פרוג מוקפץ

[LadyG]

../images/Emo23.gif בגלל העטיפה

 

[yoavsc]

הבחירה שלי

1. Yes- Close To The Edge , בגלל Close To The Edge, אחד מיצירות הרוק המתקדם האהובות עלי. 2. King Crimson - In The Court Of The Crimson King, בגלל שהוא הראשון שהכניס אותי לתחום, לא יכולתי לשמוע יותר מ5 דקות רצוף בחודשיים הראשונים, אבל אז נפתח משהו בראש, והתמכרתי. 3. Genesis - Foxtrot , מספיק להגיד Supper's Ready , יצירת הפרוג האהובה עלי. 4. Genesis -Selling England by the Pound ,בגלל Firth Of Fifth , הג'נסיס הראשון שהכרתי, מהתקופה הטובה. 5. Pink Floyd - The Dark Side Of The Moon, פחות "פרוגי", אבל אולי הקונספט שלו מכניס אותו לקטגוריה. בכל אופן, שום תקליטיה לא שלמה בלעדיו. 6. King Crimson -Red, אלבום יותר פרוגי מאלבום הבכורה שלהם, לוקח יותר זמן להתרגל, אבל שווה כל רגע. 7. Camel -The Snow Goose , אלבום מצוין למתחילים בתחום, לצערי אני לא מכיר דברים אחרים של קאמל. 8.Frank Zappa - Hot Rats, האלבום היחידי שלו ששמעתי , קצת קשה לעיכול ראשוני, אבל מעולה. 9. ELP - Pictures at an Exhibition, האלבום שאני הכי אוהב של הדינוזאור הגדול, אני פחות מתחבר לפרוג קלידים. המשך יבוא

 

[הניבלונגים]

