פינת ההלכה היומית

Harrington

Well-known member
מנהל
והפעם: מצוות זכר למחצית השקל.

בתקופה שבית המקדש קיים הוקרבו בו (גם) קורבנות ציבור, כלומר קורבנות שנועדו לכפר על העם כולו. התורה מורה לנו שכל אחד מבני ישראל, בין אם עשיר הוא ובין אם עני, 'יתרום' סכום שווה ערך למה שמוגדר 'מחצית השקל' (פורש בדרך כלל כמחצית משווי המטבע בתקופה הרלוונטית אך יש פירושים שונים) כהשתתפות בקורבנות הציבור.

שימו לב (במיוחד המקפידים על כספי מעשר), סכום זה נדרש מעבר לתרומת המעשר החודשית (10-20% שכל יהודי חייב להפריש לצדקה מסך הכנסותיו). זאת מאחר וכספי המעשר לא נחשבים, בראיה תיאולוגית, חלק מכספי התורם המחזיק בהם ואילו את מחצית השקל היה על כל אחד לתת דווקא מהשייך לו. עם זאת על מצווה זו לא נאמר שלא ניתן לתרום יותר. כלומר המעוניינים בכך או 'העשירים' יכולים לתת יותר ממחצית השקל, אך העניים לא יכולים לתת פחות.

כיום כאשר בעה"ר אין לנו בית מקדש, קבעו חז"ל את מצוות 'זכר למחצית השקל'. לא מדובר באותה מצווה אלא בזכר לאותה מצווה וחשוב להקפיד על התייחסות זו. יש סיבות שונות ל'המצאת' מצווה זו, אולם במסגרתה נוהגים לתת סכום שווה ערך למחצית השקל* לצרכי צדקה. יש ארגוני צדקה שמקפידים על כך שהכסף יועבר לנזקקים דווקא במועד והדבר מוגדר כהידור המצווה, אך לא מעכב.

הסכום לתרומה בשנה זו עומד על: 31.73 ש"ח. כאמור, התרומה נדרשת עבור כל יהודי ואינו ניתן במסגרת משפחתית (כלומר בעל משפחה יכול כמובן לתרום עבור/בשם כולם, אבל עליו להקפיד במקרה כזה אכן לעשות זאת עבור כל אחת ואחד מבני הבית, כלומר להכפיל את הסכום הנ"ל כנגד כל ב"ב).




* שימו לב שהמונח 'שקל' כאן לא מתייחס לשקל החדש בן ימינו.




כרגיל הדברים נכתבו בתקציר מקוצר בלבד (הפעם אף יותר מהרגיל) וכל המעוניין בפרטים נוספים יוכל בוודאי למצאם ברחבי המרשתת (מי שמעוניין ומתקשה בכך, תמיד אפשר לנסות לשאול כאן, אם כי לא בטוח שניתן יהיה להציג מענה מלא).
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
והפעם: מצוות זכר למחצית השקל.

בתקופה שבית המקדש קיים הוקרבו בו (גם) קורבנות ציבור, כלומר קורבנות שנועדו לכפר על העם כולו. התורה מורה לנו שכל אחד מבני ישראל, בין אם עשיר הוא ובין אם עני, 'יתרום' סכום שווה ערך למה שמוגדר 'מחצית השקל' (פורש בדרך כלל כמחצית משווי המטבע בתקופה הרלוונטית אך יש פירושים שונים) כהשתתפות בקורבנות הציבור.

שימו לב (במיוחד המקפידים על כספי מעשר), סכום זה נדרש מעבר לתרומת המעשר החודשית (10-20% שכל יהודי חייב להפריש לצדקה מסך הכנסותיו). זאת מאחר וכספי המעשר לא נחשבים, בראיה תיאולוגית, חלק מכספי התורם המחזיק בהם ואילו את מחצית השקל היה על כל אחד לתת דווקא מהשייך לו. עם זאת על מצווה זו לא נאמר שלא ניתן לתרום יותר. כלומר המעוניינים בכך או 'העשירים' יכולים לתת יותר ממחצית השקל, אך העניים לא יכולים לתת פחות.

כיום כאשר בעה"ר אין לנו בית מקדש, קבעו חז"ל את מצוות 'זכר למחצית השקל'. לא מדובר באותה מצווה אלא בזכר לאותה מצווה וחשוב להקפיד על התייחסות זו. יש סיבות שונות ל'המצאת' מצווה זו, אולם במסגרתה נוהגים לתת סכום שווה ערך למחצית השקל* לצרכי צדקה. יש ארגוני צדקה שמקפידים על כך שהכסף יועבר לנזקקים דווקא במועד והדבר מוגדר כהידור המצווה, אך לא מעכב.

