פרדוכס החמור.

[רון סי]

ימינה

הוא יפנה שמאלה.

 

[מולוקו]

כמו שהוא יכול לפנות ימין

הוא יכול לפנות שמאל.

 

[רון סי]

לכן הוא בלי ספק יבחר בצד שמאל

ויפנה ימינה.

 

[שרוולים ירוקים]

התיימרות משונה לדעת צפונות החמור

והבחירה שהוא עושה . (אבל אולי זה מסגולותיו של עם ניבחר)

 

[מולוקו]

התבונני בפרדוכס

בדרך לוגית, ותגיעי להבנה.

 

[מולוקו]

מכוון לדעת גדולים,

מר רון סי. אתה עומד על שורש הפרדוכס.

 

[neko]

זה לא נשמע כמו פרדוקס.

פרדוקס צריך לייצר מה שנראה כמו סתירה לוגית מתוך נתונים לוגיים שנראים נכונים - אבל כאן אין שום סתירה לוגית (וגם לא נתונים לוגיים כשחושבים על זה).

 

[מולוקו]

יש פה לוגיקה.

רק צריך לרדת לשורשה.

 

[בוהה ניכחו]

אין לוגיקה ואין פרדוקס

גם אם החמור יישאר במקומו וימות ברעב. בבסיס הסיפור הזה עומדת הנחה, שאין לה שום תימוכין משום מקום (וגם להופכה אין), שלחמורים אין בחירה, הם כמו מכונות. גם דקארט חשב שבעלי חיים הם מכונות. אם נעמיד מכונה במצב של שיווי משקל בין הכוחות האמורים להפעיל אותה, היא לא תזוז. מה פרדוקסלי בזה?

 

[neko]

משום מה נראה לי שחמור אמיתי,

בייחוד אחד רעב, ילך לכיוון הערימה הראשונה שיראה, ובכלל לא ישים לב שיש עוד אחת.

 

[מולוקו]

יפה זו המציאות.

אבל מה הלוגיקה.

 

[Grimsom]

יש פרדוקס

רק שמולוקו קצת הרס אותו באופן סיפור ניסוי המחשבה. החמור של בורידאן הוא חמור מיוחד. שלא כמו כל החמורים, הוא פועל אך ורק על פי שיקול ראציונאלי. עכשיו, העמד את החמור מול שתי ערימות שחת זהות בגודלן בדיוק ובמרחק שווה מן החמור, כך שאין לו שום אפשרות להעדיף מבחינה ראציונאלית אחת מן השתיים. מבחינה ראציונאלית, החמור אמור לבחור אחת מן הערימות על מנת שלא ימות מרעב. אבל החמור שלנו, שמונע אך ורק על ידי שיקולים ראציונאליים, אינו יכול לבחור את אחת הערימות סתם כך, ללא טעם ראציונאלי מבוסס בזכות אחת מהן. בחירה באחת מתוך שתי ערימות השחת ניתן לצדק, אבל את הבחירה דווקא בערימה האחת ולא באחרת לא ניתן לצדק - וכך, באין צידוק, ימות החמור המסכן של בורידאן ברעב (דבר לא ראציונאלי בעליל). כמו כל פרדוקס (במשמעות המודרנית של המלה), גם החמור של בורידאן בא להצביע על מגבלתה של החשיבה בתחום מסויים - במקרה זה, ליכולתנו לתת צידוק ראציונאלי לכל מעשה.

 

[ל נ צ ח]

יש סתירה בדבריך.

כאשר החמור ראציונלי, יבחר הוא לחיות במקום למות מרעב. ולכן יצעד לעבר אחת מהן שאליה כיוון ת'צמו באופן ראציונלי בדיוק כמו שאתה היית נוהג לו והיית במקומו.

 

[sheketz]

כלומר החמור מחליט באופן רציונלי

לבחור באופן בלתי רציונלי? והאם הטלת מטבע על מנת לבחור היא צעד רציונלי? בהנחה כמובן שהחמור מסוגל להטיל מטבע, אבל זה לא חמור רגיל אחרי הכל...