שבת בבוקר פרוג יפה

רציתי לדחות את ההצבעה שלי לסוף השבוע אבל אני לא בטוח שיהיה לי זמן, אז אני אשאיר לי כמה הצבעות לסוף, בכל מקרה הנה הרשימה שלי: The Moody Blues-Days of Future Passed פרוג ב 1967?, כנראה שכן, המודי בלוז בסך הכל המשיכו את הקו של שאר הלהקות בשיא העידן הפסיכדלי, ורצו לשבור את הקו הרגיל של שיר פופ, יצא להם אלבום קונספט מושלם (לפחות מבחינת הקונספציה שלו), הלחנים המורכבים, הקו המנחה העובר כחוט השני לאורך האלבום כולו, וההשפעות הקלאסיות (איזה השפעות זה אלבום קלאסי עם גיטרות) מזכים לדעתי את האלבום הזה בכינוי אלבום הפרוג הראשון, מעבר לחשיבות ההיסטורית שלו, זה גם אחלה אלבום, ואציין רק את Nights in White Satin ואת FOREVER AFTERNOON... כמיצגים של האלבום הזה. האלבום מחולק לשעות היום, הוא מתחיל בהנץ החמה, עובר לשחר וממשיך לבוקר, ואז מגיע הצהרים אחה"צ והערב, המוסיקה המופלאה מלווה בקרינות מרגשת, יש מי שיגיד שזה אלבום מתקתק מידי, אז שיגיד... King Crimson- In the Court of the Crimson King כן כן, הפתעה גדולה, איזו התחלה למלך הארגמן, פריפ והחברה שלו, רק הפתיח המופלא: 21st Century Schizoid Man מזכה אותו במקום של כבוד בהיכל התהילה, שלא לדבר על רגעים מדהימים בדרך כמו Moonchild המופלא, וגם I Talk to the Wind המצויין, אפשר לראות באלבום הזה את כל מה שיבוא אח"כ בתור הפרוג הקלאסי, אלבום מופת לא פחות, החל מהעטיפה ועד אחרון הצלילים, הכל בדיוק במקום. pink floyd- Atom Heart Mother לא ידעתי אם להכניס את האלבום הזה לכאן או לא, בסך הכל הוא לא פרוג של ממש, הצד השני הוא פסיכדליה של ממש, אבל, הצד הראשון (פעם היו לתקליטים...) הוא מהיצירות היותר מעניינות ששמעתי, אולי לא מוסיקאלית אבל הצליל שפינק פלוייד מוצאים מעצמם שם, והשילוב המעולה של התזמורת הקלאסית יחד עם הקלידים של רייט, הגיטרה של גילמור והתופים של מייסון הוא פשוט יצרת אומנות, עוד אלבום ענק בדרך ליצרת הצליל של הפינק פלוייד ובדרך לעיצוב הרוק הפסיכדלי כז'אנר עצמאי הנפרד מהפסיכדליה. גמרנו עם אלבומי היסוד, ועכשיו לאלבומי החובה: camel- the snow goose כתבתי פה פעם ביקרת לאלבום ההופעה בו מופיעה היצרה הזו, ואני מתקשה להגיד את כמה כיפי מצד אחד ומורכב ומעניין מהצד האלבום הזה, הקסם שלו הוא בכך שילד בן 4 יכול להנות ממנו בדיוק כמו פרופ' למוסיקולוגיה יש בו אווירה שובת לב, שנותנת לאוזן הבילתי מורגלת ביצרות מורכבות להתעלם מהקטעים היותר מורכבים שלו, פשוט ענק, מעיין מבוא למוסיקה יחד עם קורס למתקדמים באותו אלבום. Emerson, Lake & Palmer- Trilogy האלבום הרביעי והמוקפד ביותר של שלישית הענק של הפרוג, האלבום הזה היה בסך הכל עוד אחד בשרשרת ההצלחות המדהימה שלהם בשנות השביעים, אבל איזו חוליה בשרשרת, עם From the beginning בלדה מקסימה של לייק (עם עוד עיבוד מוקפד של פאלמר וקלידים מקסימים של קית אמרסון), שמופיע לייד יצירות מדהימות כמו From the Beginning, Abaddon's Bolero ויצרת הנושא Trilogy, ללא ספק אחד מהגדולים של ה T Rex של עולם הרוק המתקדם. genesis- selling england by the pound קשה קצת להאמין היום, אבל כל האלבומים שהזכרתי למעלה היו להיטי ענק פעם, להקות אמרסון לייק ופלאמר, קאמל וקינג קרימזון מכרו תקליטים באותו קצב שקריסטינה אגילרה מתפשטת לקליפ של MTV, ג'נסיס מאידך לא ממש זכתה ללהיטים שכאלה, לפחות לא בהתחלה, האלבום הזה הוא תחילת הפריצה של ג'נסיס לצמרת, הוא התחיל סדרה של אלבומי מופת שהתחיל עם The Lamb המעולה ונגמר עם פרישתו של פיטר גבריאל ב 79. selling england מציג את האצילים של הרוק המתקדם בשיאם, הגיטרה של האקט מעול נשמעה טוב יותר, ראת'פורד נותן באסים שלא מהעולם הזה, קולינס מדהים בתופים וגבריאלגדול שחקני התאטרון של עולם הרוק מפליא בשירה ומילים שנלקחו היישר מהאודיסאה, פשוט מופת. זה הכל לעכשיו, ההמשך יבוא

 

[giloni]

תיקון קטן לפליטת קולמוס

גבריאל פרש בסוף 1974, כשהסתיים מסע ההופעות של The Lamb. יקי

 

[הניבלונגים]

75 אם רוצים להיות מדוייקים

אבל תודה בכל מקרה, צודק

 

[comfortably pink]

לא הבנתי משהו

הוא התחיל סדרה של אלבומי מופת שהתחיל עם The Lamb המעולה ונגמר עם פרישתו של פיטר גבריאל ב 79. מ the lamb ועד פרישת גבריאל, יצא רק אלבום אחד... the lamb... אז איזו סדרה?

