פין, פות, פיפי

חומר למחשבה....

פות אינה מילה ש"יורקים" מהפה אלא אחד האיברים היותר דינמיים ומרכזיים בקשר גוף-נפש שלנו. האם הביטוי "כוס" נשמע לך "רך" יותר? פין ודאין שאינו רך יותר. אני חושבת עדיין שמדובר בהקשבה ופרשנות תרבותית מתוך התנייה של נחיתות הפות, שעדיף שנחסוך לילדינו (משני המינים).
 

צימעס

New member
ההבדל ברכות

הוא ההבדל שבין הגית ה ת' (נדמה לי שהיא עיצור פוצץ - הקול נוצר אחרי שהלשון עוזבת את החיך), ל נ', שהגיתה רכה ו(יכולה להיות )מתמשכת. לכן, לדעתי, תחושת ה "יורקים". את צודקת, מאידך, שאת "כוס" קשה לשפוט, משום הרובד הלשוני אליו היא שיכת.
 
פות בחולם מלא

ומאז ומעולם קראתי לכן את ה"ת" כ- ת'...לו זה היה שורוק, הייתי מסכימה. אולם, לא זה הדיון - העניין הוא שתחושת היריקה באה לדעתי לא מהשפה אלא מפרשנויותיה. זו מילה נקיה מדי לשפחת המין של האנושות....
 
רק כדי לסבר את האוזן:

ילדה פותה. פתיה. פתוחה. פוץ. (זה כדי להדגיש את היריקה). זו שפחת המין.
 
פוץ זה בשביל להדגיש למה פות

היא מילה יורקת, ולא נעימה לאוזן. אחרי הפסוקים מהתנ"ך, הגעתי למסקנה שמדובר על חור, על פתח (אולי זה אפילו גזור מהשורש), ומכאן פתוחה. את אוהבת את המילה נקבה? כי זה בדיוק אותו הדבר. בתרבות עיברית מתעסקים בזה עכשיו, ועולים שם דברים מקסימים כמו קונכה (קונכיה, צדף) מפורטוגזית, וכמו היוני ההודי (שלדעתי עלה גם ב"באופן טיבעי" באופן טיבעי
).
 
מעולם לא קישרתי

אם כבר נכנסות לזה, אז המקבילה של ת באנגלית היא th. האות הקשה היא ט. ולגבי נקבה - כבר ערכנו בזמנו תחרות מציאת מילה חלופית לזכר ונקבה. זכר = זוכר. נקבה = נקב. בטפסים רשמיים שיש בהם רק אותיות אני מסמנת בלית ברירה "נ". באחרים כותבת תחת מין "אשה".
 

תמר,

New member
ומה המקור למילה אישה?

"כי מאיש לוקחה" (ספר בראשית). (גם אני שונאת את המילה נקבה
)
 

יסמין@

New member
אין מה לעשות, העברית היא שפה

מאוד מאוד עתיקה ולכן הרבה מילים משקפות עולם פטריאכלי ושוביניסטי לפי ההשקפות שלנו היום.
 
אני גם לא אוהבת את המילה פות

גם פין לא ממש. כמו שאני לא אוהבת את המילה צואה, ואני לא משתמשת בה בשום הקשר. יש משהו במילים האלה שלא הולך אצלי. הן בכלל לא בעיברית. שנברר בתרבות עיברית או באקדמיה מה המקור למילים?
 

צימעס

New member
פין - אין מה לברר ("לועזית" ../images/Emo8.gif ).

פות - באמת שאלה טובה. שנברר. > הולכת לברר איך מציעים את "פופיט/ת" של בתי ב Yנט <
 
המקור של פות

הוא מלה יחידאית בתנ"ך (הציטוט המדויק נמצא איפשהו בקישור השלישי בהודעה הקודמת שלי, זה שמקשר ל"באופן טבעי"). במילון אפשר למצוא אותו בכתיב חסר = פת. בעיני למלה הזאת יש קונוטציות ל"פיתוי" ול"פתיה". אחד המשתתפים בדף הנ"ל ציין ש"פת" זה ראשי תיבות של "פה תחתון" (מה שמוסיף מימדים נוספים לכל הענין). קשה לי לומר שאני אוהבת את המלה הזאת, אבל עוד לא מצאתי תחליף. כל ההצעות שהועלו בדיון ב YNET נראו לי מתיפיפות. אז אני נשארת עם פות בינתיים.
 
פין ופות הן מילים יפות מאוד

ואנחנו לא "מתחברות" אליהן כי אנחנו מורגלות יותר במילים אגרסיביות, שיש בהן אלמנט של שליטה ונשלטות - כוס, זין וכד', או מילים שמתחמקות מלקרוא לילד/ה בשמו/ה תוך העברת השיח הפתוח הנושא איברים אינטימיים נשיים למתחם שאינו מדובר ולכן פוחת הסיכון שישכיל לכלל עצמאות ושוויון.... אין הרבה לגיטימציה שפתית לכנות את הפות במילה "נקיה" ונטולת אסוציאציה נשלטת. זה לפחות לדעתי.
 
שפה מעצבת או תודעה מעצבת?

את קוראת ל"זין" ו"כוס" מילים אגרסיביות. מה אגרסיבי בכוס? זין ככלי נשק, ברור. כוס? מה מקור המילה? נראית לי סתמית במקור, למרות שההקשרים החברתיים שקיבלה מגעילים ללא ספק. אם אני מקלפת את המשמעויות שהחברה נתנה פות וכוס נשמעות לי מילים נטרליות לחלוטין.
 
הלוך ושוב

שפה מעצבת (תודעה), שפה מעוצבת (ע"י תודעה), תודעה מעצבת (שפה), תודעה מעוצבת (ע"י שפה). מה שנשאר לנו היא שיטה קוגנטיבית פשוטה של שימוש מודע בשפה על מנת לעצב תודעה, כי האפשרות השניה קרובה לבלתי אפשרית. וכוס היא מילה שבאוריאנטציה התרבותית שלה מבטאת פחיתות איבר המין הנשי, אי נקיון, סבילות והחפצה. מה לעשות - ככה זה. אני לא "צמחונית" בבחירת המילים שלי, נניח, בסיטואציות אינטימיות אולם המודעות לפרשנות האמיתית של כל מילה (שאינה בת-הפרדה בין מילים-תודעה-פרשנות חברתית/תרבותית) היא הישג פנימי עצום. לכולנו.
 
אני לא בטוחה שתאהבי את זה

פות היא מילה מקבילה לחור (פותה = בית ציר דלת). אינטואיטיבית גם המילה הערבית כוס היא חור, או כלי הכלה. כלומר, המשמעות של המילה ממילא מכוונת לוגינה ולא לקצה צינור השתן.
 
למעלה