פילוסופי
אני סתם רציתי להעלות נושא שבטח כבר עלה אלף פעם
גם לא צריך להגיב מימלא אינני בטוח בדעתי. כלומר אינני סגור על דיעה.
כל חיי ציירתי וקבלתי מחמאות שאני יצירתי ומצייר יפה
רק כמה פעמים עשיתי קורסים קצרצרים ( גם עכשיו) על טכניקות ציור
פעם ברישום ועכשיו בחוג לאומנות שכוללת בה הכל- יד חופשייה עם טכניקות שישפרו את הציור
אפשר לאמר שבאישיות אני מרגיש אומן ( כמו הרבה מהאומנים הגדולים או יוצרים שהיו עם אישיות מוזרה ושונה ואף דכאונית) ובכלל, תמיד הייתי לא בחור מיינסטרימי
לכן גם העולם שלי מורכב ומלא בכאב ( כי קשה לי להתחבר לנורמה)
מצד שני האי חיבור לנורמה מאפשר פתיחות ומקום ליצור אומנות
באמת שקשה לי כי תמיד יש קו חצוי באישיות של מה שפרויד דיבר עליו
הרצון לעשות מה שאני רוצה ולחשוב חופשי מכל השפעות מול להיות אדם נורמלי שמתפרנס והולך עפי חוקים וכללים
הקונפליקט הזה גורם להרבה בעיות בעולם שלי. או בעיות להסתדר ולהיות שמח בעולם הנורמטיבי שלכם, בו אינני מוצא שמחה ואף רואה עיוותים רבים.
כשאני מצייר אני מתמודד עם הקונפליקט הזה באופן ברור, ואני בטוח שעוד אנשים מתמודדים עם זה.
מונח לפני דף ושתי העולמות של רציונליות ונכונות וכללים מול עולם השבירת טאבואים והכל מותר מתנגשים!
מצד אחד רוצה ללמוד טכניקות ציור כדי לשפר ציור על מנת לקבל מחמאות על מנת להרגיש טוב לדוגמא
מצד שני, אני רוצה לשים את הנפש שלי על הנייר ללא עקבות ומעצורים ובלי כללים ובלי להקשיב ולשאול אנשים מה הם חושבים!
רוצה להיות מנותק מכל דבר או כמו שהאומן דויד לינץ אמר - בית ספר רק מעכב יצירה בגלל שמגביל אותך דרך חוקים וכללים ולא מאפשר חשיבה נקייה ותמימה
זה תורה פילוסופית שלימה והתעייפתי מלכתוב ולחשוב אז אולי אמשיך אחכ
אני סתם רציתי להעלות נושא שבטח כבר עלה אלף פעם
גם לא צריך להגיב מימלא אינני בטוח בדעתי. כלומר אינני סגור על דיעה.
כל חיי ציירתי וקבלתי מחמאות שאני יצירתי ומצייר יפה
רק כמה פעמים עשיתי קורסים קצרצרים ( גם עכשיו) על טכניקות ציור
פעם ברישום ועכשיו בחוג לאומנות שכוללת בה הכל- יד חופשייה עם טכניקות שישפרו את הציור
אפשר לאמר שבאישיות אני מרגיש אומן ( כמו הרבה מהאומנים הגדולים או יוצרים שהיו עם אישיות מוזרה ושונה ואף דכאונית) ובכלל, תמיד הייתי לא בחור מיינסטרימי
לכן גם העולם שלי מורכב ומלא בכאב ( כי קשה לי להתחבר לנורמה)
מצד שני האי חיבור לנורמה מאפשר פתיחות ומקום ליצור אומנות
באמת שקשה לי כי תמיד יש קו חצוי באישיות של מה שפרויד דיבר עליו
הרצון לעשות מה שאני רוצה ולחשוב חופשי מכל השפעות מול להיות אדם נורמלי שמתפרנס והולך עפי חוקים וכללים
הקונפליקט הזה גורם להרבה בעיות בעולם שלי. או בעיות להסתדר ולהיות שמח בעולם הנורמטיבי שלכם, בו אינני מוצא שמחה ואף רואה עיוותים רבים.
כשאני מצייר אני מתמודד עם הקונפליקט הזה באופן ברור, ואני בטוח שעוד אנשים מתמודדים עם זה.
מונח לפני דף ושתי העולמות של רציונליות ונכונות וכללים מול עולם השבירת טאבואים והכל מותר מתנגשים!
מצד אחד רוצה ללמוד טכניקות ציור כדי לשפר ציור על מנת לקבל מחמאות על מנת להרגיש טוב לדוגמא
מצד שני, אני רוצה לשים את הנפש שלי על הנייר ללא עקבות ומעצורים ובלי כללים ובלי להקשיב ולשאול אנשים מה הם חושבים!
רוצה להיות מנותק מכל דבר או כמו שהאומן דויד לינץ אמר - בית ספר רק מעכב יצירה בגלל שמגביל אותך דרך חוקים וכללים ולא מאפשר חשיבה נקייה ותמימה
זה תורה פילוסופית שלימה והתעייפתי מלכתוב ולחשוב אז אולי אמשיך אחכ