פין, פות, פיפי

[כרמית מ.]

דווקא לגבי שד וציצי

אני מקפידה שלא לתת ציצי לתינוק שלי אלה להניק אותו, או לדבר על השד. המילה ציצי מציקה לי. היא נותנת לי הרגשה גסה. ואני לא רוצה שכשהתינוק ילמד לדבר, הוא יצעק לי "ציצי, ציצי" כשהוא רוצה לינוק. הננוק של המנהלת

נשמע הרבה יותר נחמד.

 

[She Dolphin]

וגם אני מציעה "לינוק"

וככה תומר קורא עד היום לפעולה הזאת: "אוצה אינוק" - רוצה לינוק, "אייה בוכה, אוצה אינוק" - שירה בוכה, רוצה לינוק)

. חוץ מזה הוא יודע שלאיבר שממנו יונקים קוראים ציצי ושציצי יש גם לו וגם לאבא (וגם לשירה, כמובן). לא זכור לי שהוא ביקש אי פעם "ציצי".

 

[עמית@]

הננוק של המנהלת הוא אחד למיליון ../images/Emo13.gif

אני שואלת את תמר תמיד "רוצה לינוק?" אבל היא מכירה את המילה ציצי (אם כי היא לא משתמשת בה הרבה, למרות שהיא יודעת להגיד אותה, בנתיים יש לה רצף של צלילים שמתייחס לשד (והיא גם נוהגת לדבר איתו ארוכות

) מצד שני-0 אין לי בעיה על המילה "ציצי"

 

[דנה השניה]

אצלינו "פות" ו"בולבול" - ודוקא

ניסיתי להשריש את "פין" אבל זה כנראה לא תפס. נזכרתי ומצאתי כמה קישורים מענינים בנושא הזה: שמות חיבה לאיברים מוצנעים אמירה מדאיגה (?)

 

[יסמין@]

עוד כתבה העוסקת בשמות ובכינויים

השונים לאיבר המין הנשי.

 

[יסמין@]

../images/Emo41.gif ושאלות חדשות../images/Emo41.gif איך אתן מכנות

את אברי המין - הנשי והגברי - בינכן לבין עצמכן (כלומר במחשבה) ובשיחות עם מבוגרים אחרים? והאם מרגע שהפכתן לאימהות חל שינוי? כלומר האם אתן תמיד משתמשות באותן מילים עם כולם ובכל סיטואציה או שבנסיבות מסוימות בשמות-בכינויים מסוימים ועם הילדים - בשם אחר, נאמר הרשמיים (פין ופות)? (אולי הייתי צריכה לפתוח שרשור חדש)

 

[Keren Or1]

באמת תפתחי על זה שרשור חדש. הנושא

מעניין

 

[יסמין@]

אוקיי ../images/Emo13.gif

 

[לאה_מ]

אצלנו אומרים "פין" ו"פות"

אבל מסיבה שעדיין לא ירדתי לעמקה, הפות תפס הרבה יותר. הפין מכונה גם "בולבול". נראה לי ש"פיפי" הסתמי לשניהם (מה גם שכך מכנים גם את השתן) נובע מתחושות בושה והדחקה, שלא הייתי רוצה אותן בתור עמדת פתיחה ביחס של הילדים שלי למין ולגוף שלהם בכלל.

 

[אםהבניםשמחה]

אצלנו פין ופות

הפין משולב עם בולבול בשנים האחרונות. פיפי לא קיים כשם איבר, רק כשם חיבה

לשתן. וליליה-פיפי הוא כן שם עצם. עשיתי עוגה, חביתה ופיפי... ואגב, במילון ספיר בולבול הוא כנוי לאיבר מין גברי בפי הילדים. (לא ציטוט מדויק)

 

[ליליה והגמדים]

ככה בדיוק גם ברב המילים השלם

הכרך עם האות "פ" נעלם לי מהעין כרגע (כנראה חיפשו משהו השבוע).

 

[אםהבניםשמחה]

אז כשתמצאי חפשי גם פיפי

אצלנו הוא מונח מאד גבוה. אפילו בשבילי...