הסכום לתרומה בשנה זו עומד על: 31.73 ש"ח. כאמור, התרומה נדרשת עבור כל יהודי ואינו ניתן במסגרת משפחתית (כלומר בעל משפחה יכול כמובן לתרום עבור/בשם כולם, אבל עליו להקפיד במקרה כזה אכן לעשות זאת עבור כל אחת ואחד מבני הבית, כלומר להכפיל את הסכום הנ"ל כנגד כל ב"ב).




* שימו לב שהמונח 'שקל' כאן לא מתייחס לשקל החדש בן ימינו.




כרגיל הדברים נכתבו בתקציר מקוצר בלבד (הפעם אף יותר מהרגיל) וכל המעוניין בפרטים נוספים יוכל בוודאי למצאם ברחבי המרשתת (מי שמעוניין ומתקשה בכך, תמיד אפשר לנסות לשאול כאן, אם כי לא בטוח שניתן יהיה להציג מענה מלא).
|תודה| דברים מאד חשובים.
כי יש אנשים שידם אינה משגת והם בטח ישמחו לקבל תרומה
כדי שיוכלו לערוך חג פורים שמח עם כל בית ישראל. |4U|
 

שמלת תחרה1

Well-known member
והפעם: מצוות זכר למחצית השקל.

בתקופה שבית המקדש קיים הוקרבו בו (גם) קורבנות ציבור, כלומר קורבנות שנועדו לכפר על העם כולו. התורה מורה לנו שכל אחד מבני ישראל, בין אם עשיר הוא ובין אם עני, 'יתרום' סכום שווה ערך למה שמוגדר 'מחצית השקל' (פורש בדרך כלל כמחצית משווי המטבע בתקופה הרלוונטית אך יש פירושים שונים) כהשתתפות בקורבנות הציבור.

שימו לב (במיוחד המקפידים על כספי מעשר), סכום זה נדרש מעבר לתרומת המעשר החודשית (10-20% שכל יהודי חייב להפריש לצדקה מסך הכנסותיו). זאת מאחר וכספי המעשר לא נחשבים, בראיה תיאולוגית, חלק מכספי התורם המחזיק בהם ואילו את מחצית השקל היה על כל אחד לתת דווקא מהשייך לו. עם זאת על מצווה זו לא נאמר שלא ניתן לתרום יותר. כלומר המעוניינים בכך או 'העשירים' יכולים לתת יותר ממחצית השקל, אך העניים לא יכולים לתת פחות.

כיום כאשר בעה"ר אין לנו בית מקדש, קבעו חז"ל את מצוות 'זכר למחצית השקל'. לא מדובר באותה מצווה אלא בזכר לאותה מצווה וחשוב להקפיד על התייחסות זו. יש סיבות שונות ל'המצאת' מצווה זו, אולם במסגרתה נוהגים לתת סכום שווה ערך למחצית השקל* לצרכי צדקה. יש ארגוני צדקה שמקפידים על כך שהכסף יועבר לנזקקים דווקא במועד והדבר מוגדר כהידור המצווה, אך לא מעכב.

הסכום לתרומה בשנה זו עומד על: 31.73 ש"ח. כאמור, התרומה נדרשת עבור כל יהודי ואינו ניתן במסגרת משפחתית (כלומר בעל משפחה יכול כמובן לתרום עבור/בשם כולם, אבל עליו להקפיד במקרה כזה אכן לעשות זאת עבור כל אחת ואחד מבני הבית, כלומר להכפיל את הסכום הנ"ל כנגד כל ב"ב).




* שימו לב שהמונח 'שקל' כאן לא מתייחס לשקל החדש בן ימינו.




כרגיל הדברים נכתבו בתקציר מקוצר בלבד (הפעם אף יותר מהרגיל) וכל המעוניין בפרטים נוספים יוכל בוודאי למצאם ברחבי המרשתת (מי שמעוניין ומתקשה בכך, תמיד אפשר לנסות לשאול כאן, אם כי לא בטוח שניתן יהיה להציג מענה מלא).
כול יהודי העובד מפריש למס הכנסה.
נחשב למעשר?
 

