פיצוץ עם החמות
היי, מעולם לא כתבתי פה, אבל הפעם אני ממש צריכה לשמוע קצת דיעות מבחוץ...וגם קצת לפרוק
נתחיל מזה שאני וחמותי שונות באופן מהותי אחת מהשניה. יש ביננו הבדלי מנטליות משמעותיים, וגם הבדלים תרבותיים הנובעים ממוצא שונה.
תמיד הסתדרתי איתה, ואף פעם לא היה ריב רציני או פיצוץ אמיתי. גם אם היו מעט ריבים הם לא היו משמעותיים או השפיעו על כלום.
מה שמפריע לי באופן קבוע בהתנהגות שלה זה שהיא מתערבת לנו בחיים בצורה בוטה, יש לה תמיד מה להעיר לרעה על כל דבר שאנחנו עושים, והיא מאוד מאוד מאוד ביקורתית. כל הדברים האלה מעצבנים אותי מאוד, אבל מה שהכי מעצבן אותי זה היחס והאפליה שהיא עושה בין ילדיה.
בעלי הוא הבן הבכור בין 3 בנים. והוא, מה לעשות, לא דומה לה בכלל באופי. וגם אחיו הצעיר יצא כמוהו. רק הבן האמצעי דומה לה מאוד, והוא גם קשור אליה בסינר. היא מתה על זה כמובן (כחלק מזה שהיא אמא מתערבת, ופה נותנים לה..), אבל היחס שלה לשני ילדיה האחרים, ובעיקר לבעלי הוא מאוד מגעיל לפעמים. כאילו ממש קשה לה לקבל את זה ששני ילדיה יצאו שונים ממנה עם אופי ודיעות אחרות לגמרי, והיא פחות אוהבת אותם על זה.
היא כל הזמן מבקרת את בעלי על איך שהוא נראה ודברים שהוא עושה וכו', והיא כמובן אוהבת לעשות את זה גם מול כל המשפחה וממש "להלבין את פניו ברבים". לעומת יחס אוהב על גבול המטריד עם הבן האמצעי (הייתה מניקה אותו אם הייתה יכולה, למרות שהוא כבר בן עשרים +)
מה שחורה לי זה שהיא פוגעת בבעלי ומעליבה אותו. והוא אדם שלא ממש מגיב במצבים כאלה, ודי מחליק על זה למרות שזה מאוד מפריע לו. אני מידי פעם אומרת לה הערות על העניין ומגינה עליו, מה שלדעתי רק גורם לה לרצות ל"רדת" עליו עוד יותר. לדעתי היא מרגישה כאילו היא איבדה את מקומה אצלו כאשה בחייו שמגינה עליו, והיא כועסת על כך ולכן מתעמרת בו. זה בנוסף לעובדה שהיא כועסת על כך שהוא שונה ממנה ודומה לי, ואני לא בדיוק הכלה שהיא ייחלה לה. אז היא מנהגת מגעיל. לפני שבוע היה פיצוץ כשהיא שוב ביקרה אותו בצורה מגעילה ושוב עניתי לה ויצאתי להגנתו, אבל הפעם זה ממש התפתח לריב די מכוער וצעקות (שהתחילו מצידה). אני אמרתי לה מה שאני חושבת והיא כמובן סירבה לקבל את זה ורק תקפה אותי בחזרה. השיח היה ממש שיח חרשים וזה נגמר בזה שאנחנו הלכנו משם בעיצומו של הריב שבו היא מסרבת להבין שהיא פוגעת בבן שלה ורק הופכת את כל העניין למלחמה אישית ביני לבינה, למרות שזה ממש לא העניין.
כרגע אנחנו במצב שלא דיברנו איתה מאז, גם בעלי וגם אני, ומבחינתי אני רוצה ממנה כמה שיותר שקט. אבל ניתוק קשר זה בעייתי, אנחנו לא מעוניינים בזה. מצד שני אי אפשר להמשיך כשהיא מתנהגת ככה ועוד מסרבת להבין איפה היא לא בסדר… מה עושים במצב כזה?
