הייתה לי תחושה...
רציתי לכתוב 90 אבל... בכל מקרה: 1. חלק מאותה פרופסיה בא לידי ביטוי בשכר שהמורה מביא בסוף חודש הביתה. העובדה שעורך דין מרוויח הרבה יותר כסף תורמת למעמדו המקצועי. אם הייתה אומר שעורך דין מרוויח בממוצע 4,500 ש"ח לחודש ברור שהיה גם פיחות במעמדו המקצועי והחברתי. 2. אם פוגעים בשכר מורים בעיירות הפתוח, ללא קשר לשאלה מה יקרה ליחסי העבודה וליחסי מורה תלמיד, ברור שמורים אלה יעזבו לאט לאט את עיירות הפתוח אליהם הגיעו בשל פיתויי המס. הם יעדיפו ללמד באזור המרכז וכך החינוך בפריפריה ימשיך להדרדר אט אט והחלשים....יהיו חלשים יותר! 3. לדעתי אפשר לשדרג משמעותית את מעמדו ושכרו של המורה. יש איזו אשליה במדינה הזו שאין כסף במשרד החינוך. אבל תאמין לי שיש יותר מדי כסף. בישראל ההשקעה בחינוך כאחוז מהתל"ג או מהתקציב היא מהגבוהות בעולם ובכל זאת אנו נכשלים ובגדול. מערכת משרד החינוך מנופחת לגמרי - מפקחים, עוזרים של מפקחים, עוזרים של עוזרים וכו'. רק דוגמא קטנה: במשרד החינוך מתקיים לו אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה). בגדול אפשר להגיד שלאגף 2 תפקידים עיקריים: א. הוא הממונה על אכיפת חוק חינוך חובה - וידוא שהתלמיד אכן מגיע לבי"ס. ב. טיפול באוכלוסיות תלמידים חלשות והבאתם לבגרויות בכל זאת דרך פרוייקטים כמו אומץ, מב"ר וכו'. האגף הזה מטפל בפועל בקרוב ל-20,000 תלמידים, כאשר רק עם כ-10,000 הוא מצליח לעשות משהו (אגב, דווקא אלה החלשים יותר מתוך אותם 20,000 - שאר הפרויקטים נכשלו!). כמה עולה השיפור באותם 10,000 תלמידים למשק הישראלי? (שוב צריך להדגיש שחלק מאותם תלמידים היו מצליחים בכוחות עצמם אז מעשית הוא מקדם רק כמה אלפים מתוכם)??? 1,300,000,000 ש"ח. מיליארד ושלוש מאות מיליוני ש"ח. רק לדמיין מה היה אפשר לעשות עם הכסף הזה אם משרד החינוך היה יעיל ולא בית מסחר לג'ובים לחברי מרכז ומינויים פוליטיים.