פסוק מקסים לפי דעתי
נמצא בפרק כ"ג בתהילים, והוא מורה על הימצאות האל עם האדם בכל מקום ובכל זמן - גם ברגעים הקשים ביותר, וגם כאשר אין שום אדם אחר להיות שם איתו. הפרק כולו יפה ביותר, והנה הוא במלואו: תהילים פרק כג א מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ. ד גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע-- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן-- נֶגֶד צֹרְרָי; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה. ו אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי-- כָּל-יְמֵי חַיָּי; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים. יש גם הרבה לחנים לפרק הזה. אבא שלי נוהג לשיר אותו בכל ליל שבת. אולי לכן הפרק הזה כל כך אהוב עלי.