 

[הניבלונגים]

עוד קצת פרוג

המשך הבחירה, חוסר הזמן גורם לי לבחור בחלקים לצערי: jethro tull- Thick As a Brick ממש התלבטתי איזה ג'טרו טאל לבחור, בסוף הלכתי עם יצרת הפרוג המלאה הראשונה שלהם, ג'טרו טאל היא קצת עוף מוזר בנוף הפרוג, הם שמחים מידיי, גם כשהמילים רציניות, ובאלבום הזה הם רציניות, עדיין יש לחברה האלה מין שמחת חיים אירית כזאת, אבל למרות החריגות הזו, אם מישהו רוצה הגדרה לפרוג שפשוט יקשיב הכל יובן. וחוץ מזה, איאן אנדרסון, החלילן מהגניהום שלוקח אותי כל פעם כל הדרך לגן עדן נמצא פה בשיאו, עם להקת ליווי מעולה, ענק!. Frank Zappa - Roxy & Elswhere אלבום הזאפה הראשון ששמעתי, לא ידעתי איזה לבחור, כולם (לפחות כל אלה ששמעתי עדיין יש לי חסרים להשלים) מעולים, כולם כמו שאמר גרימבל יכולים להכנס להמון קטגוריות ומאחר ובפסיכדליה לא הכנסתי את we're in it מה שגרם לי ליסורי מצפון קשים, אז אני חייב להתחיל לדחוף את פראנק פנימה כבר מעכשיו, אז Roxy & Elswhere היה הזאפה הראשון שאהבתי והיחיד שאהבתי משמיעה ראשונה, ולכן הוא כאן עכשיו, איזו הופעה ואיזו פתיחה מדהימה, רק בשביל שתי הדקות הראשונות של האלבום הזה הוא שווה. Frank Zappa - Hot Rats מהתבוננות קלה בהצבעות אני רואה שלאלבום המופלא הזה אשכרה יש סיוכוי להכנס לרשימה הסופית, אז למרות שרציתי יותר את אפסטרוף, אני בוחר בוף יש ב Hot Rats מוסיקה (נתקעתי פה עם התואר אז נלך על...) מושלמת שיהיה מושלמת, וטרוף זפאיי אופיני, בהחלט אלבום חובה. camel Mirage האלבום השני של הלהקה המופלאה הזו, ואחד משלושת אלבומי האולפן הגדולים שלה (יחד עם אווז השלג וnude) האלבום הזה כאן בזכות צלילי הגיטרה החמים בזכות החליל ובזכות Lady Fantasy Mike Oldfield- Tubular Bells ושוב אני מפתיע בבחירה חתרנית

האלבום הראשון של אולדפילד הוא אחד הטובים שלו אם לא הטוב שבהם, הגאונות של האיש הזה זועקת מכל שניה של האלבום המושלם הזה. Gentle Giant - Octopus המפגש הראשון שלי עם הענק העדין, מאז היו לי עוד כמה מפגשים מוצלחים אבל זה הוציא אותי משיווי משקל. מענג עד כאן 12 הצבעות כרגיל אני שומר לעצמי את הזכות להשפיע על הבחירה שניה לפני שאני סוגר את ההצבעה.

 

[אחד העם1]

