בוסטון - נטס
הולי שיט. אתם רוצים להגיד לי שהסדרה פשוט ממשיכה אחרי זה? הרגיש כמו רגע השיא, גיים 7 לכל דבר.
אינטסיביות בשמיים וריבוי עבירות, אף אחד שבור(?), קלקסטון יורד לפרקט באכזבה בחגיגת סל הניצחון. אני לא יודע מאיפה הם יביאו אנרגיות להמשך. טייטום היה כמעט ספיצ'לס בראיון לאחר המשחק, אי אפשר להאשים אותו.
באותה מידה שאני שונא את קיירי בגרסת ה'אני נגד העולם' מחוץ למגרש, ככה אני אוהב אותה על המגרש מאז הטרייד על הארדן. חוויה אחרת, הרבה שחקנים מקבלים השוואות לקובי ז"ל, משום מה הגרסה הנוכחית של קיירי מרגישה לי הכי קרובה למקור. הוא מזכיר לך שיש לו צעד ראשון נפלא ויכולת מסירה משובחת, בהנחה שהוא רוצה למסור, בדומה לבראיינט.
הגנת הפרימטר של בוסטון אמיתית (יעידו דוראנט ו-16 האיבודים של הנטס), אפילו ללא הגיבוי של רוב-וויל בתור הeraser מאחור. להוציא את פריצ'רד, כל הגארדים/ווינגס מסוגלים להכיל אותך בחילוף. סמארט הוא גולת הכותרת, אחד משומרי הפרימטר הטובים שראיתי מימיי, שניחן באיכויות של שומר פנים בנוסף לכך. כמובן שגם הגבוהים מסוגלים להזיז את הרגליים, מסתבר שמעיין הנעורים של הורפורד שוכן בבוסטון, נתן להם משחק ענק עם תרומה ענפה (וכמעט לא אופיינית) על הקרשים, סיים עם 20-15 באחוזים טובים.
בחלקים המפגש הרגיש כמו הילוך חוזר של משחק 50 הנקודות של טייטום לא מכבר, רק שקיירי וקיידי החליפו תפקידים. הנטס מנסים להתחקות אחר הגנת החילופים של בוסטון אך נופלים על רמת ביצוע, מוביל לתבוסה בריבאונד (43-29 לזכות הסלטיקס) מכיוון שהקו האחורי הנמוך נאלץ להדוף את הקו הקדמי בצבע. אני לא מבחין בפתרון ממשי לסוגייה, אדוארדס לא בשל להחליף את ברוס בראון (ריבאונד בודד ב-37 דק'), בזמן שהנוכחות של סת' אקוטית לריווח. מהמחליפים שלו, דראגיץ' שהיה מצוין ומילס האדרסייזד לא בדיוק תגיע הישועה. אולי דקות של אולדריג' על חשבון דראמונד לפחות יטיבו עם ההתקפה? אין לי מושג.
הsilver lining היחיד היה התקפות מעבר פתאומיות שנוצרו בעקבות האגרסיביות של הסלטס על הלוחות, אפשרו לקיידי להשתחרר קצת מהלחץ התמידי שדחק אותו אל מחוץ לקשת השלוש.
עושה רושם שדוראנט מתעייף בשמירה על טייטום, קלקסטון התחליף היחידי, רק חבל שהוא חושך מוחלט מקו העונשין כמו שדור ציין. מעצבן אותי שבעונתו השלישית הוא עדיין לא השתפר בנושא, כי יש לו פוטנציאל יפה בתור סנטר הגנתי מגוון. הוא נראה ממש עצום על המגרש מול ההרכבים הנמוכים.
דראגיץ' עזר לצמד במלאכת הסקורינג/הובלת הכדור, מהותי כי כמו שציינו בצוות השידור ניתן יהיה לצפות שמירה כפולה אגרסיבית בהמשך בזמן שאחד מהם יורד לנוח.
המהלך של סמארט בסיום היה לא פחות מגאוני. בשניות האחרונות הבלגן חוגג, ישנו חוסר תקשורת מוחלט, כולם חוזרים לאינסטינקטים הבסיסיים שלהם. אם אתה עוצר רגע לחשוב, אתה עשוי למנף את דוחק שעון הזריקות לכדי פרצה מהותית בהגנה. ניתן לראות בהילוך החוזר את קיידי נרדם בשמירה ומסיט את העיניים לכיוון הסל בציפייה שסמארט ירים שלשה, בזמן שטייטום חומק מאחריו ללייאפ אדיר על הבאזר. הבגרות של הקבוצה הזאת עומדת בניגוד מוחלט למה שלמדנו להכיר מהשנים האחרונות, בטח מפתיחת העונה הכושלת, בטח בידיעה שהמאמן הוא רוקי.