פינת ההעשרה!

פינת ההעשרה!

כהמשך לפינה הקודמת על הלהקה האדירה פאנק'נ'שטיין, היום דפי תעשיר אותנו על גורי אלפי. תהנו!
 
גבירותי ורבותי!

נכון, גורי אלפי הוא לא להקה- אבל אליל לכל הדעות
נתחיל? גור דב אלפי – אהרון (גורי אלפי בשמו הידוע יותר) נולד ב-18 בספטמבר 1976, בנם של סו ויוסי אלפי, העורך ערבי תרבות לעדה העירקית בגבעתיים . אח של בן אלפי (האח הבכור) ושל שרי אלפי (האחות הקטנה, משחקת כיום ב"האלופה" ~איכס איכס איכס~ של הוט). הוא ממוצא מעניין: אביו, יוסי אלפי, הוא עיראקי, בעוד שאימו סו היא ממוצא בריטי. גורי הוא שחקן, עורך, מפתח תוכניות בעבור הזכיינית רשת, קומיקאי וסטנדאפיסט ישראלי. מגוון השמות של גורי נובע מרגישות לזולת- הוא הוסיף את שם המשפחה של אישתו, אהרון, מכייון שמשפחת אהרון לא זכתה לבנים, וגורי, ללא כל בקשה מצידם, הוסיף את שם משפחתה של אישתו כדי שהשם אהרון לא יעלם מן העולם. גורי מעיד על עצמו שאת יסודות ההומור שלו הוא רכש בגיל צעיר. כדבריו: "בתור ילד חייתי חלק מהזמן בבריטניה, ושם גדלתי על מונטי פייטון ודומיו. ההומר הבריטי הקר... כשהיינו חוזרים לארץ היינו רואים את התוכניות הישראליות, ומשלבים בין ההומר הבריטי לבין ההומור העירקי חם המזג" הוא החל את דרכו בהופעות ללא שכר במועדון הסטנד אפ "דומינו גרוס" בגיל 16. בשנת 1994 היה שותף ביצירת התוכנית הקומית "פלטפוס" בערוץ אחד, שמאוחר יותר הובילה להשתתפותו בתוכנית "דומינו" ומשם לפריצה הגדולה. בשנת 1998 הקים ביחד עם אלרן דקל את הלהקה פאנקנשטיין, אותה עזב בשנת 200, רגע לפני הפריצה הגדולה (דפוס חוזר לאורך הקרירה, כפי שתראו בהמשך) הלהקה אומנם לא שיחררה אלבום עם גורי, אבל הוא ממשיך להופיע עימה לעיתים. (חלק א')
 
