פעלים בערבית - בניין 12

[Ozombie]

פעלים בערבית - בניין 12

לא מזמן עיינתי במילון איילון שנער ומצאתי בו כמה פעלים על משקל שמעולם לא ראיתי: אִחְ'צַ'וּצַ'רַ , אִחְ'צַ'וּצַ'בַּ , אִחְ'שַוּשַנַ, מהשרשים ח'.צ'.ר. , ח'.צ'.ב. ו- ח'.ש.נ. בהתאמה. לאחר עיון במילון Vher מצאתי שאלה פעלים מבניין 12. שאלותי הן: האם זהו הבניין הנכון? מהם כל הבניינים בערבית (1-14) ומהם משקליהם? מדוע אין משתמשים בהם יותר? מתי כן היו בשימוש? (האם הם מופיעים בקוראן?) מקווה לתשובה תודה!

 

[bhnadav]

נצל"ש סמיכות בערבית

איך לדוגמא אני מתרגם: אפיית עוגות רבות? כש: אפייה = مخبز ועוגה = كعكة תודה

 

[Eldad S]

עדיף, לדעתי,

מח'בז אלכעכ אלכת'ירה (יידוע סוגי), או, לחלופין: אלמח'בז לכעכ כת'ירה ה-ل, לאם, בערבית מאפשרת הוצאת המושא הישיר לשמות עצם כשלא ניתן לשמור על הסמיכות, לדוגמה: "זיארתה למדן כת'ירה" - "ביקורו בערים רבות".

 

[bhnadav]

תודה רבה! ../images/Emo106.gif

 

[mikko1]

בניין 12 בערבית???

בערבית יש 10 בניינים, לא???

 

[Woking]

זה חלק מתופעת

הבניה ללא רשיון (בניה בלתי חוקית).

 

[Eldad S]

אכן, מיקו, יש עשרה בניינים

מוכרים, שנלמדים פחות או יותר בבתי הספר ובאוניברסיטה (הבניין התשיעי כמעט ולא נלמד, אבל הוא מוּכָּר, לדוגמה, "אחמר" [ihmarra], שדה על ה-ר' - "האדים"). למעשה, עפ"י המדקדקים הערבים קיימים 14 בניינים. יש עוד ארבעה בניינים שמופיעים בספרות, עם מספר מצומצם של שורשים. הם נדירים, יחסית, ולכן לא מזכירים אותם. אם אלי נוריגבי יבקר בפורום - אולי הוא יכתוב על כך. אמנם ביררתי בעבר על ארבעת הבניינים הנוספים, אבל לצערי אין לי ידע מספיק כדי לכתוב עליהם כאן. אם אצליח למצוא את Arabic Grammar של Wright, ולאתר שם את ארבעת הבניינים הנוספים - בשמחה אכתוב על כך כמה מילים (אבל זה לא יהיה ביומיים הקרובים).

 

[Image of me]

אם זה מעניין מישהו, במלטזית יש 9

בניינים, ועוד שניים לשורשים מרובעים.

 

[Eldad S]

זה בהחלט מעניין ../images/Emo13.gif

איזה בניינים? כלומר, איזה מהבניינים הערביים לא נכלל - ידוע לך? (סיפרת, כמדומני, שיש לך ספר ללימוד מלטזית, ואני מניח שמשם הוצאת את האינפורמציה).

 

[Eldad S]

נמצא אצלי ספרו של Wright'

Arabic Grammar, אבל אני צריך לחלץ אותו מאחד הארגזים שעברו, ולא ידוע לי מאיזה מהם... ניסיתי לחפש עכשיו ברשת, הן בעברית והן בערבית, את הבניינים בערבית (Arabic verb conjugations, Arabic verb paradigms ועוד כל מיני נוסחאות חיפוש). מצאתי אתרים רבים, אבל אף אחד מהם (לפחות מן העמוד הראשון של המופעים) לא הציג את כל הבניינים בערבית. טוב, הגיע הזמן לפרוש, צריך לקום מוקדם מחר. בהצלחה למי שינסה למצוא חומר על ארבעת הבניינים הלא שגרתיים בערבית.