 

[ל נ צ ח]

רציונאלי שזה לא חמור רגיל ../images/Emo8.gif

וגם לא זה:

 

[Grimsom]

זה בדיוק העניין

החמור, כמי שפועל אך ורק על סמך שיקולים ראציונליים (ולא על סמך גחמה, או מזל, או החלטות שרירותיות), ירצה לאכול מאחת מערימות הקש, אך לא יוכל משום שאין טעם ראציונלי שיגיד לו לאיזו מהן לגשת. זהו הפרדוקס - חשיבה ראציונלית היא מוגבלת ואינה יכולה להנחות את כל צעדנו. על מנת לאכול מאחת מהערימות החמור הראציונלי זקוק להחליט החלטה שרירותית. להחליט החלטות שרירותיות זה אולי ראציונלי (ביחוד במקרה האמור), אך ההחלטות השרירותיות עצמן אינן ראציונליות - ולכן אינן אפשריות.

 

[בוהה ניכחו]

לא ברור

הרי יש טעם ראציונלי לבחירה בערימת השחת הימנית. הוא היה רעב. השאלה היא איך מתארים ארוע: 1. הוא הלך בשביל הימני ואכל לשובעה. 2. הוא בחר דווקא בנתיב הימני ואכל לשובעה. אם, לאחר מעשה, יידרש החמור להגן על הראציונאליות שלו, הוא יהיה זכאי בהחלא לתאר את מעשהו לפי האפשרות הראשונה, והנה לנו מעשה ראציונאלי ללא פגם. לכן אין פרדוקס.

 

[Grimsom]

אותו טעם ראציונלי תקף גם לשמאלית

הטעם "הוא היה רעב" תקף בה במידה לערימת השחת שמאלית כמו גם לימנית. השאלה היא, לא כיצד יצדק החמור את מעשיו לאחר מעשה, אלא כיצד יבחר לנהוג (הרי זה חמור ראציונלי לחלוטין, ששוקל את כל צעדיו ומחליט רק על פי שיקול ראציונלי).

 

[karpada1]

לאו דווקא פרדוכס

ניתן להביט בבחירתו של החמור כמשקללת בתוכה את חוסר הראציונליות של בחירתו באחת הערימות,אך מגיעה בחישוב הסופי למסקנה שחוסר הראציונל בבחירה לגווע ברעב גבוהה עוד יותר (לדעתו של אותו חמור ראציונלי היפותטי). במילים אחרות,אם החמור ,אשר ברשותו מדד אבסולוטי של ראציונליות,מגיע למסקנה שיש יותר ראציונל (או למען הדיוק-פחות חוסר ראציונל) בבחירה מסויימת(בחירת הבחירה באחד מהצדדים-אשר בפני עצמה היא בלתי ראציונלית) מאשר בבחירה למות ברעב ,הרי שניתן לומר שבסך הכל התנהלות החמור הוסיפה להיות מונחית רציונל כל העת ואין כלל פרדוכס. אבסורדי הוא לפרק מכלול של גורמים/דילמות/בחירות אשר מרכיבות אופי פעולה/קו מנחה מסויים-לחלקים קטנים ולבדוק שכל אחד מאילו תורם בפני עצמו למען המטרה של אותו קו מנחה.(או לפחות אינו גורע)

 

[Grimsom]

פרדס

האבסורד שבלפרק מכלול של גורמים/דלימות/בחירות אשר מרכיבות אופי פעולה/קו מנחה מסוים לחלקים קטנים וגו'... הוא ברור. אחרת אין כאן פרדוקס. פרדוקס לוקח השקפה ומביא אותה למקומות הכי לא שכל-ישר שאפשר, לאבסורד. במקרה זה, הפרדוקס עושה זאת להתנהגות רציונלית ומראה שדרישה לרציונליות בכל שיקול, והימנעות מפעולה אילמלא יש לך נימוק טוב להעדיף אותה הוא אבסורד - לפעמים מוטב פשוט לפעול. זה אולי מובן מאליו כשמדובר בחמור ימי ביניימי - זה הופך קצת פחות מובן מאליו כשאתה נתקל באנשים הרואים עוולה מתרחשת מול עיניהם, הזועקת להתערבות מיידית, ובמקום לפעול מיד הם מעדיפים לשקול קודם כל את האופציות, להקים ועדה שתגיש את מסקנותיה לאחר שתלמד את העניין, ואז לבחור רק באופציה הטובה ביותר לפעולה. טוב לדעת שאף לא אחד מאנשי הפורום הטובים ינהג ככה בשעת צרה (לפחות על פי יחסם לפרדוקס).