++ נא לא לקדם את ההודעה או את השרשור לראשי++
היי, מעולם לא כתבתי פה, אבל הפעם אני ממש צריכה לשמוע קצת דיעות מבחוץ...וגם קצת לפרוק
נתחיל מזה שאני וחמותי שונות באופן מהותי אחת מהשניה. יש ביננו הבדלי מנטליות משמעותיים, וגם הבדלים תרבותיים הנובעים ממוצא שונה.
תמיד הסתדרתי איתה, ואף פעם לא היה ריב רציני או פיצוץ אמיתי. גם אם היו מעט ריבים הם לא היו משמעותיים או השפיעו על כלום.
מה שמפריע לי באופן קבוע בהתנהגות שלה זה שהיא מתערבת לנו בחיים בצורה בוטה, יש לה תמיד מה להעיר לרעה על כל דבר שאנחנו עושים, והיא מאוד מאוד מאוד ביקורתית. כל הדברים האלה מעצבנים אותי מאוד, אבל מה שהכי מעצבן אותי זה היחס והאפליה שהיא עושה בין ילדיה.
בעלי הוא הבן הבכור בין 3 בנים. והוא, מה לעשות, לא דומה לה בכלל באופי. וגם אחיו הצעיר יצא כמוהו. רק הבן האמצעי דומה לה מאוד, והוא גם קשור אליה בסינר. היא מתה על זה כמובן (כחלק מזה שהיא אמא מתערבת, ופה נותנים לה..), אבל היחס שלה לשני ילדיה האחרים, ובעיקר לבעלי הוא מאוד מגעיל לפעמים. כאילו ממש קשה לה לקבל את זה ששני ילדיה יצאו שונים ממנה עם אופי ודיעות אחרות לגמרי, והיא פחות אוהבת אותם על זה.
היא כל הזמן מבקרת את בעלי על איך שהוא נראה ודברים שהוא עושה וכו', והיא כמובן אוהבת לעשות את זה גם מול כל המשפחה וממש "להלבין את פניו ברבים". לעומת יחס אוהב על גבול המטריד עם הבן האמצעי (הייתה מניקה אותו אם הייתה יכולה, למרות שהוא כבר בן עשרים +)
מה שחורה לי זה שהיא פוגעת בבעלי ומעליבה אותו. והוא אדם שלא ממש מגיב במצבים כאלה, ודי מחליק על זה למרות שזה מאוד מפריע לו. אני מידי פעם אומרת לה הערות על העניין ומגינה עליו, מה שלדעתי רק גורם לה לרצות ל"רדת" עליו עוד יותר. לדעתי היא מרגישה כאילו היא איבדה את מקומה אצלו כאשה בחייו שמגינה עליו, והיא כועסת על כך ולכן מתעמרת בו. זה בנוסף לעובדה שהיא כועסת על כך שהוא שונה ממנה ודומה לי, ואני לא בדיוק הכלה שהיא ייחלה לה. אז היא מנהגת מגעיל. לפני שבוע היה פיצוץ כשהיא שוב ביקרה אותו בצורה מגעילה ושוב עניתי לה ויצאתי להגנתו, אבל הפעם זה ממש התפתח לריב די מכוער וצעקות (שהתחילו מצידה). אני אמרתי לה מה שאני חושבת והיא כמובן סירבה לקבל את זה ורק תקפה אותי בחזרה. השיח היה ממש שיח חרשים וזה נגמר בזה שאנחנו הלכנו משם בעיצומו של הריב שבו היא מסרבת להבין שהיא פוגעת בבן שלה ורק הופכת את כל העניין למלחמה אישית ביני לבינה, למרות שזה ממש לא העניין.
כרגע אנחנו במצב שלא דיברנו איתה מאז, גם בעלי וגם אני, ומבחינתי אני רוצה ממנה כמה שיותר שקט. אבל ניתוק קשר זה בעייתי, אנחנו לא מעוניינים בזה. מצד שני אי אפשר להמשיך כשהיא מתנהגת ככה ועוד מסרבת להבין איפה היא לא בסדר… מה עושים במצב כזה?
++ נא לא לקדם את ההודעה או את השרשור לראשי++
