פלאשבקים........

golden energy

New member
פלאשבקים........

היי רותי.. יש משמעות לפלשבקים מהעבר?... בזמן האחרון קורה שעולים לי זכרונות (לרוב במשך כמה שניות ולא יותר),לראש.. דברים שאין מצב שהייתי זוכרת ככה סתם... ושבחיים לא זכרתי שקרו.. (לא מתקופה ספציפית..אלא מכל מיני תקופות- מהילדות..תיכון...יסודי..צבא וכו'..) אף פעם (אממ...לפחות אין תקופות שאני זוכרת..) לא היו לי כאלה פלאשבקים.. זה קורה לי אולי 10 פעמים ביום... חשבתי בהתחלה שזה אומר שאני מתגעגעת לעבר יותר מידי, או נתלית יותר מידי בעבר.. אבל הקטע הוא שאלו דברים שבכלל לא זכרתי שקרו,עד עכשיו..וגם ליהפך,אני מנסה להסתכל לעתיד..
אם אלה היו זכרונות שקשורים רק לבנאדם אחד..אז הייתי מבינה שאולי מסמנים לי משהו בקשר אליו או משהו כזה.. אבל הפלאשבקים קשורים להרבה אנשים... יש משמעות לפלאשבקים האלה? תודה
 

רותי 11

New member
golden energy

האם בחנת את הפלשבקים האלה? האם שמת לב אם הם סובבים סביב נושא מסויים? האם היה משהו משמעותי באותם לפשבקים? יכול להיות מאוד שהם נראים על פניו מאוד לא משמעותיים אבל הם שם כדי שתבחני אותם תחקרי אותם ותלמדי מהם. לכן חשוב לשים לב מה יש באותם פלשבקים- את הרי מבינה שהם לא סתם עולים. את העבר אנחנו צריכים ללמוד לשחרר אבל לפני שאנחנו באמת משחררים אותו אנחנו צריכים להבין אותו או ללמוד אותו כדי שנוכל באמת להמשיך הלאה.
 

golden energy

New member
היי...:)

ניסיתי להבין מה יש בזכרונות האלה שעולים לי.. אבל לא הגעתי למסקנה גורפת.. 100% מהפלאשבקים האלה הם זכרונות שמחים מאוד, ככה שאני לא חושבת שאני נתלית בהם או לא משחררת אותם.. אם זה היה קשור נגיד באמא שלי..או במשהו שאני מתגעגעת אליו, או משהו כזה אז הייתי יכולה להבין וללמוד מזה.. אבל אלו זכרונות כל כך שונים אחד מהשני.. זה אף פעם לא קרה לי.. אני יודעת למה את מתכוונת, כי כשעצובים או משהו כזה- מתרפקים על דברים טובים שהיו בעבר... אבל..זה דווקא קורה לי עכשיו, בתקופה שאני מתחילה להרגיש טוב.. וזה לא שאני מתחילה להיזכר מיוזמתי בדברים שונים..אלא זה פשוט בא לבד..ללא כל התראה מוקדמת
הם נמשכים מקסימום 3 שניות ואז נעלמים כלא היו (כלומר-אני לא זוכרת מהם היו ספציפית אחרי שהם נגמרים..
) אבל באותן שניות שזה קרה,ניסיתי לברר עם עצמי-אולי לא הרפיתי מהם או משהו כזה.. אבל זה לא המקרה.. אני לא רואה משהו כזה.. זה גם מוזר בקטע כזה שכשהם "באים", אז זה כאילו הסביבה נמחקת ואני מרוכזת אך רק בהם.. לא כמו,נגיד,שחושבים על משהו אז מודעים לסביבה..אלא ההיפך..
 

רותי 11

New member
לדעתי משהו שמרגיש לי

תשימי לב מה קורה איתך באותו רגע או יותר נכון מה קרה לך בשניה לפני שהפלשבקים באים משום מה את עושה קפיצות לאותה תקופת חיים לאותו קטע בחיים , כאילו מסע לאותו רגע מעניין.
 

golden energy

New member
אני אשים לב באמת..

כי עד עכשיו לא ניסיתי לשים לזה לב.. למה אני צריכה לשים לב בדיוק ברגעים שלפני הפלאשבקים האלה?... להרגשה שלי באותו רגע? למה שאני עושה? או משהו אחר?... התכוונת שזה מעניין כי בדרך כלל אנשים עושים קפיצות לגלגול אחר בכלל או מבחינה אחרת?.. תודה
 

obobus

New member
אני לא יודע למה בדיוק רותי התכוונה

אבל תנסי לשים גם לב לתהליך שבו הסביבה כאילו נמחקת מה קורה שם, איך היא נמחקת, את לא רואה את הסביבה? לא שומעת אותה? תנסי למפות גם את זה
 

רותי 11

New member
מתוקה- ממש לשים לב

למה שקורה לך או אלה מחשבות רצות לך בראש בדיוק לפני שהפלאשבקים באים. והייתי בהחלט מוסיפה את מה ש - obobus אמר.
 