המשך

בשנת 1999 הופיע לראשונה, בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית "דומינו" בערוץ הראשון, לצד קומיקאים ידועים כמו רותם אבוהב, אדיר מילר ורועי בר נתן. יחד עם אסי כהן, איתו הופיע בתוכנית, החל להופיע כצמד במופע הסטנד-אפ "המופע של אסי וגורי". המופע נחל הצלחה אבל היה ידוע בארץ. בשנת 2000 קיבלו השניים פינה הומוריסטית בתוכנית הבידור "רק בישראל", לצד אורנה בנאי וארז טל. התוכנית סימנה את החדירה של השניים לתודעה בישראל. על הפינה בתוכנית קיבל הצמד את פרס אנשי השנה בתחום הבידור. עקב הצלחתו בתחום הטלווזיה, עזב אלפי את להקת פאנקנשטיין, דקה לפני שהם מוציאים אלבום ראשון ובעקבות זאת זוכים להצלחה מסחררת. בשנת 2002 הופיע גורי בתפקיד דרמטי ראשון בסדרה "101" של חגי לוי. הסדרה, שעסקה בפרמדיקים בירושלים, זכתה לשבחים מהמבקרים ובייחוד על הופעתו של גורי. בשנת 2002 יצר, כתב והופיע בסדרה ההומוריסטית "שידורי המהפכה" לצד אסי כהן. התוכנית , שנמשכה עונה יחידה לפני התפרקות הצמד (שוב, בשיא ההצלחה שלהם. גורי חש שיש לו צורך להמשיך הלא ושהוא מיצה את הצמד), היתה להיט והטביעה מונחים ציבורים בלתי נשכחים כמו "אהבות ושקרים" או "מחר יהיה חם ומגניב". בשנת 2003 ערך והפיק את תוכנית הבידור "המופע המרכזי", בה גם הופיע לצד רותם אבוהב ושלישיית פרוזאק. בשנת 2004 החל להופיע בתוכנית הבידור הסאטירית "משחק מכור" לצד עינב גלילי וליאור שליין. בתוכנית זו התרחשה הפריצה הציבורית האדירה שלו. התוכנית השיגה נתוני רייטינג מרשימים וגבוהים והתוכנית הכניסה את גורי לסלון של כמעט כל בית אב בישראל. התוכנית התפרקה לאחר שגורי עזב אותה. כרגיל, גורי עזב את התוכנית אחרי עונתה הרביעית, כשנתוני הרייטינג היו מרשימים ביותר ייחסית לתוכנית סאטירית. הוא חש שהוא מיצה את מה שהיה לתוכנית להציע. יש בכך דפוס חוזר- גורי נהנה מהעבודה הקשה של לגרום לתוכנית להצליח, אבל כשהיא יושבת על מי מנוחות הריגוש נעלם.
 
המשך ב' (מה? כתבתי הרבה! ../images/Emo3.gif)

בשנת 2005 הופיע בסרט הקולנוע הקומי "ריקי ריקי" לצד טל פרידמן בתפקיד ניסים הסוטה. למרות השתתפותו בסרט נשאר רוב התפקיד על רצפת חדר העריכה. גורי הודה שהוקל לו כשהתפקיד נחתך מהסרט. במאמציו להוכיח את עצמו כשחקן דרמטי ולהתפתח לכיוונים שונים שיחק גם בתפקיד ראשי במיני סדרת הדרמה של ערוץ הוט 3 "בסימן ונוס" לצד יהודה לוי בתפקיד חוקר המשטרה. בנוסף, החל להגיש את תוכנית הרדיו "עסק שחור" (ימי חמישי ב12) בגלגל"צ יחד עם לירון תאני [אחד מהכותבים של משחק מכור] והופיע בסדרת היחיד הדוקו-קומית "ככה לא מתנהגים" ששודרה בערוץ השני. בשנת 2006 שיחק בסרט הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לסרטי סטודנטים. הסרט הקצר "סיפורו של ג. ג. אסלמונד", לצידם של שרון אלכסנדר, גיא שמי, ליאור מילר, לוסי דובינצ'ק וגילה אלמגור, היה סיפורו של במאי גאון מתוסכל שסירטו נכשל בקופות ובורח להתבודדות. לקראת סוף אותה שנה, החל אלפי לככב בסדרה הקומית דרמטית "לא הבטחתי לך" (של "יס") לצד דני גבע ואלי פיניש. הסידרה סיימה לפני זמן מה את עונתה הראשונה ולא ידוע מתי יחלו הצילומים לעונה השניה. בנוסף לכל העיסוקים הנ"ל גורי משתתף במופע האילתורים "מופע חימום" שרץ ברחבי הארץ בהשתתפותם של רן תלם, דויד קיגלר ואלי ומריאנו. סרט נוסף של גורי "הסודות" אמור לצאת בקרוב. גורי נשוי נשוי להילה אהרון ויש להם שתי בנות: אמה (הבכורה) וסול (שנולדה לפני ארבעה חודשים). זהו!
 
