוהים נגע בו כשנולד". דומה לספורטאים אחרים שזכו "לנגיעת אלוהים" כמו פיט סמפראס,מייקל ג'ורדן,מייקל שומאכר ועוד. ספורטאים שכאשר עלו למגרש ידעת בדיוק מה אתה הולך לקבל....נצחון. ומה ראיתי כאן? ראיתי את סאבולדלי מחפש אויר כמו משוגע בדיוק כפי שאני מחפש אותו במעלה עקרבים (להבדיל אלפי הבדלות..), ואת די לוקה מושא הערצתי חיוור כמו לפני התקף לב, ואת קונאגו מבולבל לחלוטין ולא מבין מה לעזאזל התקלקל...וראיתי את סימוני......אוי סימוני.....שאני יודע בדיוק מה עבר לו בראש.....כאשר גופו בגד בו....והוא יודע שלא יהיו יותר הזדמנויות לזכות....לעולם. ראיתי מחוות אישיות וספורטיביות אשר גרמו לי להתרגש ולדמוע, אותן מחוות שקשה לנו להבינם מכיוון שאימצנו טוטאלית את תרבות הספורט האמריקאית.... של נצחון בכל מחיר,של "אין מקום למקום שני", של "אף אחד לא זוכר מי היה הסגן של נפוליאון / בר כוכבא". ראיתי רוכבים אשר מתראיינים עם חיוך, עיניים בורקות, צניעות, ובלי היוהרה והחשיבות העצמית.... כן, התחיל עידן חדש.....
 
למעלה