פטריוטיזם

[siv30]

פטריוטיזם

בישראל היום פורסם ראיון עם צרויה שלו. מסתבר שהיא אחת הסופרות הישראליות המצליחות בעולם. בכתבה היא מציינת שחשוב לה להתפס כפטריוטית ולהסביר את הצד הישראלי בעולם.

אז למרות שלא סבלתי את "חיי אהבה" שלה ואני לא משתגעת גם על הספרים של בעלה אייל מגד, זרחו עיניי כשקראתי את הכתבה והיא קנתה אותי.

http://www.israelhayom.co.il/article/380393

מכירים עוד סופרים ישראלים שהספרים שלהם מתורגמים לשפות זרות ופטריוטים בצורה הזו? משום מה כשאני חושבת על זה נראה לי שהיא זן נדיר בין סופרנו.

 

[עוזביםלקצת]

אמיר גוטפרוינד.

דור שני לשואה, קצין בחיל האויר, לא היה פטריוטי ממנו.

 

[siv30]

שכחתי לגמרי

הוא גם הוזמן להרצאות בחו"ל?
עד היום שמעתי על עמוס עוז ועל א ב יהושוע והפטריוטיות שלהם גורמת לנו נזק יותר מתועלת.

 

[Faria]

הפוך

עמוס עוז וא.ב. יהושוע מראים שבעוד המנהיגים של ישראל הם רודפי אדמות שמעוניינים רק להמשיך להחזיק עם אחר תחת כיבוש, יש במדינה הזאת גם אנשי רוח מתקדמים שנותנים תקווה לעתיד טוב יותר.
&nbsp

 

[KallaGLP]

הלוואי והמציאות הייתה עד כדי כך פשטנית.

 

[עוזביםלקצת]

אכן, Kalla צודקת

העולם סובל ממחלה ממארת, האנטישמיות. הם רק נותנים לכל המלעיזים פתחון פה, שהרי הנה, היהודים בעצמם מעידים על עצמם שהם כובשים אכזרים. מעבר לכך, עמוס עוז (לפחות לפי מה שקראתי בהבשורה על פי יהודה) מציג את המציאות בצורה מאוד פשטנית וחד מימדית: היה פה עם, אנחנו באנו וגירשנו אותו. איך אתם הייתם מרגישים אם מישהו היה בא ולוקח את האדמה שלכם? זהו. לא 3000 שנות יהדות שקשורה בכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים לאדמה הזו, לא זכות שווה ליהודים ולערבים שישבו בארץ. רק לערבים. הם אפילו לא היו עם, היהודים שהיו בארץ לפחות היו עם, אז למה מהם מר עוז מתעלם לגמרי? איך הוא טוען שלקחנו את האדמה מעם כשלא היה שם עם, רק שבטים של נוודים?
אני ממש לא חושבת שהם פטריוטים. לא עוז ולא גרוסמן. אני חושבת שהם ניאו ליברלים שלא מבינים שהם מדברים בשפה אחרת לגמרי מהערבים שמנסים לזרוק אותנו מהמדינה ומתוך חוסר ההבנה הזה הם נותנים להם נשק נגדנו.

 

[אורלנדה]

דיבורים אידיאולוגיים. בשטח יש מציאות, מיליוני אנשים חיים תחת

שלטון צבאי, ללא זכויות. כל דיבור על זכות לשטח שמתעלם מהמציאות הזאת, של בני אדם כבושים, הוא דיבור אין לו משמעות מעשית גדולה. להרגיש קורבן נצחי, לראות אנטישמיות בכל מקום, לא משנים את המציאות הזאת, שלא תוכל להימשך עד אינסוף.

 

[KallaGLP]

לשום דיבור אין משמעות מעשית גדולה בהקשר הזה.