הבחירה שלי

1) Queen- Queen II קווין היא ללא ספק הלהקה האהובה עלי, והאלבום הזה הוא פשוט גאוני. 2) Queen :A Night At The Opera אם האלבום הקודם הוא גאוני, זה אלוהי. אין מילים. 3) Yes: Relayer לדעתי זה אלבום שיא של יס. close to the edge גם טוב אבל רלייר פשוט יותר מעניין.. 4)Yes: Fragile הייתה לי התלבטות מה לרשום כאן...הרי ברור של"יס" מגיעים 2 אלבומים ברשימה. אז בחרתי בזה. יש בו קסם כלשהו שחסר קצת ב"close to the edge". 5) King Crimson: Red בניגוד לIn court אני מבין היטב למה האלבום הזה כ"כ מוערך. באמת גדול. 6) Pink Floyd: Atom Heart Mother אני ממש לא אוהב את הלהקה הזאת, בעיקר בגלל שכולם אוהבים אותה ואני פשוט לא מבין למה, אבל זאת מה שנקרא "יציאה" שלהם. למרות שהם אומרים שבתקופה ההיא כל מה שהם הוציאו זבל, הם בעצמם יודעים שהיצירה הזאת הייתה מאוד מוצלחת. האלבום עצמו לא משהו, אבל היצירה מחפה על הכל. 7) Gentle Giant: Octopus כ"כ מקצועי ומעניין שפשוט בא לבכות. 8)After Crying: Almost Pure Instrumental הייתה לי בעיה להגדיר את האלבום כי אני לא ממש מבין מה ואיפה ובאיזה אלבום. יש לי כמעט את כל החומר שלהם ואני מאוד ממליץ על הלהקה הזאת...חבל שיש רק מספר להקות בסגנון הזה...כנראה שאין דרישה. בכל אופן, זאת "ה"להקה בתחום (פרוגרסיב סימפוני אקוסטי). הנגנים מאוד מקצועיים ומלומדים והלחנים ברמה מאוד גבוהה. אני באמת ממליץ מכל הלב, בעיקר לאלה שגם מעורבים קצת במוסיקה קלאסית ובקלאסית מודרנית.

 

[hells bells]

יכל להיות שהשניים של קווין גאוניים!

אבל מה שבטוח הוא שהם כלל וכלל לא "מתקדמים".

 

[אחד העם1]

אתה די טועה

קודם כל אקדים ואומר שכבר דנו בנושא הזה בפורומים של רוק מתקדם בתפוז ובנענע. תראה, מסקנה ברורה אין, אבל חלק נכבד טוען שהאלבומים האלה הם כן "מתקדמים" (ביניהם אני כמובן). אם לא די בכך, אינציקלפודיית הרוק המתקדם "גיברלטר" מכירה בקווין. (עם זה אני סותם הרבה פיות

)

 

[Grimble Grumble]

מה?!

קווין 2 לא פרוג? קווין 2 זה האמ אמ אמא של הפרוג... אמנם זה לא הפרוג הרגיל של יס, קרימזון או פינק פלויד אבל זה בהחלט פרוג... NATO הוא בחלקו פרוג, בNATO קווין יצרו אלבום שהוא אפשר לאמר הכל מהכל... רוק כבד (Sweet Lady, I'm In Love With My Car, Death On 2 Legs) פולק (39) שירים שמזכירים את שנות ה40 או ה50 (Seaside Randevouz, Lazying On a Sunday afternoon) בלאדה שקטה (Love Of My Life) וכן, גם פרוג... (The Prophet Song, Bohemian Rhapsody)... לא בטוח אם בוהמיין נכנס להגדרה (אריק?) אבל הפרופט סונג בהחלט...

 

[Nir of GondoliN]

