שמתי לב לשנויי גובה, רוחב ושטף תנוע
באזור עלי, באות ל´. עליה שבורה - "שיוכל" דגל אופקי גבוה - "תוכל" צרה שבורה - "לי" ( שורה 5 ) קמורה שבורה - "לי" ( שורה 8 ) חסרת גובה וראש - "לי" ( שורה 6 ) אכן, רב גוניות יוצרת ? או התחבטויות נפש ? העליה השבורה משקפת במקרים רבים חווית תסכול של האדם בשל צב ענינים לוקה בחסר, הידרדרות ושפל שהגיעה אליה החברה/גורם. בהקשר חינוכי ? ערכי ? אדיאליסטי ? דתי ? זכויות אדם ומיעוט ? לעומת המצב הרצוי, האידיאלי המגולם בגובה. בד בבד עם הבקורת יש כאן מאמץ להסתגל בצורה ראליסטית יותר למצוי, לקיים, ולא לכאוב/לסבול/לכעוס על דברים שאין בכוחה הדל לשנות. הטפוס לגובה מראה שבכל זאת יש תקווה שניתן יהיה לשנות ולשפר דברים, ולו רק בתחום מחייתה הצר שם יש לה השפעה. הימצאות בגובה הרב משקפת איזה ניתוק מסויים ממה שקורה באמת, ממה שניתן לעשות באמת. אי לכך זה משקף גם דרגה של נאיביות מצידה שבסופו של דבר אנשים יבינו, ישתנו, החברה תתפכח, ´הטוב והאמיתי´ ינצחו את האושר המדומה. אזור עלי מפותח משקף גם אמונה בהשגחה וכוח עליון, שמכוון ומנתב כאילו הכל נגזר מלמעלה, שום דבר לא מקרי. לכל דבר יש הסבר הגיוני, גם אם לא כולם יכולים למצוא קשר סבתי מובן. לפעמים התחפרות בדעות ופרשנות, בזוית הראיה וההשקפה האישית על החיים, העיקר והחשוב. בין אלה גם כאלה שבאופן יחסי קל יותר להפיל אותם למלכודת של נצול למיניהם, שכן ייקשה עליהם לחשוד שעד כדי כך מי שולה עלול להיות נטול אזור עלי ( ערכים, הגינות, נאמנות, התכוונות כנה וכד´ ). חג שמח. אריק - שבנה סוכה לתפארת, רק לא מצא סכך.