אין לי עניין לא בשטחים ולא במי שחי שם - מצדי אם ימצאו דרך בטוחה לפרק את החבילה, אין לי שום בעיה עם זה, נהפוך הוא. אבל אני הייתי רוצה לראות מישהו כאן מתרגם את עקרונותיו היפים לפתרון מעשי ומציאותי ומוציא אותו לפועל. עד שלא מגיעים לעמדה הזאת, ותכלס רואים מה אפשר לעשות וגם עושים זאת בלי שימותו מיליוני אנשים נוספים - אלה הכל דיבורים מאוד יפים, אך גם מאוד ריקים. לדבר כל אחד יכול. ואין פשוט מלזרוק סיסמאות ריקות ומלכהפיש לכל מי שרק מוכן לשמוע ולשמוח על כך בעולם. בי זה למען האמת מעורר סלידה כשאני רואה את ההתנהלות הזו, בלי קשר לדעה פוליטית בכלל.

 

[siv30]

המציאות כאן יותר מורכבת

לצערי אני מסכימה שיש כאן תאוות החזקת האדמה גם כשעדיף שלא להחזיק בה וגם במחיר של חיי אדם ובהשקעות לא פרופורציונליות לכלום. אבל גם לצערי ההיסטוריה לימדה שהחזרת אדמות לא עוזרת. אני לא בדיוק רואה איך פתרון פשטני כזה נוסח אנחנו נסוג לגבולות 67 יביא את השלום והשלווה המיוחלים.
&nbsp
לא הייתי קוראת למה שעמוס עוז וא ב יהושע מייצגים פטריוטיזם.

 

[Faria]

כי הם לא נבלים

לא חושב שאדם שמדבר בחו"ל צריך להיות פטריוט.
&nbsp
אני כן חושב שהכיבוש (בלי קשר לשלום או לא) הוא פשע נוראי שאנחנו מבצעים שאוכל את החברה הישראלית בכל דרך אפשרית. ולכן להלחם בכיבוש זאת המטרה הראשונה. שלום מלא, שלווה וכו יכולים להגיע רק אחרי שהוא יפסק.
&nbsp
אבל נראה לי מיותר להכנס לדיון פוליטי. רק התכוונתי שתמיכה בלתי מסוייגת במדיניות המדינה זה ממש לא משהו שצריך לעמוד בראש ענייניו של סופר.

 

[אורלנדה]

אכן. יש הגדרות שונות לפטריוטיזם. משמעו לאו דווקא אמירת הן

לכל עוולה שמבצע השלטון הנבחר, רק כדי "לא לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ", חשיבה שמאפיינת את העיירה היהודית.

 

[siv30]

אפשר לכבס ואפשר לכבס

ואם המטרה להכפיש ולזרוק בוץ אין בכך שום תועלת למעט רווחים אישים.

 

[אורלנדה]

לדעתי אין זו מטרתם

 

[siv30]

חלילה

אני לא בעד תמיכה לא מסוייגת ואני בכלל לא מקבלת את הדרך שהממשלות האחרונות הולכות בה. אני מסכימה שהכיבוש אוכל בנו בלי רחמים ואני בעד לסגת לגבולות 67. אבל בין האמירה שלי לאמירות של עמוס עוז, גרוסמן וא ב יהושע - ביחוד האחרון יש פער מנטלי וקונספטואלי אדיר.
&nbsp
הסכסוך מתמקד לפחות בשתי מחלוקות. הכיבוש ושאלת הפליטים. אם לגבי הכיבוש אני מסכימה (אני נגד ארץ ישראל השלמה או כל ורסיה עקומה של הרעיון הזה ), לגבי הפליטים והערבים שברחו מכאן ב 48 אני ממש לא יכולה להסכים או לקבל את האמירות שמובעות עי הסופרים האלה ואני חושבת שהם לא רק לא פטריוטים אלא יש להם אמירות של עוכרי ישראל בהיבט הזה.
&nbsp

 

[אורלנדה]

יש הטוענים שכבר כיום, הפתרון של נסיגה לגבולות 67 אינו מעשי

יותר. אז מדינה דו-לאומית או פתרונות אחרים, לא ברור. מה שכן ברור הוא, שהממשלה הזאת יושבת על ישבנה בלי מעש, בצורה מכוונת, תוך שהיא מפוררת את החברה מבחינה תרבותית וכלכלית תוך הגדלת פערים.