 

[ילדה יפה בלבן]

אצלנו זה פין ופות ובלבול זה ציפור

ככה למדה הילדה במשפחתון וככה זה ממשיך איתה הלאה, הכי טיבעי שבעולם . אנחנו בעד לקרוא לאברים בשמם , ככה הכול נתפס בעיני הילדה כנורמלי וללא בושה . בכלל אני בעד לדבר על דברים כמו שהם בצורה פשוטה ביותר , ככה הילדים גדלים בלי רתיעה, בושה , "אסור לדבר על ..", ביטחון לדבר על כול נושא . עניין של השקפה.

 

[irisgh]

לבושתי

האמת, אצלינו יש רק בולבול. יניבי עד לא מזמן חשב שלכולם יש. אני לא יודעת מה הוא חושב היום, כי הוא כבר יודע שאני עושה בישיבה והוא בעמידה. (פעם, כשאמרתי לו שלאמא אין בולבול, הוא ענה שיש לי והצביע על שני שדי

. החלטתי שכל עוד זה לא בא ממנו, אין מה להכניס את זה. אבל אולי הגיע הזמן? למרות שאני חייבת להודות שנוח לי ככה. ושאיכשהו, בעולם של היום, אני ממש לא חוששת שהוא יגיע לגיל 16 ויאמין שהחסידה אחראית לאחיו הקטן)

 

[ליליה והגמדים]

יש לי סיפור מצחיק על זה

רעות ישבה מתישהו בגיל שנה באמבטיה והיתה פה בת של חברה, בת שנתיים. היא הסתכלה בסקרנות על רעותי ואמרה לאמא שלה: תראי, יש לה בובול כמו שלי

 

[תמר,]

../images/Emo6.gif גם הבן שלי

הוא אמר להתינוקת יונקת מהבולבול בבטן של אימא. (וזה לא בולבול ולא בטן...). בעניין הזה התלבטתי מה לומר לילדים, כי אני לא אוהבת את המילה "ציצי", וגם עם "שדיים" אני לא כ"כ מרגישה בנוח. בינתיים הילדים יודעים שהיא יונקת מהפיטמה של אמא. ד"א, אחד הבנים שלי שאל אותי בליל הסדר, בנוכחות האורחים: אם אין לך בולבול, מאיפה את עושה פיפי? אז אמרתי לו שאם תהיה לנו תינוקת, אני אראה לו - וזה הרגיע אותו (התינוקת נולדה אחרי כ5- חודשים). (אני אמרתי להם שלבנות יש חור לעשות פיפי. כל עוד הם לא רואים את זה, זה לא כ"כ רלוונטי לקרוא לזה בשם)

 

[הילהל]

לא אוהבת את ה"פין ופות"

וגם לא את הטבור והישבן והשד. מה לעשות? אצלנו יש ליונתן ואבא "לולו" (כה יונתן שיבש את המילה "בולבול" וזה מצא חן בעינינו). כשהוא טען שמה שיש לאמא זה "אין לולו" מצאתי את עצמי בלית ברירה נגררת למילה "פות" אותה אני לא סובלת. אבל לקרוא לזה וגינה נשמע לי מופרך משהו. הלוואי והיה לזה תחליף חביב יותר. יש אצלנו גם טוסיק ופופיק וציצי - גם לגדולים וגם לקטנים (וגם בטנונית במקום בטן וידיות ורגליות במקום ידיים ורגליים). ככה טוב לנו ונעים.

 

[kby]

פיפי זו הפרשה.זה כמו לקרוא לאף נזלת

נורא בעיני ונושא קונוטציה של לכלוך. בהעדר חלופה טובה יותר לבנות- פות. לבנים- בולבול נשמע לי נכון לגילאים הצעירים.

 

[תמר,]

מסכימה איתך

בגלל זה יש לי התלבטות איך לקרוא לזה בבית. (עד לפני כמה חודשים הייתי הבת היחידה, כך שלא נכנסנו לנושא)

 

[לאה_מ]

גם אני מסכימה, וגם אני גדלתי בבית

שבו קראו לפות "פיפי", וכשהבת שלי נולדה החלטתי שאני אומר "פות" בדיוק כמו שאומרים "יד" או "רגל" או "ראש, וזה הרגיש מוזר בדיוק בפעמים הראשונות, ואני מאד שמחה לומר שאצלה "פות" היא מילה ממש ממש טבעית, והטבעיות שלה עוזרת גם לי להתרגל אליה, עד כדי כך שעכשיו זה טבעי גם מבחינתי