פינת הפרגון

פינת הפרגון

קדימה קדימה, לכולן פה מגיע
 
(מגיבה לעצמי)

פרח יקרה, בהצלחה באשפוז. שיהיה משמעותי ועוזר. מאמינה בך.
סקיפר שובת הלב. אני זוכרת אותך מהמפגש, כל כך אהובה וראויה לזה. הלוואי שתרגישי ככה בעצמך. את באמת אחת מהאנשים המקסימים ורואים את זה עלייך מיד.
רחלי, תודה על העדכון ועל הנוכחות החכמה והרגישה שלך כאן.
קולדון, טוב לראות אותך. מקווה שזה אומר שהסתדרת, לפחות טכנית. חושבת עלייך.
נו לונגר, טוב שהתפטרת. כל הכבוד על מצעד הגאווה (התמונות מעולות! את נראית כל כך שמחה ורצינית). הלוואי שתעשי עכשיו דברים בשביל עצמך. מגיע לך להרגיש יותר טוב. אוהבת.

 

someone343

New member
מפרגנת


ל-hory0 -על ההתמודדות עם הכאב והקושי שמלווה אותך, ועל הנוכחות שלך בפורום, מקווה בשבילך שישתפר המצב בקרוב ותרגישי טוב יותר

לפרח- בהצלחה באשפוז !! מחזקת על הכוחות והאומץ! מקווה שיעבור בקלות ואנחנו תמיד כאן לחזק ולתמוך בך!!

לפרפר בתוך אגרוף, תודה על ההתייחסות והתגובות החמות, את מקסימה

ל- clastic ברכות על הצבע האדום!! מגיע לך!

לקולדן, כיף לראות ששבת אלינו, מקווה שהדברים מתחילים להסתדר
 

hory0

New member
מפרגנת..


לפרח היקרה, שאוטוטו נכנסת לאשפוז..עם כל החששות ועם כל התקוות..בהצלחה!!מקווה לטוב ביותר בשבילך!
לTinBa שגם בתוך הכאב מסוגלת להזכיר לעצמך שאת יודעת וחייבת לבחור בטוב! זה כל כך לא מובן מאליו..
לsomeone343 שמתוך הכאב, מוצאת רצון של הטבה בתוכך..של בחירה בטוב..את מדהימה!
לחלומותשל אחרים שעל אף כל הרעשים, מצליחה לדבוק בתפריט בכל כוחותיך..מקווה שתאפשרי לעצמך הזדמנות להחלמה משמעותית, איך שנכון לך..
ל-lital172 שעל אף כל הכאב, הקושי והדאגה מצליחה לשמור עליך..לשמור היטב, היטב..

ולכל מי שכאן..פשוט כאן.
 

someone343

New member
תודה.. מקסימה


למרות שהטוב הזה מסובך ונראה כמעט כבלתי אפשרי..
 

clastic

New member
פרגון ענק לפרח נובל2


שהתאשפזה היום בתה"ש!
(טוב, טכנית זה כבר אתמול בשעה הזאת).

על הכוחות, על ההתמודדות עם החששות והפחדים
ועל עצם זה שעשית את זה.

נחתת בשלום? נשמח אם תעדכני כשתוכלי ותרצי.
 
סיוט פה!

ידעתי שיהיה קשה אבל לא חשבתי שככה קשה.
יש לי מלא מלא התפרצויות בכי, וכל ארוחה זה סיפור שלם, התקף חרדה. ממש. בכי, רעידות, קוצר נשימה...עדיין לא הצלחתי לאכול ארוחה שלמה. הענישו אותי כבר... וזה עם כדור הרגעה...
אני מאוד מתלבטת עם לצאת אין לי את הכוחות. מצד שני, זה מה שיחזיר לי את החיים...
ממש ממש בדילמה.
גם כל היום אני מרגישה שנותנים לי תרופות. סידן, וויטמינים, לעצירות, לדיכאון, לחרדה, לשינה (ויכול להיות שבקרוב לדימוי גוף...)
ממש כיף כאן מבחינת הבנות! הם כאלה חמודות ותומכות!!! הם מעודדות אותי להישאר. זה מה שנותן לי כוח. אבל אני לא יודעת אם מספיק...
 

someone343

New member
פרח יקרה

זה קשה אבל את אמיצה!
משמח לקרוא שהבנות נותנות לך קצת כוח להמשיך ולהחלים
ואנחנו כאן ומחזקים מרחוק!
ספרי לנו, איך את היום?
איתך
 
קשה מאוד.

אני לא מפסיקה לבכות.
ארוחת בוקר, בכי, השגחה, בכי.
צהריים נתנו לי כדור הרגעה - לא עזר, בכיתי. לא הספקתי לגמור את האוכל את קיבלתי "עונש". כנ"ל ארוחת 4.
אני כבר לא בטוחה שאני יכולה להמשיך כאן. כי המטרה שלי נשארה אותו דבר, להרזות. אבל כאן הם מקשים את זה עלי.
יש בנות שאומרות שזה בסדר והם עוזרים לי שזה לא יהיה המטרה שלי, אבל בכל זאת זה מפחיד אותי.
כל כך הרבה פחדים, כל כך הרבה קושי!!!!
אם היו מבטיחים לי שזה מה שיעזור לי לצאת, אז הייתי עושה את הכל. אבל כשאני רואה בנות שזה פעם שלישית שלהם כאן, אז זה סימן שזה לא בטוח עוזר.
ולכן אני לא יודעת מה לחשוב...
:(
אני צריכה לעשות פה קצת סדר במחשבות...
 
למעלה