פסיכולוגיה
כישרון שכמוני ... אתמול הברזתי משיעור פסיכולוגיה כי הייתי צריכה אוויר זו הפעם הראשונה בסימסטר וזה לא ממש בא לי בקלות בקלותהקורס הזה אבל הייתי בשיעורים השתלדתי להשתתף לבדוק ולשאול שאלות ואתמול רציתי אוויר .. דיברתי עם מישהי ממהמממממת בספריה ונשמתי שעתיים שלמות כיף גדול... ואני חטפתי על זה מהמדריכה לפסיכולוגיה .... על כמה זה לא מיקצועי וכמה אני צריכה להחליט החלטותץ וכמה באתי ללמוד ובלבהלבהלהבב אני טיפוס של דפקא .. של לעשות דפקא ואיכשהו הפעם בחרתי ולא סתם בלב שלם והייתי מסוגלת לבוא ולהגיד את האמת והתאכזבתי כי ציפתי שבקורס שמדבר כל כך הרבה על להכיל ולחשוב שניה לפני שאומרים משהו... יתנהגו בהתאם גם איתי ויחשבו למה תלמידה שהתאמצה באמת לא באה לשיעור בלי לצעוק עליה ולעשות לה נונונו אבל זה מילא והיום הסתכלתי על הפסיכולוגית בשיעור איך היא מסתכלת על כולם איך היא מדברת ופיתאום חזרו אלי הסיצנות בהם אימשלי כועסת עליי אחרי שחזרתי מיום שלם של דוורות בחוץ במקום לעזור לה וכל הסיצנה הזו רק גרמה לי להתחזק בדעתי שעשיתי את הדבר הנכון שמצאתי לעצמי כתף תומכת בספריה כזו שלא קשורה לקורס כזו שלא תגיד לי אולי קשה לך מידיי?? כאילו אני שם וזאת עובדה ואני אוהבת את הלימודים אוהבת את התחום הזה כזו שתחבק מכל הלב מצאתי גם מקום לברוח אליו מכל ההואי הסוער של הכיתה פינה שקטה אבל עם אנשים ויותר מזה הייתי עם עצמי ההקשבתי לרוח הייתי בהווה ראיתי איך הרוח מזיזה את העצים וחשבתי אולי ללכת לדבר עם הפסיכלוגית ואני פשוט מרגישה .... שקרה משהו לסמכות שלה בעיניי , אולי כי בעיניי סמכות היא קודם כל דוגמא אישית - משהי שמבצעת ואז דורשת - נאהדורש נאה מקיים והיא לא ! איך אני יכולה לשתף אותה בקשיים שלי ? היא שולחת אותי לדבר ... אבל אני עושה את זה , זה לא אקמול , עברה עליי תקופה לא פשוטה ולוקח לי זמן היא פשוט לא דוגמא אישית אני לא אוהבת לצעוק לא אוהבת להתחצף .... אפשר עוד חיבוק?
כישרון שכמוני ... אתמול הברזתי משיעור פסיכולוגיה כי הייתי צריכה אוויר זו הפעם הראשונה בסימסטר וזה לא ממש בא לי בקלות בקלותהקורס הזה אבל הייתי בשיעורים השתלדתי להשתתף לבדוק ולשאול שאלות ואתמול רציתי אוויר .. דיברתי עם מישהי ממהמממממת בספריה ונשמתי שעתיים שלמות כיף גדול... ואני חטפתי על זה מהמדריכה לפסיכולוגיה .... על כמה זה לא מיקצועי וכמה אני צריכה להחליט החלטותץ וכמה באתי ללמוד ובלבהלבהלהבב אני טיפוס של דפקא .. של לעשות דפקא ואיכשהו הפעם בחרתי ולא סתם בלב שלם והייתי מסוגלת לבוא ולהגיד את האמת והתאכזבתי כי ציפתי שבקורס שמדבר כל כך הרבה על להכיל ולחשוב שניה לפני שאומרים משהו... יתנהגו בהתאם גם איתי ויחשבו למה תלמידה שהתאמצה באמת לא באה לשיעור בלי לצעוק עליה ולעשות לה נונונו אבל זה מילא והיום הסתכלתי על הפסיכולוגית בשיעור איך היא מסתכלת על כולם איך היא מדברת ופיתאום חזרו אלי הסיצנות בהם אימשלי כועסת עליי אחרי שחזרתי מיום שלם של דוורות בחוץ במקום לעזור לה וכל הסיצנה הזו רק גרמה לי להתחזק בדעתי שעשיתי את הדבר הנכון שמצאתי לעצמי כתף תומכת בספריה כזו שלא קשורה לקורס כזו שלא תגיד לי אולי קשה לך מידיי?? כאילו אני שם וזאת עובדה ואני אוהבת את הלימודים אוהבת את התחום הזה כזו שתחבק מכל הלב מצאתי גם מקום לברוח אליו מכל ההואי הסוער של הכיתה פינה שקטה אבל עם אנשים ויותר מזה הייתי עם עצמי ההקשבתי לרוח הייתי בהווה ראיתי איך הרוח מזיזה את העצים וחשבתי אולי ללכת לדבר עם הפסיכלוגית ואני פשוט מרגישה .... שקרה משהו לסמכות שלה בעיניי , אולי כי בעיניי סמכות היא קודם כל דוגמא אישית - משהי שמבצעת ואז דורשת - נאהדורש נאה מקיים והיא לא ! איך אני יכולה לשתף אותה בקשיים שלי ? היא שולחת אותי לדבר ... אבל אני עושה את זה , זה לא אקמול , עברה עליי תקופה לא פשוטה ולוקח לי זמן היא פשוט לא דוגמא אישית אני לא אוהבת לצעוק לא אוהבת להתחצף .... אפשר עוד חיבוק?
