קצת היסטוריה תנועתית....
איש יקר, קראתי בכבוד רב את הודעתך ולהלן תגובתי: כן, אני יכול לשבת ולרשום רשימת תגובות לטיעוני ימין פופליסטיים משהו כמו "המדריך לפעיל נוער מרצ המתחיל", אם תרצה לדעת קצת היסטוריה תנועתית, אז האנשים בתנועה שהיו בה גם בבחירות 99 (כן, עדיין יש כמה דינוזאורים כאלה, רובם ש"ש או בדרך לכך...) בוודאי זוכרים את הדף שהוציאה אז ההנהל"צ (כנראה, לא הייתי מעורב יותר מדי אז בתנועה) כהדרכה לתגובות של אנשים תומכי מפלגות אחרות, אז זה נראה לי מגניב, אפילו השתמשתי שם בכמה טיעונים (אם אתם מעוניינים ברמה של הטיעונים אז למשל לבוחר "שינוי" אחד מהדברים היה לספר על איזה ציטוט של טומי לפיד בו הוא משווה איזה מישהו לאיזה נאצי או משהו, באמת לא זוכר) אבל היום, הדף הזה גורם לי לתחושה עמוקה של בחילה, רצון עז להקיא ולהתיר את רגליי הרחק הרחק מהפוליטיקה הישראלית. האם זאת החברה שאנחנו רוצים ליצור? חברה שמצביעה לפי מי שמחלק לה בלון? או לפי איזה מועמד נראה טוב יותר? או לפי איזה ציטוט מטופש או פליטת פה? או שמה אנחנו מחפשים ליצור חברה טובה יותר, חברה מעורבת יותר, חושבת יותר, אשר מטילה ספק בשלטון, חושבת, לומדת מגיעה למסקנות. ייתכן שאני טועה, והמטרה אכן מקדשת את האמצעים, מה גם שלפעמים גם אני (ויעידו אנשים הקרובים אלי) משתמש לא פעם בדמגוגיה זולה, אבל יש גבול שאותו אני לא חוצה, לא אהיה מוכן (יותר) להשתמש בטיעונים פופליסטיים מגעילים של הוא אמר ככה ואלה סתם איכסה, כמו שאני רואה את מגעיל למדי שמפלגה כמו ש"ס רוכבת על הסוס של קיפוח עדתי. אז אמנם, באיזשהו מקום אתה צודק, פעיל נוער צריך לדעת להתמודד עם הטיעונים שנזרקים לעברו, אבל לזה אתייחס בשתי נקודות: 1. אם הפעולות לא עושות את זה כככל סימן שיש איזושהי תקלה חינוכית בתנועה. 2. הפעולות לא עומדות בפני עצמן, ההתנסות בשטח היא ניסיון מלמד מאוד, האם חשבת פעם מדוע אתה עושה שיחות עם אנשי ימין בפעילויות? הרי סביר להניח שלא תשכנע אותם, אם טיעוניהם אינם מבוססים ומובלים ע"י רגש ודמגוגיה זולה הם גם ככה לא יקשיבו לטיעונייך, ייתכן ואני טועה ואנשים אלו ישנו את דעתם חיש ומיד אם תיתן להם איזה טיעון נגדי חזק. אבל אני חושב שבנושא כמו הסיכסוך הישראלי פלשתינאי קשה לתת טיעון כזה, משום שפתרונות השמאל לסיכסוך היום הם אינם רגשניים בבסיסים, אלא מבוססים יותר על ידיעת ההיסטוריה והעובדות בשטח ונתינת פרשנות שונה אליהן (חס וחלילה שלא ישתמע מדברי כי הימין אינו יודע היסטוריה ועובדות). מצד שני, אם זהו אדם חושב בעל טיעונים מבוססים ושמוכן להקשיב לך, היכולת שלך לשנות את דעותו היא רק אם יהיו לך איתו טיעונים לאורך זמן. אז למה לעשות שיחות עם ימניים בצמתים? אני אגיד לך למה אני עושה