golden energy

New member
בקשר לאיך הסביבה

נמחקת- אני לא יודעת איך להסביר במילים בדיוק.. זה יותר מחשבתי כזה.. אין מחשבות מסויימות שיש לי בראש לפני שההבזקים האלו באים..זה פשוט בא.. ובקשר למה נמחק מסביב- אממ.. אני אנסה להסביר במילים.. זה פשוט כמו מין חלום של כמה שניות- כאילו,אני יודעת שאני ערה וכו'.. פשוט פתאום אני מרוכזת במחשבה ובתמונות שאני רואה מהעבר, ולא במשהו אחר..
אני רואה מין סצינה של 2-3 שניות של מה שקרה בעבר וזהו...וכאילו לא שומעת מה שיש מסביבי בשניות המעטות האלו.. מקווה שהסברתי טוב..
 

obobus

New member
אז אלה לא סתם פלשבקים

שמתעוררים פתאום מהזיכרון שלך אלא מישהו רוצה להזכיר לך את הרגעים האלה ולהעביר לך מסר. אני גם חווה לפעמים מחיקת סביבה בתהליך דומה שאת מתארת, גם בבודהיזם טיבטי מתוארת מחיקת סביבה בדרך דומה מאוד לזו, בתור השלב הראשון בו הנשמה משתחררת מהגוף בתהליך המיתה. את יכולה לראות חוויית מחיקה דומה שהיתה לי בלינק המצורף.
 

golden energy

New member
לobobus

כנראה שרוצים להעביר לי בזה מסר.. אבל אני לא יודעת עדיין מה... מאז שכתבתי על זה פה,בפורום, זה קרה לי רק כשהייתי בנסיעות / או בחוץ- בלי שיהיו לידי דף ועט,כדי שאוכל לרשום מהם הזכרונות האלו בדיוק או מה הרגשתי לפני ואחרי ההבזקים הללו.. (ועכשיו זה מאוחר מידי כי אני לא זוכרת כלום ממה שקרה..חחחח....) אני חושבת ש"מחיקת הסביבה" שלך, שאתה תיארת היא שונה משלי, כי נראה לי ששלך היא יותר משמעותית, אצלי אלה "סתם" זכרונות מהעבר, בעוד ששלך היו בהקשרים של נשמות אחרות-כמו סבא שלך, או אלה שהופיעו על צמרת העץ, (אולי אלה מועצת התשעה אפילו!...) אצלך זה הופיע במקרים יותר משמעותיים משלי..
(ועוד משהו קטנטן...
אני חושבת שזה שחושיך נמחקו במקרים האלו היה בגלל שחסמת את עצמך מלשמוע..-כמו שרותי כתבה שם בשרשור ההוא, ולא בגלל שזה אומר שהיית בתהליך מיתה,או משהו כזה...)
 

obobus

New member
חשבתי פעם שאולי אלה מועצת התשעה

אבל למה ראיתי אותם? למה דווקא בגיל שבו הייתי ובמקום שבו זה קרה? האם אני "מכיר" אותם, כלומר הנשמה שלי? מי היו האנשים שראיתי ניצבים מולם? אני הייתי אחד מהם?
 

רותי 11

New member
obobus אתה יכול להרחיב לגבי

מועצת התשעה? למה העת למסקנה שזה הם ומה ראית ואת מי ראית ? כי את מועצת התשעה אני מכירה הם הראשונים שתקשרתי איתם
 