שמלת תחרה1

Well-known member
|כן| הבעיה שלא כ"כ בא לתרום לאגדות או מוסדות, המנכלים שלהם מרווחים ים כסף מהתרומות שלנו.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
|כן| הבעיה שלא כ"כ בא לתרום לאגדות או מוסדות, המנכלים שלהם מרווחים ים כסף מהתרומות שלנו.
קודם כל אפשר כמובן גם לתרום לאנשים פרטיים שנזקקים לכך, באופן ישיר. אבל הלכה למעשה אני קצת חולק עלייך. אמנם יש ארגונים בהם בעלי תפקידים נוטלים שיעור גבוה (מדי) מהתרומות ואמנם יש ארגונים בהם יותר מדי הולך לענייני מנהלה. אבל לא חסרים ארגונים שאו שפועלים ב100% התנדבות או קרוב לכך וכאלה בהם הרוב המוחלט של התרומה לגמרי הולך למימוש המטרה שאת מבקשת לתרום לה.
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
קודם כל אפשר כמובן גם לתרום לאנשים פרטיים שנזקקים לכך, באופן ישיר. אבל הלכה למעשה אני קצת חולק עלייך. אמנם יש ארגונים בהם בעלי תפקידים נוטלים שיעור גבוה (מדי) מהתרומות ואמנם יש ארגונים בהם יותר מדי הולך לענייני מנהלה. אבל לא חסרים ארגונים שאו שפועלים ב100% התנדבות או קרוב לכך וכאלה בהם הרוב המוחלט של התרומה לגמרי הולך למימוש המטרה שאת מבקשת לתרום לה.
יש אצלנו בקומה הראשונה גבר בן 50 נכה שאינו עובד וחי על קצבה
מישהו מהסביבה שאני מכיר אותו לקח את הנכה תחת חסותו ופעמיים בשבוע כבר מזה כעשר שנים
הוא מביא מזון מחברת קייטרינג עד לפתח הדלת של הנכה ונעלם.
אני משוכנע בוודאות גמורה שהוא גם מתגמל אותו בכספים.
 

renana ron

Well-known member
יש אצלנו בקומה הראשונה גבר בן 50 נכה שאינו עובד וחי על קצבה
מישהו מהסביבה שאני מכיר אותו לקח את הנכה תחת חסותו ופעמיים בשבוע כבר מזה כעשר שנים
הוא מביא מזון מחברת קייטרינג עד לפתח הדלת של הנכה ונעלם.
אני משוכנע בוודאות גמורה שהוא גם מתגמל אותו בכספים.
האיש עושה מעשה אצילי מאין כמותו. עזרה לנכה מעשה גדול הוא. ישר כח לאיש!!!
השאלה היא מדוע צריך מישהו ביוזמה פרטית לעזור לנכה, האם אגף הרווחה בעיר לא מודעת לצורך הנכה בעזרה?
בעירי יש קשישים עריריים, שמתקשים לתפקד, שמקבלים דרך הרווחה מנות אוכל לכל ימות השבוע וכו'..
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
והפעם: מצוות זכר למחצית השקל.

בתקופה שבית המקדש קיים הוקרבו בו (גם) קורבנות ציבור, כלומר קורבנות שנועדו לכפר על העם כולו. התורה מורה לנו שכל אחד מבני ישראל, בין אם עשיר הוא ובין אם עני, 'יתרום' סכום שווה ערך למה שמוגדר 'מחצית השקל' (פורש בדרך כלל כמחצית משווי המטבע בתקופה הרלוונטית אך יש פירושים שונים) כהשתתפות בקורבנות הציבור.

שימו לב (במיוחד המקפידים על כספי מעשר), סכום זה נדרש מעבר לתרומת המעשר החודשית (10-20% שכל יהודי חייב להפריש לצדקה מסך הכנסותיו). זאת מאחר וכספי המעשר לא נחשבים, בראיה תיאולוגית, חלק מכספי התורם המחזיק בהם ואילו את מחצית השקל היה על כל אחד לתת דווקא מהשייך לו. עם זאת על מצווה זו לא נאמר שלא ניתן לתרום יותר. כלומר המעוניינים בכך או 'העשירים' יכולים לתת יותר ממחצית השקל, אך העניים לא יכולים לתת פחות.

כיום כאשר בעה"ר אין לנו בית מקדש, קבעו חז"ל את מצוות 'זכר למחצית השקל'. לא מדובר באותה מצווה אלא בזכר לאותה מצווה וחשוב להקפיד על התייחסות זו. יש סיבות שונות ל'המצאת' מצווה זו, אולם במסגרתה נוהגים לתת סכום שווה ערך למחצית השקל* לצרכי צדקה. יש ארגוני צדקה שמקפידים על כך שהכסף יועבר לנזקקים דווקא במועד והדבר מוגדר כהידור המצווה, אך לא מעכב.

הסכום לתרומה בשנה זו עומד על: 31.73 ש"ח. כאמור, התרומה נדרשת עבור כל יהודי ואינו ניתן במסגרת משפחתית (כלומר בעל משפחה יכול כמובן לתרום עבור/בשם כולם, אבל עליו להקפיד במקרה כזה אכן לעשות זאת עבור כל אחת ואחד מבני הבית, כלומר להכפיל את הסכום הנ"ל כנגד כל ב"ב).




* שימו לב שהמונח 'שקל' כאן לא מתייחס לשקל החדש בן ימינו.




כרגיל הדברים נכתבו בתקציר מקוצר בלבד (הפעם אף יותר מהרגיל) וכל המעוניין בפרטים נוספים יוכל בוודאי למצאם ברחבי המרשתת (מי שמעוניין ומתקשה בכך, תמיד אפשר לנסות לשאול כאן, אם כי לא בטוח שניתן יהיה להציג מענה מלא).
מנהג שלי
לתרום שנה ל


והשנה לבנית חברון.
 
למעלה