הלכתי במיוחד לאיקה, לפני שנה בערך.
היה מצוין ... אבל אני מבינה קטנה מאוד בפרלינים, ובכל הנוגע לשוקולד - אני מעדיפה קינוחים אחרים.
אני בעיקר זוכרת חסד נעורים ללאונידס ... כשהייתי קצינה צעירה ומאוד ענייה (לפני שנכנסתי לקבע. בקבע הרווחתי בערך 1/5 ממה שאני מרוויחה היום - וחשבתי שזה הוווון
הכל יחסי בחיים), הייתי הולכת לקנח בלאונידס עם חבר שלי דאז (בעלי), והשוקולדים שם, עלו בערך כמו זהב ... אז בזמנו הם נראו לנו כשיא היוקרה (מיתוג-מיתוג-מיתוג ....). ולכן מדי פעם אנחנו עדיין קופצים לשם.
אני כבר לא זוכרת מי בדיוק (אפשר לחפש בארכיון את הדיון על שוקולד ארטינזלי), הסבירה לי איך "אמור" להיות עשוי פרלין נכון (דפנות שוקולד דקיקות, מילוי לא סוכרי יתר על המידה, סוכר נועד בעיקר להאריך את חיי המדף של הפרלין, וכו' כו') - אבל אם לומר בכנות, אני פשוט לא מבדילה ... בין לאונידס (הלא טובים והמסחריים כביכול), לאיקה (האיכותית) למשל.
מה שכן, אצל איקה היו מילויים יוצאים מן הכלל, כמו בזיליקום ופסיפלורה. וזה באמת ראוי להערכה.