הבחירה שלי

1. Pink Floyd - The Dark Side of the Moon האם אני יכול להוסיף עוד משהו שכבר לא נאמר על האלבום המופלא הזה? פשוט חוויה. מתכון ל-40 דקות שהן מסע מדהים: להדליק נר, לכבות את האור לשכב במיטה ולשים במערכת את הדיסק עם העטיפה הגאונית. כל שיר הוא מחושב ועם זאת חמים. מדויק אבל מרגש, פשוא כל מה שצריך באלבום אחד. 2. Pink Floyd - Meddle רבים לא יסכימו איתי על העובדה שזהו אלבום מתקדם אך מבחינתי אין שום ספק, מדובר לא רק באלבום פרוגי מדהים, אלא באלבום מדהים מכל הבחינות. עומד באותה רמה של הצד האפל ואולי אף עובר אותו, תלוי בתקופה. 3. Camel - The Snow Goose אלבום אם שיר הפתיחה אולי כי יפה שאני מכיר שמבחינתי הוא אחד השיאים באלבום הזה, והאלבום עצמו הוא אחד השיאים ביצירה הפרוגרסיבית. השירים נכנסים לך לנשמה ומשנים לך את המצב רוח (אם זה ב- Rhayader העליז או ב- rhayader alone המלנכולי). 4. King Crimson - In The Court of the Crimson King כנראה האלבום הכי מגוון בפרוג. למען האמת אני דיי חדש באלבום הזזה אבל ממה שזכיתי להכירו הוא פשוט מדהים. כל יצירה שונה כמעט לגמרי מן הקודמת אבל כל אחת פשוט מדהימה. זה מתחיל מ21 centuery schizoed man החזק וממשיף ב epitaph השמיימי ונגמר בשיר הנושא את שם האלבום המרגש. פשוט חדשני ומרגש. 5. Genesis - Selling England by the Pound האצולה של הרוק המתקדם כפי שקראו ללהקה רבים וטובים ממני. פשוט אוסף של שירים מרגשים שבלעדיו אוסף מתקדם לא יהיה שווה כלום. 6.Jetro Thull - Thick as a Brick איך אפשר שלא לאהוב משהו שנעשה בצפון אנגליה, המקום הכי יפה עליי אדמות. מה גם שזזה הדיסק הכי מתקדם של הלהקה אז המקום שלו ברשימה (לפחות אצלי) מובטח. 7. Mike Oldfield - Tubular bells יטצירת מופת בעלת 30 (!) רבדים וכלים. פשוט כל מילה מיותרת. חובה בכל אוסף. 8. Pink Floyd - Wish You Were Here האלבום האחרון של הפלויד לפני ההתדרדרות ברמה. באלבום יש אולי את היצרה הכי גאונית של הפלוידים - shine on you crazy diamond. ובכלל אחד האלבומים האהובים עליי. קליל לא מתוחכם מדי ופשוט גאוני. למען האמת אני דיי חדש בתחחום הזה ולכן אני מכיר רק את המפורסמים שבאלבומים, אם אי פעם תהיה עוד הצבעה אי בטוח שאני אדע הרבה יותר ואצביע ליותר.

 

[noosh]

הרשימה שלי (חלק ב')

סליחה שזה בחלקים, לא היה לי זמן אתמול... Pictures At Exhibition - ELP לקחת יצירה קלאסית ולעבד אותה- אין יותר רוק מתקדם מזה. Aqualung - Jethro Tull הייתה לי התלבטות קשה בין Thick As A Brick לאלבום הזה, והחלטתי בסוף על זה, ולו רק בגלל My God האלוהי, והעיבוד הנפלא ל-Bourée של באך.. Thick As A Brick - Jethro Tull טוב, אז נו, אי אפשר לוותר על זה... Wish You Were Here - Pink Floyd שיין און, יו קרייזי דיאמונד... רק לשמוע את הצלילים הראשונים של הגיטרה, מרחפים להם באוויר, עד שהם מתלכדים ומתגבשים ליצירה מובנת בשני חלקים, לסרקאסטיות ב Have A Cigar, ולקטע הטחון-אולי, אבל המרגש-תמיד - וויש יו וור היר. Selling England By The Pound - Genesis הביקורת החברתית מועברת פה בצורה מעולה, עם מוזיקה סוחפת, וצלילי הפסנתר של Firth of Fifth פשוט מעבירים בי צמרמורת כל פעם מחדש Close To The Edge - Yes קצר אולי, אבל בהחלט מעולה, ניסיוני ומפתיע Octopus - Gentle Giant מה שאני אוהבת, או לא אוהבת, קשה לי נורא להחליט, זה שהם מוציאים אותי משיווי משקל. נורא קשה לי להקשיב לג'נטל ג'איינט, במיוחד כשאני עם אזניות, ובטח כשאני עומדת, כי אני פשוט מרגישה שאני עומדת ליפול עוד שניה, הם פשוט מוציאים אותי משיווי משקל