קישורים+בונוס

http://www.eonline.co.il/facts.asp?id=797 העמוד של גורי באתר של E! http://www.tapuz.co.il/guests/default.asp?gid=360 האירוח של גורי ב-בלוג.T.V עם אורי אומנותי בתקופת "ככה לא מתנהגים" http://tarbut.nana.co.il/Article/?ArticleID=450754 כתבה עם קליפ קצר על הפרויקט החדש של גורי בערוץ 2: "שולץ מאמן מאמנים" וכמובן, אי אפשר בלי: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=18592&smsMsg= הקומונה של גורי בתפוז!! והבונוס: תמונה שלי ושל גורי מלפני שנה בצילומים של "משחק מכור"... לא תמונה הכי טובה שלי, אבל חמודה בסופו של דבר (תמונה חמודה שלי גורי, כמובן. אני נראית כמו סוס בהיסטריה
)
 

Elpar

New member
איתי קרוב של אשתו של גורי?

והמשפט "המופע נחל הצלחה אבל היה ידוע בארץ" לא מסתדר לי... אם הוא נחל הצלחה ברור שהוא ידוע בארץ לא? ותמונה חמודה יצאה לך איתו
 

Slow Cheetah

New member
יפה! ../images/Emo47.gif

ממש השקעת.
אבל היית צריכה לתת לטיקל לעשות עליו!
 
שכחת לציין

שהשנה הוא הנחה את טקס פרסי עמ"י שם פאנקנשטיין עלו להופיע.. וגורי עלה על הבמה ושר ביחד איתם! סגירת מעגל
 