אני לא חושבת שעוז או יהושע פטריוטים פחות מאחרים, הם חושבים שהכיבוש המתמשך הורס את ישראל והם צודקים. זה לא הופך אותם לא פטריוטים, להיפך.

 

[siv30]

אני נגד מדינה דו לאומית

או כל ורסיה הזויה של הרעיון הזה. זה להמשיך את הכיבוש לאחר שהלבנו את המילים.
&nbsp
עוז ואב יהושע לא רק מדברים על הכיבוש. ראי לעיל תגובתי. ואני מסכימה עם יתר הדברים שהובעו בהודעתך לגבי הכיבוש והאופן שבו הוא מפורר את החברה.

 

[Arana]

כיף לקרוא

לא קראתי את ספריה, אבל נהניתי מהראיון (ולמדתי משהו על אירועי הקריאה בגרמניה - הלוואי והיה משהו כזה כאן, נשמע כיף

)
אני לא כל כך עוקבת אחרי עלילות הסופרים הישראליים בחו"ל, מה גם שכשאני חושבת על זה, מה שיותר בולט בתקשורת הישראלית הוא דווקא סופרים ואמנים אחרים שמבקרים את המדינה. נזכרתי רק באפרים קישון, שהיה משתתף ב"עימותים" ממש מול אנשי רוח למיניהם ומגן על ישראל.

 

[ihtiyar]

סמואל ג'ונסון אמר

"הפטריוטיות היא מִפלטו האחרון של הנבל"
ההיסטוריה הרחוקה והקרובה מראה שיש משהו באמירה הזאת, אבל מציע לא להיגרר לתקדימים הפוליטיים הזכורים לא-לטוב שהיו בפורום הזה לפני מספר חודשים.
תודה.

 

[siv30]

פוליטיקה היא חלק מהחיים וחלק משמעותי מהספרות

כל זמן שהדיון תרבותי ובמינונים מאוזנים הכל בסדר אני לא רואה סיבה לא לדון בנושא או ללכת על ביצים מפחד התפרצות כזו או אחרת.
&nbsp
ובכדי להרחיק מהנושא הפוליטי האקטואלי, קראת את צוואתו של מוקיון של זול ואלס? ספר קשה ואכזרי על ילדותו העשוקה והמוכה עד זוב דם. הסופר גדל וצמח להיות אקטביסט פוליטי וחברתי ואף נאלץ לברוח מצרפת לאנגליה בעקבות פרסומיו על נפוליאון. הפך להיות אחד הסופרים המשפיעים ובעקבות ספרו הילד שעורר זעזוע קשה ופולמוס ציבורי שונו חוקים בצרפת.
&nbsp
וככה אני רואה ספרות טובה. ספרות שמשנה עולמות, שמושפעת מאמנות ורעיונות שהסופר פאנטי עליהם. רק מתוך עמדה של אמונה מלאה ודבקות אפשר לשכנע באמצעות ספרות.
&nbsp
מה שמוביל אותי למחשבה העגומה שאולי אין לנו בכלל סופרים פוליטיים טובים מספיק.
&nbsp
לא צריך לפחד מפוליטיקה ומנושאים טעונים כל זמן ששומרים על הגבולות.

 

[ihtiyar]

כשזה על תקופה אחרת, זה קל

אפשר לדבר על פוליטיקה בתקופות אחרות כגון בעידן נפוליאון,הנרי השמיני או סולימן המפואר וכד',
אבל הדיבורים הפוליטיים על ישראל/פלסטין כאן ועכשיו, מנסיון של פורום זה ואחרים, עלולים להידרדר למקומות לא רצויים.
ביקורת על ספר בנושאי פוליטקה/חברה, הוא חלק מהמקובל בפורום המוקדש לספרים.
אבל פוליטיקה per se - לשם כך יש הרבה מאוד פורומים לאקטואליה.