אחד הדברים היותר מופרכים? !
א. בוודאי שזכותו של אדם לחוש נחשק! מה הקשר בין זה לבגידה, או לנושא, שאנו דנים עליו? האם זה עומד בסתירה?.... ב. הטיעון של -אל תחליטי עבור אחרים - אינו מופרך. להיפך האמירה הזו של- "לחשוף.. היא החלטה עבור בן הזוג" היא מופרכת! "אולי היה מעדיף להמנע מהידיעה?" אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין ידוע על כך. את אומרת, שאם בוגדים לא לספר כי: בעצם החשיפה אנו מחליטים עבור בן הזוג, ואנו מכריחים אותו להתעמת עם הידיעה. יופי, אז לא נספר ובכך גם נמשיך בבגידה וגם נחסוך ממנו את הידיעה..., אוי כמה שאנו נדיבים!.... <דרך אגב, הטיעון הזה של לא לחשוף, כדי לא לפגוע, ידוע, אין לך עליו חזקה.... ועדיין הוא מגוחך בעיני. כדאי לחשוב על הדברים האלה, לפני שהחל תהליך הבגידה, אם אנו כל כך מוטרדים, שמא נפגע ברגשות בן הזוג שלנו...... ג. בעלך ואת רואים עין בעין בנושא זה. אז שיגעון! בכך ענית לי על השאלה המאד בסיסית. זו הנקודה החשובה מבחינתי. אם שני בני הזוג רואים עין בעין. אם מקובל על בן הזוג, שבן זוגו יקח מאהב והעיקר שלא יספרו לו, ואותו הדבר פועל גם על הצד השני, אז מה יש כאן לדבר?! זה מצב טוב. <אם רצוי לעשות זאת, זו כבר שאלה אחרת ולא בזה אנו דנים...> ד. נכון שלא כל כך מהר מאבדים בן זוג. אך איני מבינה מה יש לאמירה זו ולעניין הבגידה... האם זה אומר, שאנו יכולים לישון בשקט, ניקח מאהב ונעשה חיים, אחרי הכל בן הזוג זה קיר, לא זז לשום מקום....? ועוד משהו אפשר לאבד בן זוג בכל מיני צורות. אדם, שבנה אמון באדם אחר וגילה, שבגדו בו, הוא לא אותו אדם, כפי שהיה מקודם. אז במידה מסויימת איבדנו את האדם הקודם. האם זה טוב?.... כל אחד יעשה את שיקול הדעת שלו. כולנו עוברים בחיים מהלומות כאלה ואחרות והן אומנם מחשלות אותנו <ויש אומרים הופכות אותנו לטובים?! יותר...>, השאלה אם יש באמת צורך בהן?... ואם אפשר היה לחסוך אותן, למה לא לנסות ולעשות את זה?....