אסי וגורי

אלדד- גורי רונן- אסי אלדד: "רונן, מה קורה, יא גבר?" רונן: "מה קורה?" אלדד: "מה נשמע?" רונן: "מה קורה, הכל בסדר?" אלדד: "בסדר,מה שלומך?" רונן: "בס"ד". אלדד: "רונן, תגיד,מה אתה צעקת פה עכשיו?" רונן: "כן,שעה אני קורא לך מהחלון," אלדד: "יא מפגר,אתה תעיר את אמא שלי". רונן: "כמה זמן היא ישנה,הדבה הזאת?" אלדד: "כל החורף". רונן: "שמנמנה,שמנמנה,דביבונת מזון". אלדד: "תגיד, בא לך ללכת לאן שהוא, להביא מוחטות על נמלות לראות אותן טובעות וצועקות?" רונן:" לא, אני לא יכול". אלדד:"למה?" רונן: "יש לי חוג קפוארה במתנ"ס". אלדד: "חוג קפוארה?" רונן: "כן נרשמתי". אלדד: "ואיי,מגניב, כמה עולה?" רונן: " חינם". אלדד: "מה חינם?" רונן: "נולדתי במתנ"ס". אלדד: "וואלה?,איזה מזל יש לך אתה. מי המדריך של החוג?" רונן: "אבא שלי" אלדד: "אבא שלך, הדביל הזה הוא מדריך. איך הוא קיבל את זה?" רונן: "הוא נולד במתנ"ס" אלדד: "אתה דור שני למתנ"ס. תקימו קומונה." רונן: "אתה מסטלבט,יא זבל." אלדד: "אז מה לומדים בחוג?" רונן: "לומדים מלא דברים,כגון." אלדד: "רונן, החמצן בדרך למוח שלך עוצר, שותה קפה ,הולך לבנק,עושה סידורים. מה המצב, גבר? כן, אני בדרך למוח של רונן, אני עושב סיבוב ובא." רונן: "הסטלבטת עליי עכשיו?" אלדד: "אהה,כן,זה בדרך אליך,זה עוד מעט יגיע אליך." רונן: "אלדד. תיזהר למה תחשוש." אלדד: "מה?" רונן: "תיזהר,למה תהיה תחשוש בסופו." אלדד: "לא הבנתי את התחביר של המשפט הזה. איפה הנשוא?,איפה המושא?" רונן: "תיזהר למה תחשוש ממני,הבנת?" אלדד: "אתה מאיים עליי?" רונן: כן, אנוכי" אלדד: "בוא אני אראה לך מאיפה משתין הדג." רונן: "מה?" אלדד: "בוא אני אראה לך מאיפה משתין הדג." רונן: "לא הבנתי את השאלה." אלדד: "אתה לא מכיר את זה, מאיפה משתין הדג? שאומרים..." רונן: "מהבולבול שלו?" אלדד: "לא שאלתי אותך! ". רונן: "מאיפה?" אלדד: "איזה תיבת פנדורה פתחנו פה עכשיו." רונן: "נו, מאיפה?" אלדד: "מה זה חשוב עכשיו?" רונן: "שאלת מאיפה הוא משתין." אלדד: "לא שאלתי ,זה לא... אלוהים אדירים!" רונן: "הבטחת שתלמד אותי דברים." אלדד: "בסדר, אבל זה לא מאותם הדברים. הוא לא משתין הוא מתאפק. בסדר?" רונן: " לא,נו, די".