הטיעון שלך לא עובד
בריטני, מה אמיתי בה? לא שאני מהטוענים ל "keepin it real" אני רק עונה לך.. היא מוצר של יחצנ"ים, וזה הדבר הרחוק ביותר מאמיתיות שיש. בלי פוזות? רק פוזות יש בסוג הזה של הפופ.. אומנם פוזה של הילדה הטובה, אבל זו גם פוזה. צריכה לשחק אותה חסודה למען כל בנות אמריקה העדינות, אבל בתאכלס היא בחורה נורמאלית בגיל ההתברות, והיא לא ממש כמו שהיא נראית. ריקי מרטין - עבר שינוי תדמית, עכשיו הוא הולך על תדמית ה"רציני", נו באמת.. עם כל כך הרבה פרצופים לאנשים האלה.. מי יודע כבר מה אמיתי אצלם? מייקל ג´קסון, מדונה, קיילי מינו ודומיהם.. הם האמיתיים (אם כבר מדברים על פופ) . ובהיפ-הופ - לך תדע. שרים לך על חיי גאנגסטר ממרומי אחוזתם. אז מה אמיתי? אלה שנאמנים לעצמם, הטקסטים שלהם הם לא פרי דמיונם העשיר. אבל למרות זאת, מי אמר שדרה לא יכול לשיר יותר על חיי רחוב? הוא עושה את זה טוב.. אז זה מה שחשוב. בקשר לשיטופי הפעולה.. אני לא יודע, לא נשמע לי טוב. אומני הפופ רוצים לעשות הסוואה להיפ-הופ ע"י ביטים של הנפטונס, ע"י נסיון עלוב לעשות פופ דמוי רנ´ב, ע"י שילובים עם ראפרים.. מה שיכול להחשב כצביעות כי עד לא מזמן הם היו אנטי היפ-הופ. ואנשים ששמעו פופ ותמיד אמרו לי שאני שומע חרא של מוזיקה, היום שומעים כאילו זה מובן מאליו, אז מהבחינה הזו זה טוב , מה יקרה בעתיד להיפ-הופ? אני רואה 2 אפשרויות. 1- הצלחה שבאה מחשיפה. 2- נפילה , כז´אנר חולף האופייני למה שנוגע בפופ. ורק לדוגמה, כל המוזיקה הלטינית שצברה תאוצה עזה כשנכנסה למיינטסרים עם הפופ, והיום מי שומע את זה? והמקרנה.. מי עוד שומע את זה בימינו?