סנונית מחנוכת "יא סלאם"
אחרי יומיים תמימים של התאוששות מכל המתח, ההכנות הבלתי פוסקות, העבודה בשעות הבלתי שגרתיות שנמשכו שבועות ארוכים, הגיע תור המסיבה. העייפות החלה לנקר בעיניים קשות ונמרצות, אבל האדרנלין לא נתן לגוף לסגת. אתם מכירים את התחושה הזו, ממש כמו בפסטיבלים. מבחינה זו החפלה הארוכה והמתמשכת הזו היתה באמת מעין "מיני-פסטיבל". המקום היפה, בן שלוש הקומות, שעוד מתפתח ועוד מתעצב לו, אירח אני חושב בשעת השיא 250 איש (אתוקן נא אם טעיתי). חנות התלבושות של טלי אוריינטלי שקקה כבקניון, האורחים והאורחות לא הפסיקו מהגיע. במיודח רגשו (אותי לפחות) האורחות הירושלמיות האצילות, שפינתן החמה לי בלב ידועה משכבר הימים. ביומיים שלפני פיפי נס שלנו לא הפסיקה לבכות מהתרגשות, ועכשיו במיוחד. ההתרגשות גאתה עוד ועוד. כמו כן, על תקלות טכניות שמרפי היה גא בהתקיימן בדיוק בזמן שלא היו צריכות להיקרות עלינו התגברו חם הלב ואש הריקוד: בין השעות 10-13.30 הועברו סדנאות פתוחות בנות חצי שעה כל אחת על ידי מורות מצוינות, רובן במחול מזרחי: אפרת גולדשטיין, קרלה, תמר בר גיל, שרונה גיא, אורנה אהרון, תמר (יוגת צחוק) וכמובן פיפי נס. בני משפחתה של פיפי היו עסוקים בהכנת הארוחה במטבח המאובזר של המקום, ולאחר ארוחת צהריים וכיבוד טעים החלה מסיבת ריקודים בסטודיו "וארדה" (ע"ש ורד גולדברג ז"ל, מורתה הרוחנית של פיפי נס) הגדול. אסי שלנו הנחה את המסיבה ועזר לנו מאוד בהגבהת האנרגיות כפי שרק הוא ידוע לעשות. במופיעים ובמופיעות ראינו את עישי, שרונה גיא-סופר, אוסנת רפפורט, רויטל רוביידה, אוולין קטרי, אותי, גנית בתה של פיפי, לידיה, קרלה שהיה לי עונג להכיר אותה ביום שישי זה, אפרת גולשדטיין, עדנה אומדי, נטלי דביר, ליקי, ורד GUL, אורית אהרון (נסיכה נסיכה! מעריץ אותך!), תמר בר גיל (שהפתיעה בסגנון פתוח, חופשי, מתריס אפילו, איזה יופי לראות שינוי כזה) , ופיפי נס שחתמה את השרשרת המתנתית הזו של הופעות. מכיוון שהייתי מיוזע מהריקוד, וגם רציתי לברוח כל שניה אל מקומות שקטים לא יצא לי לראות את כל המופיעות, אך בטוח יזדמן לי בעתיד שוב ושוב לראותן. אחרי קבלת שבת קצרה מסיבת הריקודים המשיכה עד אחרון האורחים. זמן לחזור הביתה. ארוחת ערב רגועה, ואחרי שעה - בום טראח, השינה הפראית מתחילה עד למחרת בבוקר... מממ לא בדיוק. ארוחת ערב מדהימה שאליה הוזמנתי קטעה את רצף השינה אולם למחרת לא הפסקתי לישון. כל המתח וההתרגות המשיכו להתפוגג החוצה בשינה הבריאה. בהופעתי רקדתי ריקוד מוזמאר (קלרינט דרום מצרי) בקצב ובאוריינטציה הצעידית, והנה סנונית מהריקוד - באדיבותה כי רבה של רזלה, חברתי הטובה. נתראה ר-ק בשמחות!