אבל תחושת הלונה-פארק הזאת, והנועזות והמשקלים והמקצבים והכלים והלחנים והיצירות, פשוט אי אפשר לוותר עליהם

 

[zambush]

יאללה גם אני ../images/Emo73.gif

לאחר שעמלתי וכתבתי במשך זמן לא מבוטל את ההודעה הזאת אתמול לפנות בוקר, ותפוז סירב לקבלה, אני מנסה שנית עכשיו: טוב, מדובר בבחירה דיי קשה, אז הנה היא לפניכם: ישנה מחלוקת בין כמה אלבומים מהו האלבום הטוב ביותר של Jethro Tull. חלק אומרים א', חלק ב', חלק ג' וחלק לא אוהבים אותם

. בקיצור Jethro Tull היא הלהקה החביבה עליי ומשום כך "מככבים" ברשימתי לא מעט מאלבומיה. אין צורך לכתוב עד כמה הלהקה אדירה ומופלאה כיוון והדבר מובן מאיליו

. Jethro Tull - Songs From The Wood האלבום הפותח את תקופת הפולק של הלהקה, עם מוטיבים פולקיים מובהקים, מורכבות פרוגרסיבית והמון חום ואהבה. האלבום מכיל שירים ברמה גבוהה מאוד של עיבוד, כלומר שירים שעברו בדיקות ארוכות ויסודיות לפני שהוכנסו לאלבום, רק כדי שיתאימו אחד לשני (או כך זה נשמע לפחות

). Jethro Tull - Thick As A Brick הרשו לי להיות מעט בוטה בנוגע לאלבום הזה. מי שלא מכיר את הלהקה טוב עלול עוד לחשוב שזוהי פסגת היצירה של Jethro Tull, לדעתי משום הרושם הראשוני שמדובר בשיר אחד ארוך במיוחד. העניין הוא שלא חסרים בו קטעים משעממים ולא מוצלחים כל כך, מעברים לא חלקים בין הקטעים, ובגדול נראה כי המשימה שאיאן אנדרסון לקח על עצמו הייתה גדולה מידי, במיוחד ללהקה ששירים ארוכים לא היו ההתמחות שלה (עד אז). עם זאת, אלבום ששווה להקשיב לו, כל הנגנים מנגנים מעולה ויוצרים אווירה קונצפטית יחודית ומעוררת השראה. Jethro Tull - Aqualung Aqualung הוא אחד מפארי היצירה של Jethro Tull. האלבום נפתח בשיר הנושא, עם קולות ה"deep-sea-diver sounds" המיוחדים שעוד לא נתקלתי בהם בשום מקום אחר. יצירתי, מקורי, מצחיק, שנון, מחאתי מעט ופרוגרסיב המון

. השיר הלפני אחרון Locomotive Breath נחשב לאחד השירים הכי טובים שיצאו איי פעם, אך זה לא שיר טוב להתחיל עימו את השמיעה של Jethro Tull היות והוא מסובך ולא מאפשר את החוויה האמיתית מהשיר כבר מהשמיעה הראשונה, היות והפסנתר בתחילה קשה להבנה ונראה לא במקום. כל שאר הקטעים טובים מאוד אחד-אחד, אך הם לא ממש משתווים לשני הקטעים שצינתי קודם. Jethro Tull - A Passion Play לא שמעתי אותו מספיק פעמים כדי לגבש סיקור מעמיק ורציני, וגם לא רדוד ושטוח, אבל מספיק פעמים כדי לאמר ש A Passion Play הוא במידה מסויימת Thick As A Brick, צעד אחד קדימה וצעד אחד אחורה. קדימה היות והמעברים נוחים, יש גבולות ברורים בין הקטעים (אם כי אפשר לסמן גבולות גם ב- Thick As A Brick)ויש הרבה פחות קטעים משעממים

