פעם אחרונה ודיי
את לוקחת איתך לעבודה את המילים של אתמול, חוזרת הביתה בערב משאירה את התיק בכניסה קורסת על כיסא במטבח על-יד השולחן. בחוץ יורד הלילה אפשר לשמוע, איך קוראים לילדה הקטנה שהיית לחזור הביתה, לעזוב את הנדנדות, לעזוב את המיגלשה, החברים, מחבואות החבורה. להתנתק מהכל ולחזור, כבר ערב, כבר לילה היא צריכה ללכת לישון ולהתעורר בבוקר מוקדם ההסעה למפעל תחכה, היא תקום מהמיטה תצחצח שיניים, קפה, סרבל כחול, ותיסע בערב שנינו הופכים את הרגשות של כל היום (את התסכול, המועקה) לקולות, למילים מוציאים את הכול ואין מה לספר אז אנחנו סתם צועקים מתיחים מילים אחד בשני והילדה שהיית לא רוצה לחזור; משחק אחרון, סיבוב אחרון, פעם אחרונה ודיי מחזיקה את הקורסלה, לא מרפה ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת עד שעייפה את נרדמת על הספה. אני נושא אותך אל המיטה מכסה אותך בנשיקות או סתם זורק עלייך את השמיכה בבוקר ההסעה תחכה...
את לוקחת איתך לעבודה את המילים של אתמול, חוזרת הביתה בערב משאירה את התיק בכניסה קורסת על כיסא במטבח על-יד השולחן. בחוץ יורד הלילה אפשר לשמוע, איך קוראים לילדה הקטנה שהיית לחזור הביתה, לעזוב את הנדנדות, לעזוב את המיגלשה, החברים, מחבואות החבורה. להתנתק מהכל ולחזור, כבר ערב, כבר לילה היא צריכה ללכת לישון ולהתעורר בבוקר מוקדם ההסעה למפעל תחכה, היא תקום מהמיטה תצחצח שיניים, קפה, סרבל כחול, ותיסע בערב שנינו הופכים את הרגשות של כל היום (את התסכול, המועקה) לקולות, למילים מוציאים את הכול ואין מה לספר אז אנחנו סתם צועקים מתיחים מילים אחד בשני והילדה שהיית לא רוצה לחזור; משחק אחרון, סיבוב אחרון, פעם אחרונה ודיי מחזיקה את הקורסלה, לא מרפה ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת ומסתובבת עד שעייפה את נרדמת על הספה. אני נושא אותך אל המיטה מכסה אותך בנשיקות או סתם זורק עלייך את השמיכה בבוקר ההסעה תחכה...