"שלא עשני אשה" "שעשני כרצונו"
היופי ביהדות שלא הכל כתוב ברור. צריך לעמול ולעמול וכשמתבגרים מבינים מה לא הבנו כשהיינו צעירים. שבעים פנים לתורה, וכל אחד יכול לפרש את מה שכתוב כרצונו. למשל את הברכות שאנו מברכים בבוקר ניתן לפרש, גבר אומר תודה שלא עשית אותי אשה. ואשה אומרת מה לעשות עשני כרצונו. וניתן לפרש שלא עשני אשה ויש לי יותר מצוות לעשות ביום יום, ואשה אומרת שעשני כרצונו כמו שהוא רצה שהאנושות תראה (וממילא היא צריכה פחות מצוות לתקן את עצמה). יש כאלה שרואים בתורה השפלה למין הנשי ויש כאלה שרואים העצמה.