"חלום בסיציליה"- לאונרדו שאשה
הספר מחולק לשני סיפורים: 1. מועצת מצרים הספר מתרחש בסיציליה קצת אחרי המהפכה הצרפתית. רעיונות המהפכה מטפטפים לסיציליה, אנשי ההאליטות החדשות- בורגנים ומשכילים זוטרים נטולי יחוס ומשרה מכניסה- מעוניינים לנצל את הרעיונות הללו לתועלתם, אנשי האליטות הישנות- אצילים ואנשי כנסיה רמי דרג - מ-פ-ח-ד-י-ם. עד כאן זה נשמע כמו עוד נאום של ביבי בימיו הגדולים. אבל לא. מדובר בסיפור מצוין על תרמית רבת השראה של כומר זוטר ושאפתן שמאיימת על מעמד האצולה בסיציליה. הספר מתמקד בהתנהלות הדמויות מאחורי הקלעים, הארס שהן שופכות אחת על השניה, ההלשנות והרכילויות, טובות ההנאה, מלחמות הכבוד, אינטרסים חבויים וגלויים, ואת הכל מתאר הסופר בסרקסטיות סלחנית. 9 בסולם ריכטר. 2. קנדידו או חלום בסיציליה שאשה מנסה את כוחו בכתיבת סיפור נוסח "קנדיד" של וולטר (ספר שאני מאוד אוהב, אגב). סיפור הרבה פחות מוצלח מקודמו, כפי שמעיד הנחתום על עיסתו בסוף הספר: "ניסיתי להשתמש בנוסחה ההיא, אבל את המהירות ההיא ואת הקלות ההיא אין למצוא עוד, גם לא אצלי, שמעולם לא שעממתי את הקורא ... כבדה היא תקופתנו, כבדה מאוד." אני לא יודע אם תקופתנו אשמה או שאשה עצמו, אבל יש משהו כבד וחסר חן בסיפור הזה. הוא מתרחש בסיציליה לאחר מלחמת העולם השניה ומתאר את ילדותו והתבגרותו של קנדידו על רקע מאבקים הפוליטיים והאידאולוגיים של התקופה. וכמו תמיד, כשבני אדם ורעיונות פותחים שולחן, הרשעות הגרוטסקיות לא מאחרות להצטרף. 6 בסולם ריכטר.