 

[odar]

שאר הבניינים בערבית

בניין 11-iqtālla מציין את חיזוק הפעולה של בניין 9 [צבעים ומומים]. לדוגמא: iħmārra "האדים מאוד" בניין 12-iqtawtala לא כל כך נדיר יחסית לבניינים 11 ו-13-15. דוגמא: iħdawdaba "היה גיבן" בניין 13-iqtawwala בניין 14-iqtanlala בניין 15-iqtanlā אין לי דוגמאות לבניינים 13-15 בניין 12- אימפרפקט:yaħdawdibu בינוני פועל:muħdawdibun מקור:iħdīdāb אין צורות סביל

 

[ביציק]

אימפרפקט?! בערבית יש אימפרפקט?!

 

[Image of me]

לא יודע לגבי ערבית

אבל במלטזית יש רק שני זמנים: אימפרפקט שמציין את ההווה, ופרפקט שמציין את העבר. האימפרפקט דומה מבחינת מבנה המלה לעתיד בעברית (אני מתכוון לזה שהוא מכיל אותיות אית"ן). סביר להניח שגם בערבית זה ככה, אבל בשביל מה יש לנו מומחים?

 

[mikko1]

מצטרף לשאלה.

 

[Image of me]

האמת שלא, מצאתי באינטרנט.

בספר אין פירוט מסודר על הבניינים. אחפש שוב את האתר כשאהיה בבית. בינתיים אתה יכול לכתוב את צורות היסוד של הבניינים בערבית (כמו ש-odar כתב על בניינים 11-15)? ועוד שאלה - האם גם בעברית יש שרידים לבניינים שאינם עוד? למשל, האם צורות הבינוני המיוחדות של בניין קל (פעוּל, פעיל, פעֹל, פעֵל) הן שרידים למה שהיה פעם בניינים נפרדים?

 

[Nissan Altschuler]

../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

היה בניין פועל(כמו פועל רק בלי דגש חזק תבניתי-בוטל מחשש לבילבול) אינני יודע אם הבינוני הפעול הוא שריד לבניין פועל שהיה פעם או משהו נפרד. לדעתי בניין קל הוא הכלבויניק של כל הצורות שלא התפתחו לבניינים עצמאים או בניינים שאיבדו את עצמאותם. פעם כפי שאני מבין היה בניין פעל והסביל שלו בניין פועל. בניין נפעל, בניין רפלקסיבי. בניין הפעיל והסביל שלו הופעל שמדגישים הפעלה פעולה של אובייקט אחד על אובייקט אחר. בניין פיעל והסביל שלו פועל, צורות יותר אינטנסיביות של בניין פעל ופועל. ובניין התפעל, בניין רפלקסיבי אינטנסיבי של נפעל. ולכמה השערות אולי צורת פעל(כמו ישן, גדל) המתארת פעולה מתמשכת/תהליך גם היא הייתה בניין עצמאי, אם לא אולי כדאי להפוך אותו לבניין עצמאי שיפסיקו להתבלבל בו. ואולי גם צורת הפעול(יכול) הייתה מין בניין מודאלי נפרד, והוטמע בפעל בגלל מחסור בפעלים.

 

[Image of me]

פרופ' עוזי אורנן טוען

שהיו בעבר שני בנייני התפעל: אחד עם דגש תבניתי ואחד עם קמץ בפ' הפועל (התקָטֵל). והנה דוגמאות לזוגות פעלים שהתאחדו בגלל איחוד שני הבניינים האלה: השתַלּם - היה כדאי, לעומת השתָלם - הפך לשלם. התבַטּל - ביטלו אותו, לעומת התבָטל - היה בטל. התחַלּק - חילקו אותו, לעומת התחָלק - במגלשה (והיום הצורה התקנית היא החליק, לטענתו של פרופ' אורנן רק כדי למנוע בלבול) אין לי קישור לדבריו, הוא הציג אותם בשקפים במהלך הרצאה.

 

[Eldad S]

לאיליה, צורות היסוד של הבניינים

בערבית? בבקשה: I qatala II qattala III qa_tala IV aqtala V taqattala VI taqa_tala VII inqatala VIII iqtatala IX iqtalla X istaqtala מצטער על ה-underscores - אודר "לא לימד אותי" כיצד להפיק את ה-a barred לציון אלף המזה מאריכת תנועה בתוך המלה.

 

[odar]

מעתיקים מ-word[הוספה סימן] ומדביקים

 

[Eldad S]

אה... |אלדד מגרד בפדחתו במבוכה|

פשוט מדי... חשבתי שאתה יותר מתוחכם.