\ אלדד: "לא, אני לא יודע. זה אומרים את זה כי אין לו." רונן: "מה אין לו? אין לו זה...?" אלדד: "זה, אין לו, אז בגלל זה אומרים,זה התחכמות כזאת." רונן: "כן, אז אם אין לו,איך הוא עושה עם אשתו?" אלדד: "אני יודע, תופס אותה בזימים ויאללה,לא חושב על הדברים האלה. מה אכפת לי,באמת?" רונן: "זה גס,זה גס. מה, גם אבא שלי עושה לאמא שלי "בוינג בוינג"?" אלדד: "לא, לא, רונן. רונן: "שובבה" אלדד: "אמא שלך אכן שובבה. תקשיב, קודם כל הוא לא דג, זה דבר ראשון. אבל אני..." רונן: "אבל יש לו קשקשים." אלדד: "מי?" רונן: "לאבא שלי." אלדד: "תקשיב." רונן: "נשבע לך,יש לו שמפו נגד קשקשים,אז זה אומר שיש לו קשקשים?" אלדד: "זה בריא ההבנה הזאת שלך." רונן: "זה הגיון בריא" אלדד: "הגיון בריא." בוא, אני אסביר את זה ככה, בסדר? זה שיש לו קשקשים לא עושה אותו דג. לאבא שלי יש פרעושים, זה לא עושה אותו כלב. או.קיי? מיצינו? סיימנו את הנושא? רונ: "אבל אבא שלך גם נובח." אלדד: "אבל הוא לא כלב. מה הסברתי לך עכשיו? שעה אני מסביר." רונן: "אז למה...אז למה לפעמים הוא עומד במרפסת ונובח?" אלדד: "הוא בן אדם מבוגר, מצטברת לו ליחה, וזה יוצא כזה "הו", אבל הוא לא כלב." רונן: "אבל שלך כלב, אל תתבייש. מה אתה מתבייש?" אלדד: "תקשיב,אבא שלי,הוא נראה כמו כלב?" רונן: "כן" אלדד: "מה,מה,מה...? רונן: "כולם יודעם שאבא שלך כלב." אלדד: "מאיפ... בואנ'ה,נתתי את זה עכשיו כדוגמה." רונן: "יש אנשים שאבא שלהם כלב." אלדד: "מי? מי?" רונן: "אתה." אלדד: "די, נו באמת!" רונן: "כלבלבון" אלדד: איזה נודניק אתה. אבא של לא כלב, אני מנסה..." רונן: "כולם גם ראו אותו בשכונה מתחכך ברגליים." אלדד:" דיי כבררר!" רונן: "מה הוא עשה? מה הוא עשה?" אלדד: "מה... גירד לו במפשעה, קורה. איזזה נודניק אתה.." רונן: "גם פעם יצא לו האדום הזה." אלדד: "דיי כבר! עכשיו אתה מגזים לגמרי!" רונן: "אתה חושש?" אלדד: "אני חושש..." אלדד[לאמא שלו]: "מה? מה?,בסדר. אבל אני תכף עולה. לא, בסדר. ב.. סיימת? אני תכף עולה." רונן: "התעוררת, שמנמנה? איזה דבה." אלדד: "אמא,כנסי לבית. כנסי הבית. אמא, את עושה לי פאדיחות כנסי הבית." רונן: "איזה דבה, רואים אותה דרך כל התריסים של הבית. כנסי, כנסי, את עושה צל על השכונה. ליקוי חמה, לירוי חמה. שמנמנה. שתוק, שתוק." אלדד: "אמא, כנסי הבית, אמא, כנסייי הבית! אמא, או שתכנסי הביתהאו שתקחי את הבית קדימה, תעשי משהו!" רונן: "אמא ש'ך לא דבה, היא מגה דבה." אלדד: "אמא, לכי אחורה, עד שלא רואים אותך. עוד, עוד, עוד,עוד" רונן: ..."[רונן עושה צליל של משאית] "תרימי המברקס. איך יצאת כזה רזה,יא שמן? בן שמנמנה אחד. אלדד, שאמא שלך הייתה תינוקת, במקום לקחת אותה לטיפת חלב, לקחו אותה לתנובה." אלדד: "דיי כבר, יא נודניק.מעצבן.
 
