אני מעדיף את ליין סטיילי
וגם את אליס על נירוונה. נירוונה בסך הכל די חוזרים על עצמם, הרבה שירים נשמעים אותו דבר, ואל תשכחו גם שקוביין לא היה גיטריסט מי יודע מה לעומת ג'רי קאנטרל. מבחינת קול, ליין סטיילי הוא כנראה הזמר האהוב עלי, אני פשוט מאמין לכל מילה שהוא אומר, הוא באמת מצליח לרגש אותי. מבחינת כתיבה- לזה שאמר שהוא לא כ"כ אוהב את הכתיבה של ליין, אל תשכח שקאנטרל כתב את רוב השירים של אליס(והכתיבה שלו מצויינת לדעתי), וסטיילי כתב כמה שירים ברמה גבוהה(גאד אם, שיים אין יו...). אפשר לראות את זה גם במד סיזן. אבל בכל מקרה אני מאוד אוהב גם נירוונה. בסה"כ אני חושב ששתי הלהקות עברו דרך די דומה, עם אלבום פתיחה לא רע אבל גם, בלי להשמע קלישאתי, "בוסרי", אלבום שני שהכי הצליח במכירות והכי התפרסם, אלבום אנפלאגד מצויין, ואלבום אחרון שהוא הכי טוב. ההבדל הוא שאליס הוציאו בדרך 2 מיני אלבומים אקוסטיים מעולים, וגם הגיעו לאלבום האחרון בידיעה שהוא האחרון, ויש לי הרגשה שהם הרשו לעצמם ללכת בו עד הסוף(חבל רק שהקול של סטיילי כבר היה בקאנטים). הייתי רוצה לשמוע מנירוונה איזה אלבום-לפני-הסוף כזה, מה שכבר לא יקרה. חוצמזה שליין הספיק גם להשתתף במד סיזן, אלבום הגראנג' הטוב ביותר לדעתי(ועל הדרך גם להראות את כשרון הציור שלו...)
