../images/Emo15.gifסיום הפנפיק...
פתאום, התרחקתי ממנו, הוא לא הבין אבל אמרתי לו שאני צריכה זמן לחשוב על הכל. הוא חייך חיוך מקסים ואמר שהוא מבין, אבל ראיתי בעיניים שלו שהוא מבולבל , שהוא רוצה תשובה, שהוא רוצה אותי אבל הוא גם רוצה שמה שקורה ביננו יהיה הדדי. הוא רק שאל אותי שאלה אחת לפני שנפרדנו, האם כל מה שקורה לו איתי הוא הדדי , ואני מרגישה את אותם הרגשות כלפיו. אמרתי לו שאני לא יודעת, שאני צריכה לחשוב על הכל, שבכל זאת אני לא יכולה לעזוב פתאום את דוסון אחרי שנתיים שאנחנו ביחד. הלכתי הבייתה מבולבלת מכל מה שקרה, כועסת על עצמי שפגעתי בו, ובעיקר מפחדת מהרגע שאני יגלה שאני באמת מאוהבת בו ורוצה להיות איתו, ואני לא ידע איך לנתק את הקשר עם דוסון. חזרתי הבייתה , ובקושי הצלחתי לישון כל הליילה רק חשבתי על החיוך המקסים שלו, על הנשיקה שלנו ועל מה שכל נגיעה שלו עושה לי בתוך הלב. הלכתי לעבודה , הגעתי למשרד ובקושי יכולתי להתרכז כל היום, המחשבות עליו הטרידו אותי במשך כל היום , הייתי בחמישה פגישות עם לקוחות ובכולם נראיתי מהורהרת ולא מרוכזת. הגעתי הבייתה עייפה ומוטרדת מכל המחשבות עליו. כנראה שגם נראיתי מוטרדת כי דוסון הבחין שקורה לי משהו. לא ידעתי איך להסביר לו שאני חושבת שאני מתאהבת בחבר הכי טוב שלו, איך בכלל אומרים דבר כזה למישהו? איך מדברים על העניין בלי להרגיש כל כך רע עם עצמך? בסוף נשמתי עמוק והתחלתי לספר לו הכל. סיפרתי לו על הליילה בדירה של פייסי, על הנשיקה ביננו, ששיקרתי לו אתמול בערב והלכתי אליו לדירה. בסף הוא שאל רק שאלה אחת, הוא רצה לדעת אם אני מאוהבת בו. אמרתי לו שאני חושבת שכן, הוא שאל כמה זמן, אמרתי לו כנראה שתמיד אבל לא נתתי לרגשות שלי להכנס לתוך העניין, אמרתי לו שעדיין יש לי רגש אליו, אבל ההתאהבות הגדולה שלי היא בפייסי. הצעתי לו שניפרד, הוא שתק לא היה לו מה להגיד. קמתי ארזתי את החפצים שלי בחדר השינה שלי שול דוסון , החדר שינה שלי בשנתיים האחרונות. הסתכלתי עם דמעות בעיניים על החדר, הקירות , התמונות, הריח של דוסון שהיה שם מתוך הכרית שלו , מהבגדים. יצאתי לסלון, הוא עדיין ישב שם בהלם, הוא לא ידע מה להגיד. ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון, המערכת יחסים הזאת הייתה לא נכונה מההתחלה. הסתובבתי אליו, הסתכלתי עליו לרגע , בוחנת אותו במבט שלי, בכל זאת הבן זוג שלי במשך השנתיים האחרונות, הבן אדם שישנתי איתו, שגרתי איתו, הכל עשינו ביחד, ויצאתי מהדירה. אני שלא עושה ספורט, לא הליכה, בטח שלא ריצה, התפלאתי שלוקח כל כך קצת זמן להגיע לדירה של פייסי. עליתי במדרגות במהירות, הרמתי את המבט שלי, הוא היה שם. חייכתי אליו. אמרתי לו שהחלטתי, שאני חושבת שאני מאוהבת בו. הוא הסתכל לי בעיניים ושאל אותי את חושבת או שאת יודעת. אמרתי לו שכנראה שתמיד אהבתי אותו אולי אפילו לפני שהייתי עם דוסון ושאין לי פחד להתמודד עם הרגשות שלי כלפיו. הוא התקרב אליי, שנינו חייכנו בביישנות, והתנשקנו. מקווה שנהניתם... בתקווה שהפנפיק יגיע למאמרים של הפורום... : ) ביי...
