מגיבה מבלי שקראתי תגובות אחרות
מחוסר זמן (אני בעבודה ונכנסת רק לגיחות קצובות), לא קרתי את התגובות האחרות, אז סליחה אם אני חוזרת על דברים שבר נאמרו: בשנים האחרונות אני משתכנעת יותר ויותר שלכל מחלה (פיסית, נפשית או המכונות "פסיכוסומטיות") יש רקע גני, והיא באה לידי ביטוי בעקבות טריגר חיצוני: סביבתי (כלומר - איכות סביבה) ו/או מתחים והשפעות מכל הסוגים. לגבי מחלות "פיסיות", לכאורה יותר קל לנו לקבל גישה זו. לגבימ מחלות "נפשיות" - קצת יותר קשה. אבל אם נתייחס לכל מחלה/תסמונת כצירוף של שני האספקטים - כלומר: כל מחלה/תסמונת היא פסיכוסומטית, קל יותר לראות את התמונה הכללית. באשר לתת"כ ולפברומיאלגיה - הן אינן שונות מבחינה זו מהתסמונות האחרות. מי שראה בסופ"ש האחרון את הלופ ששודר בערוץ 23 על-אודות הדיכאון (שרלבנטי לגבינו), "חולי-נפש" המתבטאים באמנות וסרט דוקומנטרי על ג'ון נאש, קיבל, לדעתי, חיזוק משמעותי באשר לכיוון זה. אם יהיה לי יותר זמן בהמשך - אכנס שוב ואפרט יותר. דור