obobus

New member
הי רותי

בגיל צעיר מאוד הייתי די אובססיבי לגבי המוות. אני זוכר את עצמי בתור ילד, עוד לפני גיל בית ספר שואל הרבה שאלות על למה מתים ומה קורה כאשר מתים. אני לא יודע אם מה שאספר עכשיו קשור או לא אבל זה הסיפור: תחילת הילדות שלי עברה בהרצליה. למדתי שם בבית ספר ויצמן. למי שמכיר, בפינה של רח' ויצמן עם רח' שמואל הנגיד יש מעבר חציה (זה שמוביל לבית הספר). מאחורי מעבר החציה והמדרכה יש בית פרטי, שפעם היה שם עץ עם צמרת מאוד מאוד גדולה שצמחה לגובה ולרוחב (היום גזמו אותה או שהורידו את העץ כולו). במשך כמה שנים, לדעתי כיתה א' עד ג' (אני בן 34 היום) כשהייתי מגיע לשם, הייתי מרים את הראש למעלה והצמרת היתה נעלמת מעיני. הייתי רואה כמו פורום של דמויות, נראו כמו אנשים מבוגרים, לבושים בלבן, עם זקנים לבנים ארוכים ארוכים. למרות שלא ממש ראיתי שלחן היה נראה שהם יושבים סביב שלחן בצורה של סהר. מולם תמיד היה ניצב אדם כלשהו (כל פעם מישהו אחר) ונראה היה שהם היו מדברים בינהם (אף פעם החזיונות האלה לא לוו בקולות. זה תמיד היה כאילו אני הופך לחרש ולא שומע כלום) ובסוף הדיון היה האדם עם הזקן הלבן שבמרכז השלחן נעמד ומצביע ימינה או שמאלה, למקום אליו האדם שהתדיין מולו צריך ללכת. אני תמיד בחזיונות האלה כאילו עמדתי מאחורי האדם שמתדיין מול הפורום. לא לי מושג עד היום מה זה היה. במשך שנים שכחתי ממה שראיתי בצמרת העץ והחיים המשיכו.. לפני 10 שנים בערך יצאתי למילואים (כמו שקורה כל שנה..) מה שהיה מיוחד הפעם זה שאת המילואים לא עשיתי במקום שבו אני עושה בדרך כלל אלא בבסיס אחר. המתקן שהיתי מוצב בו בתוך הבסיס היה בצמוד לאחד המשרדים, הגעתי לקראת סוף שבוע ולא יצא לי לדבר כל כך עם הסדירים. ביום חמישי, לפני שאחד הסדירים שרק יצא לי לומר לו "שלום שלום" יצא הביתה הוא ניגש אלי ושאל אותי אם הבאתי לעצמי ספר לסוף-שבוע. אמרתי לו שלא, ששכחתי את הספר שלי והוא אמר לי שיש לו ספר שכמו שהוא רואה אותי נראה לו שאני אתחבר אליו. הוא נתן לי לקרוא את כוכב הבחירה היחיד. פיליס שלמר מתקשרת שם את מועצת התשעה באחד מהתקשורים שלה היא מבקשת מתום שיתגלה בפניה ויראה לך איך הם נראים. ברגע שקראתי שהיא מבקשת ממנו להתגלות בפניה היה לי ברור איך הוא הולך להראות, ושהוא והמועצה יהיו דומים לאנשים בזקנים לבנים וגלימות אור לבנות שראיתי בילדותי. לפני שנתיים חזרתי לאותה פנית רחוב לאותו העץ ולא ראיתי שם כלום. מה דעתך? באמת ראיתי את מועצת התשעה? מה המשמעות של מה שראיתי?
 

רותי 11

New member
מעניין - נכון שלמוצעת התשעה יש דובר אחד

שנקרא טום. לתקשר את המועצה לרוב זה עניין של חוזה, כי לתקשר מועצות וקבוצות מעיד על יעוד של עבודה למען הכלל. מה שאתה מתאר משום מה מזכיר לי את המועצה שאנחנ ועומדים מולה לאחר המוות. אפשר לקרוא על כך בספר גורלן של נשמות יש פרק שלם שמדבר על זה. אבל לגבייך אתה צריך באמת לבדוק, אני למשל ראיתי אותם באמת במעגל, ואת טום בולט מכולם והם היו בצבע סגול.
 

obobus

New member
יכול להיות שראיתי

משהו מהעבר הנשמתי שלי עצמי? לפני שתגלגלתי לכאן ועכשיו? אשמח לקבל את הפרטים של הספר.
 

רותי 11

New member
כמו שאמרתי

הספר נקרא "גורלן של נשמות" הוא ספר ההמשך של "מסע הנשמות". מאת מייקל ניוטון.
 

SCREAMCO

New member
golden energy לפי דעתי...

המקרה שלך מזכירה לי כמה תקופות בחיי, שבהם חוויתי פלשבאקים כאלה או אחרים , גם כן במהלך הערות ,אפשר לתאר זו כי חלימה בהקיץ רק שזה הוא זיכרון מהעבר, אך תמיד לא ידעתי מהיכן הזיכרון הזה צצ ,ואך זה שאני זוכר את זה כל כך טוב , וכל כך חד, אני די חושב שהתשובה לדבר הוא , כאשר נכנסים לתקופות שונות בחיים עם תוואי יתנהגות ומצבי רוח שמשתנים לאותו התקופה , מתעוררים בנו חלקים שנרדמו עם הזמן , אלה הם חלקים רגש ומצב רוח , אשר אוגרים זיכרון תחושתי , שמידי פעם היא משליכה למציאות הפיזית , ומכניסה אותנו למצבורי הזיכרון במוח , שידע לייחס לאותה סוג של רגש , תמונה מהעבר שדיי היתה דומה לתקופה הנוכחית , באם מדובר בשנה שעברה , או באם שהית בת 7 , כלומר , תקופה מהעבר שמזוהה רגשית עם התקופה הנוכחית, כמו שרת מחשבים גדול אשר אוגר בתוכו , זיכרון עצום , קלט הוא התקופה הנוכחית , והפלט הוא הזיכרון שדומה לקלט , מאין חיפוש , רק שהדבר צף לו , במקטעי שניות או דקות , וזה הדבר שתלוי בך , אם ליכנס לאותו הזיכרון וממש ליראות מה היה שם , או פשוט לחוות זאת לכמה שניות ולצאת , החוצה מהזיכרון העברי , למשל אני כאשר למדתי ליכנס לתוך זיכרון העבר , ממש זכרתי פרטים קטנים , כמו מי הינו שם וכמה הינו שם : אני מדבר על תקופה שהיתי בן4 והיום אני בן 23 למשל מה היה נושא השיחה, וכמובן תיאור מדוייק של אותו המקום שהיתי שם ,כמובן לגבי המקום.... מקווה שעניתי לך על שאלתך....
 
למעלה