פינת קיטורים אישית.....................

[לנושנוש]

פינת קיטורים אישית.....................

כבר קרוב לחודשיים אני לא מצליחה לחזור לשיגרת מטלות בלימודים! אצלי זה אומר לטפל באנשים במסגרת סטאג' ולעשות דפי עבודה על הטיפולים האלה. כמעט חודשיים לא נגעתי בזה ולא עושה כלום בקשר לזה! לא יודעת מה קרה איתי חוץ מתחושה חזקה שאני רוצה לא לעשות כלום כמעט..............בעיקר לנוח. איכשהו אני מסיימת את העבודה שאני חייבת בשביל להכניס סכום כסף לבנק וזהו, לא הרבה מעבר לזה. בן זוגי אמר שינקה ארונות ומקרר יותר יסודי לקראת פסח וכל השאר עלי. כל הבית המבולגן ואפוף אבק.......... אני כועסת על עצמי שאני לא מתפקדת כמו שהייתי רוצה ואני כועסת עליו שלא עוזר יותר בנקיונות וסדר בבית. נימעס לי מהתנהלות שלו ובא לי פשוט להעיף אותו מהבית! שזה מה שיקרה באמצע החודש אפריל כשהוא יעובר לגור עם שותפים ואני לא יודעת אם לישמוח או להיות עצובה...................מה יהיה הלאה אני לא יודעת כל כך........יהיה טוב אני מניחה.

 

[פרפרי אהבה]

במקרים כאלה (וקרו בהחלט כאלה) אני פשוט לוקחת

את העניינים לידיים ומזכירה לעצמי מה יקרה אם הדברים לא יקרו (לא יהיה לי סטאז',המפקחת תכעס וכו') ועושה רשימת מטלות של מה צריך לעשות, מסדרת לפי סדרי חשיבות ונכנסת ישר לעניינים. פעם בוסית שהייתה לי אמרה לי משפט שהולך איתי עד היום 4 שנים אחרי שסיימתי לעבוד אצלה: "אם מסדרים את מה שסביב החיים, גם החיים מסתדרים". אני לא סתם מתעקשת לסדר ולנקות את הבית לפחות פעם בשבוע, זה באמת לי באופן אישי עושה טוב וחושבת יותר טוב כשהכל נקי ומסודר (לא חייב להיות ברמת המוזיאון כמובן). אולי שווה לקחת את היום הזה ולנקות ולסדר מה שצריך, ממש לעשות מרתון. מניסיון-זה קשה, לא נוח ומעיק אבל אחרי זה כיף לנשום את האוויר הנקי מאבק, ולהיות בבית מסודר. לגבי הבנזוג-נשמע שכל העניין איתו מעיק עלייך, את מוזמנת להרחיב ולספר על המעבר שלו לדירה אחרת.

 

[לנושנוש]

האמת שזה בדיוק מה שחשבתי לעשות, אבל..........

אני כל פעם מחליטה שהנה אני לוקחת את העניינים בידיים ועוד רגע עושה דברים וכלום לא קורה

אני אעשה את התרגיל עוד פעם היום

. לגבי חבר, אנחנו כבר תקופה ארוכה ביחד ואני מאוד חצויה בקשר עליו. יש לו תכונות יפות של טוב לב והוא מרעיף עלי המון חום ואהבה(ליפעמים יותר מדי

) ויש מצבים שהוא מרוכז בעצמו בצורה כמעט אוטיסטית ויש לו בעיה מאוד רצינית בכל הקשור לסדר ונקיון בבית. הוא מתרץ בזה שזה לא הבית שלו.........אני לא קונה את זה מסיבה פשוטה שאני ראיתי איך החדר שלו במעונות היה ניראה

. בקיצור המצב כרגע שאני לא רוצה להפרד (אולי רק ביגלל פחדים שלי?) ולא רוצה כרגע לעבור לגור ביחד כי אני חוששת להפוך למנקה פרטית של הבית. כרגע המצב אבסורדי שאני מזכירה לו לעשות כל דבר, עומדת לו על הראש. הגעתי למצב שאני מרגישה כמו אמא שלו

. אני עדיין משלה את עצמי במחשבה שנוכל להמשיך את הקשר ואולי לעבור לגור ביחד אחרי כמה חודשים......איזה סיכוי יש שהוא פתאום ישתנה אני לא יודעת ממש. יש עוד דברים שאפשר להוסיף ובנתיים זה מספיק.

 

[אופטימית 29]

רשימות

אולי רשימות לך ולו של דברים שצריכים לעשות בבית. הכי חשוב שתדברו על זה, על הניקיון והסדר וגם על היחסים ביניכם. אני מכירה הרבה זוגות שכל העול נופל על האישה ואני לא מומחית בעניינים האלה אבל אולי פשוט צריך לתאם ציפיות. חוץ מזה יש תקופות של עייפות רבה, שאין כוח לעשות שום דבר וזה בסדר ולגיטימי ואפשר לדחות קצת את הדברים. הסדר בבית מסדר גם קצת את הנפש ומרגיע אותה. שיהיה בהצלחה לכאן או לכאן

 

[לנושנוש]

עשינו רשימה והוא לא עומד במטלות שלקח לעצמו

וגם יש כל מיני דברים "קטנים" כמו לסדר מדי פעם כיסוי של ספה, לסדר שקיות במיתקן שקיות, לכבס שטיחים וכיסויים למיניהם. אם אני אעשה רשימה של כל דבר כזה אני אתחרפן. בקיצור כל הדברים האלה עלי.

