פעם כשעוד היינו יחד

יערית

New member
וואו 2 ../images/Emo6.gif

חחחחחחחחחחחחחח כתבתי הודעה ארוכה ואז כבר הייתי עסוקה כך שלא בדקתי מה נשלח
כתבתי בקצרה , שלא ממש איבדת את הנאיביות שבך, הכוח והאמונה שזה קיים ותמיד ימשיך להתקיים מה שהיה לך יבוא כשתמצא משהו טוב, אהבה מסוג אחר, קשר מסוג אחר, תהייה רגוע שלו ומלא ביטחון שהחיים מלאים הפתעות לכאן ולכאן, זכית לאהוב ותזכה שוב, אומנם בפורמאט אחר, אלו החיים איש
 

ד ו ל ה

New member
../images/Emo20.gif מוכר ועצוב...

כמה מוכרת התחושה הזו , שלא ניתן לאהוב שוב באותה השלמות, באותה הנאיביות , בהתמסרות מלאה כי למדנו שיעור כואב בדבר נצחיותה של האהבה. אין זה אומר שלא נאהב באותה העצמה ואולי אפילו יותר זה רק אומר שגישתינו לחיים מפוקחת יותר, בוגרת יותר, ומכירה במגבלותינו. זה לא טוב יותר או רע יותר - כמו שכתבת זה פשוט אחר ולפעמים גם אני מתגעגעת לאמונה השלמה ההיא...
 

childman1

New member
מאוד עצוב השיר שצירפת

אבל כנראה שנצטרך ללמוד לחיות עם התחושה הזו.
 
פעם כשהיינו יחד

בחורף התכרבלנו וצחקנו אכלנו את החמין הכי הכי נסענו לראות מפלים בדרום ושלג בצפון. פעם כשהינו יחד בקיץ לנ בחוף הים ונסענו בכל היזדמנות לסיני פעם כשהיינו יחד... אהבנו... ויש דברים שתמיד יהיו שלנו גם אם כבר לא ביחד ויש דברים חדשים שנכנסו לחיינו... ועד היום יודעת שאהבה שהייתה לנו לא תחזור להיות כזו עם אף אחד אחר יותר חושדת, יותר פוחדת, פחות מאמינה, פחות מתמסרת אבל רוצה להאמין שיכולה להיות עוד אהבה אהבה אחרת! נ.ב עדין יורדת לסיני בכל היזדמנות והרבה לבד לא כמו כשהיינו יחד!
 
למעלה