עבוד בהונג קונג
New member
פני הפורום
לפני שאני כותב את מה שיש לי להגיד, אני קודם כל רוצה להגיד לכל מי שחושב שאני כועס שהסיפור שלי לא זכה, שהוא צודק במאה אחוז. אני חושב שהסיפור שלי היה הכי טוב. מעבר לזה לא ברור לי למה התגובה שלי נמחקה. האם גם כאן אסור לבקר את השופטים? האם אסור לקרוא לסיפור על הזיה הזוי? ובהמשך לכעס שלי גיליתי שאני מאבד את מקומי בפורום. אני כבר ממש לא מוצא את עצמי. כש5 שרשורים בפורום מתייחסים למשחקי ההימורים, זה מעצבן אותי. אין לי דבר וחצי דבר נגד המשחק עצמו. הוא לא בשבילי, ועדיין אני מקבל שמקומו בפורום. חבל לי שזה רוב מה שיש, ודיונים אין. באחת מעונות הNBA המרתקות ביותר ואין כאן אף דיון רציני. אתמול נפתח דיון על מי לא תגיע לפלייאוף והוא נעלם אחרי 10 דקות. אני מסכים עם לאונרדו לגבי הזלזול שבעיני הוא חוצפה, אבל לא אני שאגיד לאנשים מה ואיך לכתוב. למדתי כבר לא לפתוח את השרשור כי ברור לי מה אני אמצא שם, אבל זה כבר גולש לדיונים האחרים, כשבדיון רציני מישהו קורא לניו ג'רזי או ממפיס אויר, ומבטל את הדיון. חבל לי שסוף סוף מישהו זכה לקבל את הצבע האדום, וזה לא שניק שלא הולך לישון לפני שהוא מספר לנו מה קרה במכללות. זה גם לא אור שמפנק אותנו בסטטיסטיקות מטורפות, ומשקיע ימבה זמן בפורום. זה לא סטיב שטורח לשבת ולהשקיע מזמנו בסיקורים. זה לא אליקו, שמספק לנו מעקב צמוד אחרי פיניקס, וזה לא תמיד אני, או קאש, שלמרות משחק ההימורים, מוצאים גם זמן לתת לנו קצת ידע וכתיבה משובחת. זה מישהו שניחש נכון כמה משחקים. וכרגע לא משנה תרומתו לפורום, כי את ההאדמה הוא קיבל רק בגלל הניחושים שלו. גם על העובדה שסלים וטריסטן אדומים יש לי ביקורת. אני מאוד אוהב לקרוא את מה שסלים כותב. אני חושב שידע הכדורסל שלו הוא עצום. גם טריסטן מפגין ידע רב וכתיבה שנונה. אבל הם לא ממש עושים את זה כאן. כשמישהו כבר כותב כאן משהו, זה נהפך למונולוג. כי אף אחד לא טורח להגיב. לפחות קצת מפרגנים. נו, אז הנה עוד מונולוג.
לפני שאני כותב את מה שיש לי להגיד, אני קודם כל רוצה להגיד לכל מי שחושב שאני כועס שהסיפור שלי לא זכה, שהוא צודק במאה אחוז. אני חושב שהסיפור שלי היה הכי טוב. מעבר לזה לא ברור לי למה התגובה שלי נמחקה. האם גם כאן אסור לבקר את השופטים? האם אסור לקרוא לסיפור על הזיה הזוי? ובהמשך לכעס שלי גיליתי שאני מאבד את מקומי בפורום. אני כבר ממש לא מוצא את עצמי. כש5 שרשורים בפורום מתייחסים למשחקי ההימורים, זה מעצבן אותי. אין לי דבר וחצי דבר נגד המשחק עצמו. הוא לא בשבילי, ועדיין אני מקבל שמקומו בפורום. חבל לי שזה רוב מה שיש, ודיונים אין. באחת מעונות הNBA המרתקות ביותר ואין כאן אף דיון רציני. אתמול נפתח דיון על מי לא תגיע לפלייאוף והוא נעלם אחרי 10 דקות. אני מסכים עם לאונרדו לגבי הזלזול שבעיני הוא חוצפה, אבל לא אני שאגיד לאנשים מה ואיך לכתוב. למדתי כבר לא לפתוח את השרשור כי ברור לי מה אני אמצא שם, אבל זה כבר גולש לדיונים האחרים, כשבדיון רציני מישהו קורא לניו ג'רזי או ממפיס אויר, ומבטל את הדיון. חבל לי שסוף סוף מישהו זכה לקבל את הצבע האדום, וזה לא שניק שלא הולך לישון לפני שהוא מספר לנו מה קרה במכללות. זה גם לא אור שמפנק אותנו בסטטיסטיקות מטורפות, ומשקיע ימבה זמן בפורום. זה לא סטיב שטורח לשבת ולהשקיע מזמנו בסיקורים. זה לא אליקו, שמספק לנו מעקב צמוד אחרי פיניקס, וזה לא תמיד אני, או קאש, שלמרות משחק ההימורים, מוצאים גם זמן לתת לנו קצת ידע וכתיבה משובחת. זה מישהו שניחש נכון כמה משחקים. וכרגע לא משנה תרומתו לפורום, כי את ההאדמה הוא קיבל רק בגלל הניחושים שלו. גם על העובדה שסלים וטריסטן אדומים יש לי ביקורת. אני מאוד אוהב לקרוא את מה שסלים כותב. אני חושב שידע הכדורסל שלו הוא עצום. גם טריסטן מפגין ידע רב וכתיבה שנונה. אבל הם לא ממש עושים את זה כאן. כשמישהו כבר כותב כאן משהו, זה נהפך למונולוג. כי אף אחד לא טורח להגיב. לפחות קצת מפרגנים. נו, אז הנה עוד מונולוג.