 

[לנושנוש]

הנה לפני שעה בארך(דיווח מהשטח...../images/Emo2.gif)

אכל במטבח ועל השיש היו שאריות של קלמנטינה שאכלנו אתמול מול הסרט שראינו. לא עלה בדעתו לשים שקית בפח ולהעביר הכל החוצה לפח. אני פשוט לא יודעת מה לעשות איתו!! ואם אני שואלת למה לא פינה כלים או שם בפח הוא הרבה פעמים שואל למה אני לא עשיתי את זה בעצמי??? פשוט איזה

 

[פרפרי אהבה]

איך ניסית להסביר לו את מה שמפריע לך?

האם זה היה במריבות וצעקות, בדיבור מלב אל לב, או שילוב של השניים? איפה לדעתך את טועה בכך שהוא לא מצליח להבין למה זה חשוב לך שהוא יעזור? לדעתי, הוא לא מרגיש בנוח כי זאת הדירה שלך ולא שלו ולכן לא רוצה לגעת לך בדברים, אבל זה די מוזר אם אתם תקופה ארוכה ביחד. הוא כבר היה צריך להרגיש בבית ממזמן ומשהו מונע ממנו. נקודה למחשבה!

 

[לנושנוש]

על תעלבי, קיוויתי לקצת יותר תגובות

פה בפורום. לעניין- לא היו צעקות, כן סוג של מריבות, נסיון לחלק מטלות. פשוט זוגי מטבעו מתחמק מכל פעילות עזרה ביתית בנחישות. לא מחזיר דברים למקום. בחודשים אחרונים עבר אילוף קפדני(בא לי להקיא מעצמי) לסדר ונקיון. רוב הדבקרים צריך לחזור ולהזכיר גם היום. זה אבסורדי מדי לטעמי ואני בן אדם יחסית מסודר ונראה שזה יהיה נושא שתמיד יקשה עלי בקשר איתו. בנתיים החלטתי לא לעבור לגור ביחד איתו. למשלן כביסה הוא לקח על עצמו ובדרך כלל כדאי להמליץ לו מתי לעשות אותה, לעזור להכניס אבקת כביסה( בחודש אחרון הוא למד סוף סוף) להזכיר לתלות שכביסה לא תשכח במכונה ולהזכיר להוריד שלא תשאר בגג שלושה ימים. אני לא אוהבת שבגדים שלי תקועים בחוץ שלושה-ארבעה ימים, בכל אופן.......... הוא לא מקפל כביסה כי זה הוא לא יודעה ולא מעוניין ללמוד. יש אותי שאני עובדת כמו מכונת קיפול אז למה ביכלל לתרוח? אם היינו ביחד במאה הקודמת נראה שזה היה זיווג משמיים.

 

[פרפרי אהבה]

אני אחראית על התגובות שלי, לא של אחרים

וגם אני הייתי שמחה לו היו תגובות של אחרים גם, אבל את צריכה לזכור שמדובר בתקופה לחוצה, לרוב האנשים יש עכשיו התארגנות לחג וכו'. ולעניין עצמו- הבחור שלי גם עם נטייה לא לראות דברים שצריך לסדר, לנקות וכו', כי פשוט זה לא חשוב לו באותה מידה כמוני והוא כל כך עסוק ועייף שהוא לא רואה את זה. אז בהתחלה כעסתי, התעצבנתי עד שהבנתי שזה לא יעזור, מה שיעזור זה לעשות איתו שיחות מלב אל לב ולהסביר לו שאני גם עובדת קשה ושאני אשמח אם הוא ייקח על עצמו דברים שקשורים לבית ויעזור לי כי חשוב לי ונעים יותר לבוא הבייתה מהעבודה/לימודים לבית מסודר ונקי וזה לא פר שהעול יהיה רק עליי כי אני חוזרת לפניו מהעבודה (ולרוב מתעסקת בעבודה גם אחרי שחוזרת...). והשיחות האלה עוזרות, מידי פעם צריכה להזכיר לו אבל לרוב הוא זוכר לשטוף כלים אחרי שהוא מבשל לעצמו צהריים לעבודה, משתדל להוריד זבל, לקפל כביסה ויותר שם לב לדברים.

 

[לנושנוש]

גם חבר שלי משתדל ובכל זאת

יש הרבה מיקרים של חוסר אחפתיות. אני לא יודעת מה עוד אפשר להסיף. ביכלל לא חשבתי שאת אחראית על התגובות. וחג שמח!!

 

[לנושנוש]

*אכפתיות