פצצות האטום על יפן

[Boogieman]

נכנסת פה לנושא לא פשוט

הג´יו גיטסו היפני לא פחות אכזרי מהקונג פו [ בהנחה שאפשר לעשות הכללה גסה כל כך כי"קונג פו" זה שם כללי ללא מעט תורות לחימה ],מצד שני,האייקידו,צאצא ישיר של הג´יו גיטסו [ שכונה בידי מפתחו "אמנות השלום" ] מתמחה בניטרול היריב ללא שימוש בכוח וללא פגיעה בו. אגב,נסיבות הסטוריות של התפתחות תורות לחימה [ לא רק מזרחיות ] יכולות להיות נושא מרתק לדיון.

 

[סרטוריוס]

האייקידו, כמו הטאי-צ´י, שייך לסוג

נפרד של אמנויות לחימה. הג´יו-ג´יטסו היא אמנות לחימה המיועדת בפירוש לחלשים, וגם בנוגע אליה אני חולק עליך. הג´יו ג´יטסו מחפש בריחים וריתוקים. הקונג פו (מהסוג שאני מתכוון אליו, שכן אמת דבריך שהשם כשלעצמו הוא הכללה) מחפש לשבור. לא אותו הדבר.

 

[הניבלונגים]

הפוך על הפוך

הדיון על אומניות לחימה הוא מעניין, ואולי כדאי לפתוח שירשור חדש, אבל, למרבה הצער הוא לא ממש רלוונטי. האומניות הלחימה היפניות, שהוזכרו כאן הם או אומניות לחימה של האי אוקנייואה, והם תולדה של ההיסטוריה היחודית של האי הזה שהתקיים בנפרד מיפן, אומניות הלחימה הסיניות הקשות (קונג פו על שלל צורותיו, טאי צ´י צ´ואן, שאו לין צ´ואן ואחרות) מאידך הם פן די איזוטרי של התרבות הסינית ויותר משהן מלמדות על סין הן מלמדות על היסטוריה של אזורים ותקופות מאוד ספציפיים בסין. מאחר ואינני מבין כיצד לשפוט אם עם מסויים הוא אכזרי או נקמני (ניסיוני אומר שכל העמים אכזריים ונקמניים באותה מידה, הכל עניין של נסיבות) אינני רואה צורך להכניס לדיון הזה את האומניות היפניות הקלאסיות, שמטרתן אגב היא כלל לא להכניע את היריב כי אם להגיע לשלמות של פעולה, הבעיה היא שכאשר הפעולה היא מושלמת היריב בד"כ מת, מצד שני אלה שעסקו באומניות הללו, היו חילים וזה היה תפקידם.