דודו ותקווה

דוד ותקווה-המערכון שבו דוד מת-כל המערכון-כמו שבוצע אצל אדיר מילר דוד (טובל את האצבעות בתבשיל וטועם): "איכס, מגעיל! תקווה!" (תקווה נכנסת) דוד: "בואי הנה יא מגעילה!" תקווה: "מה קרה?" דוד: "מה אמרתי לך? אלף פעם!!" תקווה: "לא להתפשט באור" דוד: "לא, יא מגעילה התאדה לי כל החשק תקווה: "לגבי מה? אני לא יודעת על מה אתה מדבר?" דוד: "לגבי האוכל, האוכל שלך מגעיל אותי! מגעיל! מה זה הגועל נפש הזה?" תקווה: "סליחה, אתה לא תגיד מגעיל על האוכל הזה, זה תבשיל שעובר אצלנו במשפחה מדור לדור.." דוד: "כן? ועכשיו זה הגיע אלינו? מה זה הגועל נפש הזה? תסבירי לי, מה זה הדבר הזה?" תקווה: "זה.. אני לא יודעת בדיוק ת'.. כאילו.. יש מרכיב ש.. אני אלתרתי.. כי אני לא יודעת את ה..." דוד: "תקווה! אני שמעתי כבר את כל התירוצים שלך!" תקווה: "אתה שומע רק מה שאתה רוצה לשמוע!" (מסתובבת) דוד: "למי קראת מפגר?" תקווה: "מה?!" דוד: "למי קראת עכשיו מפגר?? שמעתי ת'שורש פ.ג.ר!" תקווה: "תגיד לי, אתה נורמלי? מה עובר עליך?" דוד: "תגידי לי, למוח שלך נתפס הגב? את בסדר?" תקווה: "תרגע!! באמת!!" דוד: "מה זה האוכל הגועל נפש הזה?" תקווה: "קורה..." דוד: "כל יום זה קורה!!" (מסתובב) תקווה: "כל יום אני מבשלת, זה לא נראה לך הגיוני כל ה..? טוב די, נו, מה אתה עצבני? אתה רוצה שאני אקנה לך משהו? תביא לי 10 שקל אני יורדת אני.." דוד: "מה זה?!" תקווה: "מה?!" דוד: "מה המספר הזה שאמרת?" תקווה: "תביא לי 10 שקל אני יורדת ומביאה לך.." דוד: "10 שקל? את לא מתביישת? הא? שלשום קיבלת 10 שקל, אתמול 10 שקל, גם היום 10 שקל?? זה כבר 25 שקל!! בממוצע!!" תקווה: "דוד למה אתה עצבני, אני מנסה לעזור לך ואתה ככה?" דוד: "למה אני עצבני?! תראי איך נראית יא מגעילה! תראי! תסתכלי על עצמך! בטלפתיה לא הייתי נוגע בך! מה זה הדבר הזה?!" תקווה: "נורא מצחיק.." דוד: "מה זה השיער הזה? מזה כל הקופצים האלה?" תקווה: "היום הייתי במספרה.." דוד: "כן?" תקווה: "כן" דוד: "היה סגור? גועל נפש! תראי איך את נראית! מה זה הזקן הזה? ממתי יש לך זקן?" תקווה: "ספירת העומר.. אתה יודע שזה חשוב הדברים האלה ואני מקפידה.." (אסי בוהה בגורי) תקווה: "מה?!" (מחייכת) דוד: "אל תעשי לי את החיוך הזה!" תקווה: "אני לא עושה לך!" דוד: "קוף ים, זה מה שאת! קוף ים! ויק ויק! ויק ויק! שאני קוף! שאני בים!" תקווה: "אתה חושב ש..." (דוד בוהה בה) תקווה: "מה?!" דוד: "לכי תשתי לבה!" תקווה: "מאיפה אני אשיג לבה עכשיו?" דוד: "זה מיטאפורה אולי? מיטאפורה שמדמיינים את זה ! את בסדר, תגידי לי?!" תקווה (צועקת): "כן?! אז אם אתה חושב, שאתה מ..." (דוד מתקרב אליה) תקווה: "מה..?" דוד: "צעקת!" תקווה: "היית רחוק אז הייתי צריכה לצעוק.." דוד: "תקווה תזהרי ממני!: תקווה: "אם אתה חושב שאתה מושלם חביבי, אז יש לי בשורות בשבילך, יש לך הרבה מגרעות.." דוד: "כן?" תקווה: "כן" (דוד מסמן לה עם היד) תקווה: "מה? למנות אותם?" דוד: "עדיף שתמני אותם, כן.." תקווה: "טוב אין לי משהו בשליף להביא לך........אוקי! אוקי! הנה! אוקי שאתה קם בבוקר..מוקדם..אז אתה עוד לא מרוכז..אתה מסתובב כל ה...לא טוב!" דוד: "לא להיט" תקווה: "למה אתה עצבני? הא? זה לא בריא להיות עצבני...ואתה כל הזמן..." דוד (קוטע אותה): "אני נראה לך עצבני?!? תסתכלי לי טוב טוב בתוך העיניים מה את רואה?" תקווה: " אני רואה את עצמי באישונים!" (מנופפת לעצמה) דוד: "די! נמאס לי ממך!" תקווה: "מה יש לך?" דוד: "נמאס לי ממך כבר" תקווה: "די נו תפסיק עם העצבים האלה.. די, זה לא בריא לך.." דוד: "זה לא בריא! זה לא בריא! מה נהיית לי עכשיו? פרופסור לבריאות?" תקווה: "כל אחד יודע ש.." (דוד נופל קדימה, היא תופסת אותו) דוד: "אה!" תקווה: "דוד!" (מחליקה אחורה בפיסוק) "מה יש לך?" דוד: "אומר לך אה!" תקווה: "דוד! זה מחליק פה! דוד!" דוד: "אומר לך אה! אה!!" תקווה: "מה אני אמורה להבין מזה?" דוד: "אה זה צליל בתוך מילה" תקווה: "טוב, טוב, אוווו!! המפשעה! אלוהים אדירים!" דוד: "תזהרי על הביצים" (שניהם צוחקים) תקווה: "דוד אני מחליקה פה.." דוד (נעמד ישר): "טוב אני עומד למות אולי, שתזוזי קצת.." (מזיז אותה) "אי אפשר למות בבית הזה?" (נשכב על הרצפה ומסדר את הפאה) "תתקשרי" תקווה: "מה?" דוד: "מה מה? (מחקה אותה) תתקשרי יא מגעילה! בנאדם מותקף! תתקשרי.." תקווה: "למי?" (מסתכלת עליו) "דוד?" דוד: "כמה גועל באישה אחת.." (מניף את היד בכיוון שלה) "תתקשרי יא מגעילה! תתקשרי!" תקווה (בורחת ממנו): "בוא לפה, אתה לא מגיע לפה, בוא לפה.." דוד: "תתקשרי יא מגעילולה" תקווה: "סתם להתקשר?" (מתקרבת אליו) "דוד?" (לא עונה) (תקווה נלחצת, רצה ל"טלפון") "הלו רותי מה המצב? תקווה, כן.. סתם מתקשרת.. לא משהו רציני.. דוד? לא הוא מנמנם.."
 
