אז את שוב מתייחסת לקבוצה שהיא כבר חצי בדלת
ולא צריך באמת לשכנע אותה אלא רק להעלות את הרעיון. השאלה היא למה לא לכוון לחתך גבוה יותר? לקבוצה רחבה יותר? הרי אם הם לא מתכננים ילדים (ואגב, יש לא מעט בני עשרים וקצת שדווקא כן) אז בכל מקרה זה לא מעסיק אותם ופחות רלוונטי להם. הקהל הטבעי הוא בדיוק אלה שכן מתכננים ילדים וכן עומדים למול ואולי אפשר לשכנע אותם שלא. את אותם צעירים שיעשו ילדים בעוד עשר שנים לא דחוף לשכנע דווקא עכשיו, למעשה סביר להניח שבעוד עשור הנושא כבר יהיה בתודעה שלהם כך או כך כי תראי מה קרה ב-15 שנה.
כשכתבתי לפני שנתיים התכוונתי לתקופה שבה לא התנגדתי למילה. זה עד לפני שנתיים. זה כולל גם את שנות העשרים שלי וכל מה שבא לפני. גם לא הייתי עד כדי כך אתאיסטית, למעשה. דווקא כיום אני הרבה יותר בשלה לקבל רעיונות כאלה. אבל בצורה ראציונלית, לא כשמנפנפים לי בססמאות דמגוגיות או מנסים להגעיל אותי במשהו שמעולם לא טעיתי לחשוב שהוא יפה ונחמד. ואף על פי שאין לי חברים עם ילדים, יש לי משפחה, את יודעת. אנשים הולכים לבריתות משפחתיות, לאנשים יש אחים, יש להם תמונות באלבום של עצמם מהמילה או של אחיהם ואפילו, אולי, של הוריהם. תמונות כאלה לא בהכרח זרות להם. אני זוכרת איך אחי נראה בברית (מהתמונות) וזה באמת היה די מגעיל אבל לא זעזע אותי, כי גדלתי לתוך תרבות שבה ברית מילה היא דבר הגיוני, טבעי, ברור מאליו. כדי להוציא אותי מהמקום הזה צריך לחדש לי, ולצעוק "לא תקין" עם תמונה של תינוק בברית, ממש לא עושה את זה (להפך, אפילו היה גורם לי להתייחס בבוז ובביטול לעניין).