פסייח שמייח../images/Emo70.gif../images/Emo6.gif
גררר... דפנוש כאן!
יאפ, השנה הסדר היה אצלנו (אצלי.
), שנה ראשונה, מזל טוב לנו.
היו כאלה קטעים!
כן, כן, הייתם מאמינים?
גם אנחנו עדיין מנסות לעכל...
אכלנו יותר מדי, אכלנו הרבה יותר מדי, במיוחד אני, דפני סתם משחקת אותה. סתם! אבל אני עדיין אכלתי יותר.
דפני מוסרת שלא רואים עלי. הו וול... אבל הגלידת מנגו הייתה כ"כ טעימה!
לא יכולתי להפסיק לאכול!! או! או! חידוש במשפחתנו ה... אהה... מיוחדת.
מעכשיו, בסוף הסדר, כשכולם על גבול השכרות אם לא עברו אותו, כששרים את "אחד מי יודע?", יש גם תנועות!
או שזה רק אנחנו נורא... מחורפנים?
שיכורים, הא? ולא סתם תנועות, אלא תנועות ממש מקצועיות!
אז זמרים לא נהיה, אבל באמת יש לנו עתיד בכריאוגרפיה!
יאפ, אינדיד. אררר! מצאתי את האפיקומן! בפעם השלישית בערך...
כן כן, אצלנו זה לא ביג דיל למצוא את האפיקומן, המשפחה הפלצנית שלנו טוענת שקיבלנו הורים ומשפחה כ"כ טובה, אז לא צריך לתת מתנה למי שמוצא את האפיקומן... קמצנים.
וכשסיימנו את הארוחה, וואי, זה היה נראה כמו התאבדות המונית!
בטח בגלל השירה...
ברצינות, המפה הכתומה הייתה מלאה בכתמים בצבע אדום דם.
זה מאוד שעשע אותנו.
וכשניסיתי (זאת דפני) לקרוא את ההגדה (אצלנו כל אחד מקריא קצת... רגע, אצל כולם זה ככה?
) אני התחלתי להיקרע מצחוק *בגלל דנדוש
* ובסוף וויתרו לי
... אקיצקץ, לנו היה בהחלט סבבוש, הרבה מעבר לציפיות.
מקוות שגם לכן היה... טוב.
נ.ב.- תקלטו לאיזה מצב התדרדרתי- אימא שלי הכריחה אותי ללכת היום לקנות בגדים לסדר!
מסתבר שאין לי בגדים חגיגיים.
הו וול!
אהה כן, קניתי. חולצה, מכנסיים לא מצאתי.
טוב, צ'תקי עכשיו. ירדן. בלה.