המערכון של החיזרים

גדי מראיין את יעקב בתוכנית על חייזרים גדי- גורי יעקב- אסי גדי: היום בתוכניתינו אנחנו מראיינים אדם שנחטף ע"י חייזרים. אתם בטח שמעתם הרבה סיפורים בנושא, הנה סיפור ממקור ראשון. ערב טוב לך, יעקב. יעקב: ערב טוב גדי: יעקב אתה עדיין בהלם ממה שקרה. יעקב: הא? גדי: בוא תספר לנו את הסיפור המרתק שלך יעקב: אני אספר. יום אחד היה מזג אויר. אני יורד למטה לטייל, מטייל, מטייל, מבסוט, מטייל, נהנה מהטיול, כיף לי, ממש כיף לי בטיול, ממש כיפכוף של טיול. מבסוט. פתאום! הבחנתי לב בזקנה! גדי: מה? יעקב: זקנה, מהשורש מבוגר. לא חשדתי בה, לא חשדתי בה, עשתה לי משו? לא. למה שאני אחשוד בה? אתה רואה זקנה, אתה חושד בה? גם אני. כביכול זקנה, עומדת, מזדקנת לה, לא חשדתי בה. זקנה נטו. לא חשדתי בה. גדי: בוא נתקדם יעקב: הנה המתח מגיע..ואז, מאחוריה עמד בחור עם חזות מזרחית. לא חשדתי בו. לא חשדתי בו. עשה לי משהו? למה שאני אחשוד בו? מה אני? חשדניסט? ואז...עכשיו המתח, הנה המתח. הבחור עם החזות רץ וחטף לה את התיק. פה חשדתי! הרמתי מקל והתחלתי לתנת (דורך על הרצפה ומדמה מכות עם מקל) "תחזיר לה את התיק! תחזיק לה את התיק! פושע! תחזיר לה את התיק! קרימינולוג! תחזיר לה את התיק!" ואני מדריך עליו, ומדריך עליו ומדריך ומדריך ומדריך (רוקע על הרצפה) ואז ראיתי בעצם שאני מרביץ לזקנה. גדי: אוקי אוקי.. יעקב: אמרתי לה "סליחה שאני מנומס" גדי: יעקב, סליחה סליחה שניה.. בוא נגיע לחלק שבו אתה נחטף על ידי חייזרים, שזה עיקר התוכנית שלנו. יעקב: שמה עשיתי? גדי: שנחטפת ע"י חייזרים. יעקב: יש פה טעות. אני הצלתי זקנה משוד אמרתם "תבוא תספר על זה" אני לא מבין ב...חמזמזים... ואני מדריך עליו ומדריך עליו!!! (רוקע שוב) גדי: יעקב די, די.. (מפסיק אותו) ואז הם חטפו אותך? יעקב: מי חטף? גדי: (מסתיר את הפנים) תגיד משהו על הזה.. ואז היית שם ברחוב.. יעקב: אני הצלתי זקנה.. גדי: והנה זה חוזר אליך, היום הזה. (שוב מסתיר את הפנים) תגיד משהו קטן, תעשה ג'סטה.. ואז היית שם ברחוב! יעקב: אני לא מבין בזה.. גדי: ומה הם עשו? תגיד! יעקב: ואז.. גדי: ואז? יעקב: ואז! גדי :ואז? הנה אתה נזכר! יעקב: אני נזכר ואז.. גדי: יעקב, ואז! יעקב: ואז! גדי: ואז!!!!! יעקב: ואזזזזז!!!!!!!!!!!!! הזקנה התפצלה לשתיים (עושה עם הידיים) מתוכה יצא אור חזק של עב"מים... (מסתובב לגדי) זה טוב מה ש..? גדי: תמשיך תמשיך! יעקב: על האור הייתה מדובקת חללית. עם סקוטש. ואז! החללית הסתובבה בצורה אליפסיסטית ונחתה לידי, אופ! אופ!. ואז! עם שלוש קרן לייזרים, פלופי, פלופי, פלופי, נחת המנהיג שלהם איזה 5000 מטר גובה, בלי להגזים. גדי: אוקיי תודה רבה לך יעקב: לא לא, רגע, זה יפה! זה יפה. ואז הוא בא לאכול אותי, המנהיג שלהם, אמרתי לו "אל תאכל אותי, יש לי אישה וילדים, תאכל אותם!" למה שיאכל אותי? מה זה פייר זה? גדי: תודה רבה יעקב: מה עם הזקנה? גדי: לא עכשיו יעקב: לא עכשיו? תגיד לי שיהיה על הזקנה? גדי: אוקיי, עם כן, בן אדם שנחטף ע"י חייזרים.. יעקב: נחטף! נחטף! החללית בלעה אותי! אופ! אופ! והגעתי לחלל, ושמה בפנים החללית, אתה מרגיש כאילו אתה בתוך חללית, זה מדהים, מדהים! ומלא עב"מים עם לייזרים ושקפקפים ואוזניים פה! ככה! (שם ידיים על העיניים) הופ הופ הופ!! (קופץ לצד) על הראש טחול ענק! מדובק טחול! מדמם! עם לשון בגב מנפנף למטה, וקמח! מלא קמחים של קמח! קמח קמח! ולולב מלבלב על הראש, לולב מתלבלב מתלבלב.. וכל האצבעות שלהם זרת, זרת זרת זרת זרת זרת זרת, מלא זרתות (מראה על היד) וכל המבנה פנים שלהם הוא בכלל בתחת! גדי: אוקי אוקי! יעקב: זה מצחיק שאמרתי תחת, כי זה גס. באמת, הנה, תחת! גדי: אני מבין שהם עשו עליך ניסויים... יעקב: כן הם אמרו לי: "תתחתן עם זאת ועם זאת!" מגעילות! איפה אני אשים לה את הטבעת? על הלולב? אמרתי להם: "לא מתחתן, אני גם נגד המוסד הזה" גדי: לא משנה, לסיום איך אתה.. יעקב: רגע! לסיום לסיום! רגע! בנאדם בא! תביא לפטפט רגע.. רגע! שאתה מלחיץ את זה! ואז אמרתי להם שיקחו אותי לירח, למה אף פעם לא הייתי. נסענו לכיוון הירח, בדרך עברנו ליד שביל החלב, לקחתי שוקו, נסענו נסענו, הגענו לירח. אבל אל הכניסו אותנו! למה היה ירח מלא. מפוצץ. גדי: לסיום, איך אתה מסכם את ההכרות שלך עם אותם חיזרים, איך היתה ההכרות? יעקב: שלום שלום, מה נשמע? בסדר.. אני בסדר.. איך אתה? גדי: מה.. ההכרות הראשונית..? יעקב: ההכרות הראשונית. גדי: לא.. לא משנה.. יעקב: ההכרות הראשונית.. משחקי היכרות! גדי: עזוב, אני מצטער ששאלתי יעקב: אני מצטער שתשתוק! משחקי הכרות! (שר) "ווטס יור ניים?" "מיי ניים איז יעקב" "ווטס יור ניים?" "יור ניים איז אירנייייו" -סוף-
 
למעלה