פליירים?כרזות? (לא יודעת איך קוראים לזה) שלי

[kagome10]

ואת מתעקשת להתעלם מאנשים שחוויותיהם שונות

אני ראיתי תמונות ברית בפעם הראשונה פה, למרות שנוכחתי בברית של אחי הקטן.

למה את מתעקשת להתעלם מהפלח שאנחנ מכוונות עליו? יש אנשים שלא ראו תמונת ברית בחייהם. באחוזים זה לא הרבה, אבל במספרים זה לא מעט. ואני חושבת שאם הקבוצה הזו של נניח עשרה אחוזים תעבור לצד שלנו, זה ישפיע משמעותית על התפיסה של אי מילה בקהל הרחב.

יותר של אחד מאלף, במקרה הטוב, מהקהל הרחב. זה לא הגיוני לכוון לקהל הרחב. מתאמצים הרבה, משיגים מעט, וכלל לא בטוח שהנזק מהאנטגוניזם לנושא לא גבוה מהתועלת, של אדם וחצ שהחליטו לא למול.

וזה כשיש קבוצה גדולה שאפשר היה לשכנע מזמן לו היו מקדישים לכך חצי מהזמן שמוקדש ל"פלח הרחב".
להתייחס לכמות האנשים בלי להתייחס לסיכוי לשכנע כל אחד זה לא הגיוני בעיניי.

 

[trilliane]

ממש לא! אבל אני מכוונת לרוב ולא למיעוט

משפט של "יש אנשים ש..." אפשר להשלים בהרבה דרכים והוא יהיה נכון, כי גם לגבי דברים שוליים עדיין יימצאו אנשים שזה יהיה נכון לגביהם. אבל אם המטרה היא לכוון לאותם אנשים שעוד לא שם, שהם הרוב, ולא למיעוט הזה, צריך לעשות זאת בתבונה (ואם המטרה מלכתחילה לכוון למיעוט שגם ככה חצי משוכנע, אז באמת אין לי מה לומר חוץ מ"חבל").

את זו שמתעקשת להתעלם מכך שאנשים שמלים (שהם 97%, כן?) לא עושים זאת כי הם חושבים שזה יפה ונעים ומצטלם מקסים. הם עושים זאת למרות זאת.

וכשמכוונים רחב זה לא אומר שמוותרים על הפלח הצר, ממש לא! להפך: הרי אם בונים משהו שיצליח לפתוח את הראש גם למי שממש לא בקטע, קל וחומר שזה יפנה גם למי שכבר בחצי הדרך. זו הנקודה.

 

[kagome10]

ממש לא בטוח

ואת זה אני אומרת בתור אחת מהפלח הצר.

המטרה שלי היא לכוון למיעוט. לא לחצי משוכנע, אלא לאלו שבכלל לא נחשפו לנושא - ויש המון כאלו - אבל פתוחים עליו. חלק לא קטן מהם *עדיין* פתוחים עליו ויסגרו כשהאפשרות לילד תהפוך להיות ממשית.

אני מכוונת עליו מלכתחילה, ובערך בכל הנושאים. המטרה שלי היא להציג את הנושא, לחשוף עליו, ותו לא. אם האנשים רוצים לפנות - אני אשמח.

אבל אני לא מקיימת הסברה משום סוג, ועל שום נושא. אני מציגה נושא ועונה על שאלות כשהן עולות.

 

[trilliane]

אני חושבת שאת מפרשת את המצב הפוך

המציאות מראה שוב ושוב שדווקא אנשים שסיטואציה מסוימת רחוקה מהם נוטים לחשוב באוויר דברים אחרים, ולא פעם להסכים בקלות לכאן או לכאן, כי הם לא חושבים על זה עדיין ברצינות. למעשה רוב ההורים שלא מלו, וזה נכון גם לסיפורים כמו של ערן שדה ושל רבים אחרים בפורום הזה, חשבו על הנושא כשהיו לקראת הילדים, דווקא כשהמציאות הפכה להיות ממשית מאוד עבורם. כשפתאום זה ילד מוחשי ולא תאורטי.

אני גם לא ממש מבינה איך נורמה יכולה להשתנות באמצעות אנשים שגם ככה לא מלים כי אין להם את מי. הנורמה תשתנה בזכות אלה שגם עושים, בזכות אלה שאי אפשר לומר עליהם שהם רק מדברים באוויר אלא החלוצים שלא עושים ויכולים להראות לעולם שהנה, לא מלנו את הבן ולא מציקים לו, והוא מרוצה מחייו, השמים לא נפלו והעולם לא התהפך.

כאמור, אותם אנשים שכרגע רחוקים מילדים יגיעו לשלב ההורות כשהנורמה כבר תהיה שונה. אבל כדי שהיא תהיה שונה עוד יותר בעוד עשור צריך שבמהלך העשור הזה עוד ועוד הורים יפסיקו למול, מגמה שכבר החלה וצריך לשמר אותה ולהגדיל אותה כמה שרק אפשר.

 

[kagome10]

אני חושבת שאנחנו חושבות במונחים שונים

מבחינתי עשור אחד זה טווח זמן קצר. מאוד קצר.

וגם מדברות על אוכלוסייה שונה מלכתחילה. רוב האוכלוסייה קונפורמיסטית ונגררת אחרי הנורמות החברתיות. אם בצד שלנו יהיו המעטים פורצי הדרך, זה יגרור את כל החברה אחריהם, במוקדם או במאוחר.

ובנוגע להחלטה מראש - אני יכולה להביא הרבה סיפורים של החלטות שהתקבלו מראש. כולל אישה ראויה לציון שהחליטה עוד בהיותה בבית הספר שמילדיה היא תמנע את הסיוט הזה, ואכן הגשימה במציאות את אידיאל החינוך הביתי.

זה לא ברור שהכוונה שהמציאות תשתנה כשיהיו להם ילדים והם לא ימולו אותם?
אני חושבת שאת ממהרת. שינויים חברתיים נעשים בהדרגה, ולפעמים עדיף שדברים יקרו לאט יותר, ויהיו יציבים יותר.

 

[trilliane]

ממש לא. ולמעשה אני מסכימה עם רוב דברייך

ברור ששינוי נעשה לאורך זמן, בשום שלב לא טענתי אחרת. אני כן חושבת שתוך עשור יהיה שינוי משמעותי כי בעשור האחרון כבר היה כזה, והמגמה רק מתעצמת. אבל זה לא אומר שאני לא מסתכלת גם על העתיד הרחוק יותר, אני מסתכלת גם וגם וגם כי זה לא סותר...

וכל הנקודה שלי הייתה שאני לא חושבת שכרזה כזאת משיגה את המטרה, לא בטווח הקצר, לא בבינוני ולא בארוך. זה הכול.