. הצעד האחורה הוא מבחינת הנגינה עצמה, לא מאותגרת מספיק וטיפה חוזרת על עצמה, לפחות מבחינת המוטיבים. אמנם זהו אלבום קונצפט אך יש כמה דברים שצריכים להשתנות, והם פשוט לא

האלבום יכול לעצבן בקלות את מי שלא חשב להקדיש את מירב הסבלנות אל האלבום, אך למי שהחליט להקדיש לאלבום את תשומת הלב הראויה לו מובטחות 45 דקות של הנאה רצופה. Jethro Tull - Heavy Horses אלבום שלוקח את "שירים מהיער" צעד אחד קדימה מבחינת הרעיונות הפולקיים, אך זה בא על חשבון הפרוגרסיב , ועל כן מקבלים פה המון פולק ורמה פרוגרסיבית בינונית פלוס (מבחינת הכמות, לא האיכות. האיכות נפלאה

). באלבומים שאחריו נעלמו בצורה רגרסיבית (ההפך מפרוגרסיבית) הפולק מחד והפרוגרסיב מאידך, על כן זהו האלבום האחרון של Jethro Tull השווה קניה. בכל אופן הוא שווה קול אחד לפחות בהצבעה הזאת. ודברים שהם לא Jethro Tull: Yes - Going For The One 5 קטעים נפלאים, כל אחד יכול לבוא בפני עצמו כקטע מוביל בכל אלבום אחר אך הצירוף של החמישה, ובמיוחד Awaken נותן אלבום מעולה, רצוף בהשפעות של סמים כאלה ואחרים. Genesis - Selling England By The Pound מלבד כל הדברים שנאמרו על האלבום הזה, הוא ממש מצחיק! גדוש בחיקויים של כל הטיפוסים האנגליים הלונדוניים והאחרים האפשריים, טקסטים מצחיקים בנוסח "השעה אחת, זמן לארוחת צהריים. דם טי דם - טי דם" והנגינה עצמה באורח שמח (בניגוד לאלבומים כמו Dark Side שאין בהם שום טיפת הומור). ואחרון (בינתיים כשמס' האלבומים משלים ל-8, אולי אני אוסיף עוד בהמשך): King Crimson - In The Court Of The Crimson Kink מה כבר לא נאמר על האלבום הזה. מהפכני, מעורר השראה, סוחף, מעניין, מאתגר מחשבתית, חזק ומשפיע. אין קשר בין העובדה שהוא אחד מאלבומי הפרוג הראשונים (אם לא הראשון בעצמו) לבין ערכו המוסיקלי כיום, כיוון שלא חסרים דברים ש"התיישנו" במהלך השנים, אך רק קלאסיקות אמיתיות נוסח "בהיכל מלך הארגמן" יכולות לשרוד 34 שנים ויותר בסצנה.

 

[הולדן קולפילד בשדה]

חלק ב'

9. JETHRO TULL - AQUALUNG במחשבה שניה, למה לי להסתפק באלבום אחד ללהקה? (אני כמעט מתפתה להוסיף גם את LIVING IN THE PAST אי אפשר פשוט להתעלם מיצירת המופת הזו. AQUALUNG שיר נהדר, אבל כמובן גם Locomotive Breath (כיף לשמוע פסנתר בפתיח והשיר כולו אושר גדול...), החליל בפתיחה של Cross-Eyed Mary וגם Hymn 43. 10. caravan - IN THE LAND OF GREY AND PINK משהו שלהם חייב להכנס, וזה פשוט האהוב עליי. (בגלל golf girl - שיר מדליק עם טרומבון שמח במיוחד, winter wine הנוגה משהו ו- Love To Love You) 11. gentle giant - octopus ראיתי כבר הרבה נימוקים טובים אצל אחרים. הטוב שבהם "הוא פשוט עושה לי את זה". 12. the moody blues - Days of Future Passed אחד מאלבומי הקונספט הראשונים, והראשון (?) מאלבומי הרוק שעושה שימוש בתזמורת מלאה. אה כן, אתם יודעים, גם בגלל הסדינים הלבנים

