פעלים בערבית - בניין 12

[Image of me]

הבניינים במלטזית

בסוף מצאתי את המידע בספר, הוא מונה 10 בניינים. אפשר למצוא מידע נוסף באתר הזה. זה קצת יותר מורכב לכתוב את הבניינים במלטזית מאשר בעברית (לא יודע לגבי ערבית), כי התנועות לא קבועות. השורשים מתחלקים לשש קבוצות על פי התנועות שהם מקבלים בבניינים השונים. את השורש יחד עם התנועות מכנים בספר בשם stem word. למשל, בניין KaTTab יכול להיות גם KaTTeB, KoTToB וכו' - התנועות תלויות בתנועות המופיעות ב-stem word של אותו שורש, והבניין קובע רק את העיצורים. למשל, בדוגמה לעיל הבניין קובע שמכפילים את ע' הפועל. ששת מבני התנועות האפשריים עבור stem word של שורש: KaTaB, KaTeB, KeTeB, KeTaB, KiTeB, KoToB אני אכתוב את הבניינים בדרך כלל על פי הסוג הראשון של השורשים (KaTaB) ובמידת הצורך גם על פי KeTeB, ותזכרו שהתנועות משתנות בהתאם לשורש. I KaTaB II KaTTaB - פעלים יוצאים או כאלה המציינים פעולה אינטנסיבית או גרימה III הארכת התנועה הראשונה: KaTaB, KieTeB - אחד מתפקידיו הוא להחליף את בניין II עבור שורשים שבהם ע' הפועל היא h או għ ואסור להכפיל אותה. IV aKTaB - לא בשימוש V tKaTTaB - סביל/חוזר של II VI tKaTaB, tKieTeB - סביל/חוזר של III VII inKaTaB - חוזר, או סביל של I VIII KtaTaB - חוזר, או סביל של III IX KTaB, KTieB - קבלת צבע או תכונה (כמו האדים, החריף. יש לי הרגשה שגם זה היה פעם בניין נפרד בעברית) X staKTaB, stKaTTaB - בניין עם משמעות שלילית (מסתבר שיש דבר כזה) הבניינים המיועדים לשורשים מרובעים הם KaTBaL ו-tKaTBaL.

 

[Eldad S]

נשמע די כמו הערבית -

מה זה די, ממש דומה. בבניין שמיני, KtaTaB - נראה שאין להם א' פרוסתטית (כמו בערבית). האם רמז לשפה אירופית משהו? אין צורך בתנועת עזר בתחילת מלה שבה עיצור שוואי?

 

[Image of me]

זה לא בהכרח מאפיין שפות אירופיות.

עובדה שלספרדים יש בעיה עם שני עיצורים בראש מלה, בייחוד כאשר הראשון הוא S.

 

[python 4]

זה רק אני או ששמות הבניינים בערבית

לקוחים מקלינגונית מדוברת?

 

[Eldad S]

זה רק אתה ../images/Emo3.gif

 

[ביציק]

אלדד, תוכל לכתוב את כל הבניינים

בצורת ה-fa'a'la, זה ברור יותר (-: תודה!

 

[Eldad S]

זה דווקא לא רצוי:

שים לב, בחרתי באותיות השורש qtl כדי שייקל עליך להבין כאשר מדובר ב-a שהיא תנועה. אילו הייתי בוחר ב-f'al, זה היה מבלבל, כי ה-a-ים היו מתערבבות זו בזו, גם ה-a העיצורית (כלומר, עין) וגם התנועה a. אם תיקח את הודעתי, תעתיק אותה לקובץ וורד, ותחליף בה כל אחת מאותיות השורש Q,T,L באותיות שבהן אתה בוחר - תקבל את הצורה שביקשת.

 

[ביציק]

כן, אבל זו בעיה בשאר הבניינים כמו

11-14, שבהם יש ל' מובנית..

 

[טשאפק]

תוכל לספר על השפה המלטזית

אני יודע שהיא נכתבת באותיות לטיניות. האם היא שפה שמית עם אוצר מילים לטיני (צרפתי או איטלקי) בחלקו? איך מסווגים אותה? האם היא באמת שפת הדיבור והכתיבה הרווחת במלטה?

 

[טשאפק]

ושאלה נוספת

האם יש לה קשר כלשהו לשפתם של הפניקים?

 

[1טרקן]

אם אני לא טועה

מלטזית היא השפה השמית היחידה שנכתבת בכתב לטיני והשפה היחידה שנכתבת בכתב לאטיני שיש בה סימנים לח' וע'

 

[Nissan Altschuler]

אם עברית תכתב באותיות לטיניות

אז תהיה עוד שפה שמית המיוצגת באלפבית הלטיני בה יש סימנים לעי"ן וחי"ת. והרי הצעתי:

Hacařá riøšoná(řim Øálef kè Řicúr): Øálef - Øø; Bet - Bb; Vet - Vv; Gímel - Gg; Dálet - Dd; He - Hh; Waw - Ww; Zájin - Zz; Ħet - Ħħ; Ŧet - Ŧŧ; Jod - Jj; Kaf - Kk; Xaf - Xx; Lámed - Ll; Mem - Mm; Nun - Nn; Sámex - Ss; Řájin - Řř; Pe - Pp; Fe - Ff; Cádi - Cc; Quf - Qq; Reš - Rr; Šin - Šš; Çin - Çç; Taw - Tt; Aa; Ee; I; Oo; Uu או Hacařá šnijá(Bli Álef kè Řicúr): Aa; Ee; Ii; Oo; Uu; Bet - Bb; Vet - Vv; Gímel - Gg; Dálet - Dd; He - Hh; Waw - Ww; Zájin - Zz; Ħet - Ħħ; Ŧet - Ŧŧ; Jod - Jj; Kaf - Kk; Xaf - Xx; Lámed - Ll; Mem - Mm; Nun - Nn; Sámex - Ss; Řájin - Řř; Pe - Pp; Fe - Ff; Cádi - Cc; Quf - Qq; Reš - Rr; Šin - Šš; Taw - Tt Tnuřót mutřamót: Áá Óó Úú Éé Íí Tnuřót ħaŧufót: Àà Òò Èè Raq ba hacařá ha šnijá: Tnuřót lèâħár álef řicurít(lo bè roš milá): Ââ Êê Îî Ôô Ûû * Lèdařatí efšár lèhištaméš bè "Èè" gam bimqóm Šwa nař kaâšér hu nišmář. * haxpalát ot bè miqré Dageš ħazáq​

ואם יהיה צורך לקבוע כתב לטיני לערבית לבנטינית למשל:

Hacařá riøšoná(řim Øalif kè Řicúr): Øalif - Øø; Baø - Bb; Taø - Tt; Þaø - Þþ; Gim - Gg; Ħaø - Ħħ; Xaø - Xx; Dal - Dd; Đal - Đð; Raø - Rr; Zaj - Zz; Kaf - Kk; Šin - Šš; Cad - Cc; Čad - Čč; Ŧet - Ŧŧ; Žaø - Žž; Řajn - Řř; Ğajn - Ğğ; Faø - Ff; Qaf - Qq; Kaf - Kk; Lam - Ll; Mim - Mm; Nun - Nn; Ha - Hh; Waw - Ww; Jaø - Jj; Aa; Ee; Ii; Oo; Uu או Hacařá šnijá(Bli Alif kè Řicúr): Aa; Ii; Uu;(Oo; Ee); Baø - Bb; Taø - Tt; Þaø - Þþ; Gim - Gg; Ħaø - Ħħ; Xaø - Xx; Dal - Dd; Đal - Đð; Raø - Rr; Zaj - Zz; Kaf - Kk; Šin - Šš; Cad - Cc; Čad - Čč; Ŧet - Ŧŧ; Žaø - Žž; Řajn - Řř; Ğajn - Ğğ; Faø - Ff; Qaf - Qq; Kaf - Kk; Lam - Ll; Mim - Mm; Nun - Nn; Ha - Hh; Waw - Ww; Jaø - Jj Tnuřót arukót: Aa Ee Ii Oo Uu Tnuřót qcarót: Àà Òò Ùù Èè Ìì Tnuřót mutřamót: Áá Óó Úú Éé Íí Raq ba hacařá ha šnijá: Tnuřót lèâħár alif řicurít(lo bè roš milá): Ââ Êê Îî Ôô Ûû * haxpalát ot bè miqré Dageš​

 

[mucool2]

סביר להניח שלא

 

[1טרקן]

אתה מכיר עוד שפה כזו?!

 

[odar]

טורויו[Turoyo] בשוודיה

בשנות השבעים קבוצה גדולה של פליטים מתורכיה דוברי ארמית חדשה באו לשוודיה. ממשלת שוודיה הטילה על דוקטור יוסוף יצחק להתאים לשפה כתב המבוסס על האלפבית הלטיני.בכתב שהוא פיתח מציינים ח ע"י h עם קו תחתון ו-ע ע"י האות c .בספריה באוניברסיטת תל אביב מצויים מילון שוודי-טורויו Svensk-Turabdinskt Lexikon /oversattare: Yusuf Ishaq וספר לימוד לטורויו בגרמנית Otto Jastrow-Lehrbuch der Turoyo-Sprache.הקהילה דוברת הארמית בשוודיה מעדיפה להשתמש בכתב הסורי[אסטרנגלה,נסטוריאני ויעקובי] על פני הכתב שנכפה עליהם ע"י ממשלת שוודיה.כנראה שבשנים האחרונות חזרו להשתמש בכתב הסורי,מכיוון שאתר הרדיו השוודי בטורויו Assyriska כתוב בכתב הסורי ולא בכתב הלטיני.

 

[mucool2]

עניתי על שאלה אחרת

על הקשר בין המלטזית לשפה הפיניקית.

 

[Eldad S]

אני חושב שכבר הצצתי בהודעתך

הנ"ל, אבל שכחתי בינתיים את מיקומה. אתה יכול לצטט קישור?

 

[mucool2]

ההודעה כאן למעלה

בתשובה לשאלתו של טשאפק אם למלטזית יש קשר לפיניקית, עניתי ש"סביר להניח שלא".

 

[Eldad S]

אה, את זה זכרתי ../images/Emo13.gif

חשבתי שענית גם במקום אחר, תשובה מפורטת יותר (שאולי חלפתי על פניה, ולא ממש שמתי לב). תודה, בכל אופן.

 

[mikko1]

../images/Emo51.gif