אותם, מספר סיבות פשוטות למדי: דברי הצד השני מעניינים אותי, מעניין אותי היווצרות ההבדלים האלה, אך ייתכן כי שני בני אדם חושבים המעוניינים להגיע לאותן מטרות (פחות או יותר) מוצאים אמצעיים שונים לחלוטין להשיג את המטרות האלה כאשר לשניהם ניתנת האפשרות לתפוס את אותה מציאות? זו שאלה מעניינת, עדיין לא מצאתי אליה תשובה. דבר שני, זה מאתגר אותי, אני לומד הרבה דברים שלא ידעתי לפני כן, נקודות שלא חשבתי עליהן, הרבה פעמים (האמת-היא שכבר מזמן לא קרה לי, אבל בכל זאת) שיחות עם אנשי ימין גרמו לי לחשוב ימים ולילות אח"כ, גרמו לי לשאול, להתעניין, ללמוד... אז בשביל שתי הסיבות הללו לפעמים צריך לשלוח את הפעילים לצומת ללא מדריך עזר, כדי שילמדו שיחקרו, שיעברו תהליך של חשיבה, ואם פעיל יגיד לי שהוא לא רוצה לצאת לצמתים כי הוא לא מרגיש מוכן... אז אני אמליץ לו לא לצאת, באמת, מבחינתי זה הסיבה הכי לגיטמית וההגדרה הזאת של לא מוכן צורמת לי, מכיוון שזה לא מלחמה ונוער מרצ זה לא צבא, התנועה לא נועדה להכשיר אותך לצאת לשטח ולהילחם בשביל מרצ, היא נועדה כדי לתת לך את הכלים מבחינה חינוכית לאתגר את עצמך, לשאול את עצמך שאלות ולהוביל את עצמך אל התשובות שלך (שאין יותר נכונות מהן, בשבילך) משהו בסגנון חינוך סוקרטסטי שכזה. דבר שני, היא נועדה כדי לתת לך את הכליים הפוליטים לצאת ולעשות משהו עם התשובות החדשות שפיתחת לעצמך, לא שכל התשובות שלך יהיו מקובלות על כל חברי הנוער, אבל בשלב מסויים כמו שעשו חלק מהחניכים לשעבר בתנועה, אם הגעת למסקנה שונה בעליל מהחלטות התנועה פעם אחר פעם, קום ולך. בהנחה כי רוב התשובות שלך יהיו דומות לתשובות של שאר האנשים בנוער, או שניתן יהיה למצוא איזה נקודת איזון באמצע עליה כולם יסכימו או יסכימו בצורה חלקית, תוכל להשתמש בכלים הפוליטיים הללו גם כדי לפעול למען האידאולגיה שלך. (יש גם צדדים אחרים, חברתיים, מנהיגותיים וכדו´ אך לא אתייחס אליהם כאן) דבר נוסף שמאוד מאוד צרם לי בהודעתך: "אם אחד מהעקרונות של התנועה שלך שלי וגם שלו היא לזרוק פעילים לשטח מבלי להגיש להם עזרה מוקדמת" הודעה לפני כן דיברת על הנהגת התנועה, ובאיזשהו מקום משתמע מדבריך כאילו חברי ההנהגה זורקים פעילים לשטח שיפעלו, אני מאוד מקווה ששמעת, ואני מקווה שזה נכון לגבי כל פעילי הנוער על "נוער מוביל נוער" הנוער יוצא לשטח כי הוא רוצה, יש לו מנהיגות שיוזמת, שמאזנת שלפעמים גם עושה החלטות מגעילות והמיעוט מחליט בשביל הרוב (זה באמת וכמעט שלא קורה, ואם כן אז זה במקרים מוצדקים) אבל מי שיוצא לשטח זה הנוער וזה מסיבה פשוטה כי הנוער רוצה, לא ההנהגה, לא שום גוף אחר, אותו פעיל שיצא לשטח... בברכת המהפכה הקרבה, נוער חושב - נוער קובע - נוער עושה - נוער משנה! אלון.
