איך, איך יש לך אומץ?
"אסור להקים דואר בישראל. זה החוק. " - אתה, אתה שמת פה קישור לחוק, שאומר בפירוש מוחלט בדיוק את ההיפך!
 
"דואר רשום ושירותי בלדרות מוגדרים אחרת" - מי "מגדיר" אותם אחרת? אני קורא למכתב מכתב, לא איכפת לי שאתה בוחר לקרוא לזה "דואר רשום". אני צריך לשלוח מעטפה עם פיסת נייר - אני יכול ללכת לFEDEX ולשלוח אותה. אתה קורא לזה "דואר רשום" - שיהיה לך לבריאות, את המציאות זה לא מעניין. מצדי אני אשלח מכתב עם השכן מלמטה שזה בדיוק בדרך שלו, מה איכפת לי? אתה רוצה להגיד לי שיש חוק שקובע שאסור לי לתת למישהו מעטפה שיעביר אותה למישהו אחר? תראה לי את החוק.
 
"טענתי שאסור להקים חברת אוטובוסים - ואכן אסור. " - בטח שמותר, יש מלא חברות אוטובוסים בארץ!
 
"אסרו על דתיים להקים קו אוטובוס פרטי. ניסו להקים קו אוטובוס פרטי ואסרו עליהם. זה הכל.
אגד פנו לרגולטור שהוציא צווי מניעה. " - פה שים פה קישור לסיפור. עד שלא תשים פה קישור לצו המניע אני טוען שאתה המצאת את הסיפור הזה, ולא היו דברים מעולם. אני כן יודע על מקרים בהם אסרו על חברות הסעות פרטיות להשתמש בתחנות אוטובוס ציבוריות, ואני טוען שאתה מדבר על אחד המקרים האלה. בוא, תוכיח שאני טועה.
 
"מקימים נמלים פרטיים " - איך לא נשברות לך האצבעות להקליד טענה שאתה עצמך סותר במשפט הבא אחריה? איך אתה מעז בכלל לקרוא לי שקרן כשאתה כותב "נמל פרטי הוא נמל [שייך למדינת ישראל ולציבור כולו] שחברה פרטית קיבלה זכיון להפעיל"? אתה הרי במשפט הזה ממש כותב דבר והיפוכו - או שהנמל פרטי, או שהחברה קיבלה זכיון, לא יכול להיות גם וגם!
 
"אסור לך להקים חברת דואר שבה תקבל מכתבים מאנשים פרטיים ותשים אותם בתיבות הדואר של אנשים אחרים. נכון.
איפה אתה מתקשה עם זה?" - פעמיים אתה סותר את החוק שאתה עצמך הבאת לדיון - באותה ההודעה ממש.
 
מה אתה חושב, זה שאני בארה"ב עושה אותי אמריקאי? לא. זה שאתה חזור על שקר פעם אחר פעם לא מרשים אותי.