 

[giloni]

קבל חיזוק על Caravan ../images/Emo45.gif

והתנצלות על כי ברשימה שלי הנחתי ל Gong לייצג את כל מה שלא נכנס מעולם הקאנטרברי, ג'אז רוק ופיוז'ן. אני מוכן לוותר על אחד מאלה שהכנסתי תמורת האלבום הנפלא הזה והכל כך אנגלי. אה-פרו-פו אנגלי, גם על Focus ההולנדים חבל לי. אז אם לא ברשימה, לפחות להזכיר אותם ולתת רעיון למישהו אחר: שימו שם או את Focus III או את Moving Waves. יקי

 

[noosh]

יווו מתה על קראוון!

בדיוק באתי להוסיף חלק ג' לרשימה ולהוסיף אותו

פשוט מעולה חוצמזה.. עטיפה ורודה!!

 

[ganooov]

שלייי! ../images/Emo13.gif. ../images/Emo13.gif

King Crimson - The Court Of The Crimson King אם אני אתחיל לספור את הסיבות - אני לא אפסיק לעולם. בגלל החליל, בגלל התופים, בגלל הגיטרה, בגלל הבס המפחיד במהירותו, ובעיקר בגלל השילוב של כל אלה יחד עם השירה

. Pink Floyd - The Dark Side Of The Moon אם הייתם מבקשים ממני סיבה אחת למה לבחור את האלבום הזה, הייתי אומר לכם: "בגלל אפקטי הסאונד". אם הייתם מבקשים ממני עוד סיבה, הייתי אומר: "בגלל גילמור". זה מספיק, לא? Jethro Tull - Thick As A Brick איאן אנדרסון, נקודה. אה, כן - וגם העטיפה

. Camel - The Snow Goose, א. כי זאת יצירה קלאסית. ב. כי זאת אחת מהיצירות הבודדות שעדיין לא פגשתי אדם ששונא אותה. ג. בגלל השילוב האלוהי של הכלים - התופים, הבס, הגיטרות והקלידים. ד. בגלל גיטרות הסלייד, ששמות בכיס הקטן של לטימר את גילמור. Frank Zappa - The Hot Rats ולו בגלל שזה אחד מהאלבומים הבודדים ששמעתי אי פעם והתאהבתי בו כבר בחנות

. King Crimson - Red נו, הגיטרות, השירה, התופים...

מטאל פרוגרסיבי אם תרצו, יותר טוב מכל האחרים

. Frank Zappa - השייח' מהשמו (הניבלונגים יודע על מה אני מדבר

) נו, האלבום הזה שם בכיס הקטן את פינק פלויד מבחינת משחקי הקלטה. הגיטרות שם, הבס, הקולות שנשמעים כאילו מישהו מנגן שם בכישרון אלוהי על מפוחית, אפילו הקול של זאפה - מצדיקים כאן בחירה בו

. (היי, אפ'חד לא מצביע כאן על לייב אט ניו-יורק?

) Pink Floyd - The Wall סתם בשביל שמישהו ייתן את קולו לדינוזאור, כי צריכים איזה מזכרת מהם, לא?

 

[הניבלונגים]

אם תוכל להסביר לי איך the wall

זה פרוג ולא אלבום רוק רגיל עם קונספט אני אשמח, אומנם אריק הוא הקובע בשכגון אלו השבוע אבל אני ממש לא חושב שאפשר לקרוא לזה פרוג

 

[ganooov]

אל תדאג לגבי אריק, ../images/Emo13.gif

אם הוא היה יכול, הוא היה מוחק מהעולם כל זכר לקיום של פינק פלויד. למה? כי "אלבום רוק רגיל עם קונספט" זה לא. יש כאן מספיק מוטיבים של פרוג, לעניות דעתי הבלתי קובעת בעליל.