פחד משתק

kolkuli1

New member
פחד משתק ../images/Emo201.gif ../images/Emo4.gif

כל כך אני מפחד, מפחד מעצמי, אולי זה אפילו מהצל של עצמי, אנני בטוח. אתם מכירים את זה שפחד עצום משתק אתכם? פתאום לא מסוגלים לא לזוז, לא ללכת, אפילו למכולת אתם כבר לא רוצים להגיע. למטבח כבר קשה. כך אני מרגיש עכשיו. אני מנסה לצאת החוצה, לרחוב, לעשות את הדברים הכי פשוטים לעולם. לא משהו מיוחד, למעשה אני מנסה ללכת לחדר כושר, כמו שאני אמור לעשות מידי יום. כמה פחדתי לכתוב את המילים הבאות אבל החלטתי שאני חייב להוציא את זה! חייב! אני לא נמשך לכל כך הרבה אנשים, למעשה למעט, אולי זה דווקא מה מהכי משתק אותי, אני פשוט מרגיש שאני לבד שאף אחד לא מבין אותי או יותר מדוייק - לא מרגיש כמוני. אני נמשך בצורה מוחשית מספיק רק לצעירים ממני, וזה כל כך מכה בי, כל רגע מחדש פשוט הורס אותי. אני בן 22 ומכל האנשים בעולם אלה שאני הכי נמשך עליהם הם דווקא בני 15-16 -17 ואני כבר לא יודע מה לעשות. אני ממש עובד איתם, אני מדריך בישיבה תיכונית וזה פשוט הורג אותי, כמובן שאני לא עושה עם זה כלום ושאף אחד לא חושד בכלום. אני ממש נקי, מצפונית אני אמור להרגיש ממש נקי. אבל אני לא!!!! אני כבר חצי רגל בחוץ מהדת ואני לא מפחד לקשור קשר עם מישהו (מישהו שמסכים ורוצה כמובן). אבל הפחד הזה משתק אותי, אני לא מצליח לצאת מהבית! פשוט לא יכול! מצד אחד אני מרגיש צורך עצום באהבה. מצד שני אני מרגיש שאני האדם היחיד על גבי העולם שנמשך לבני 16 ו-17 בקשה שמישהו יגיד, יוסיף יצעק! אתה לא לבד! שמישהו יגיד שגם הוא כשהוא עובר ליד בחור בגיל 16 הוא מרגיש גל של עוצמה שוטף אותו!
 
מי שמדריך בני נוער...

צריך מאוד להיזהר ולשמור על עצמו מכל משמר, לבל יתעסק עם הנוער הזה, כי זה יכטול להתפרש כמעשה מגונה, סטיה מינית וכדומה... זהירות מונעת אסון. ואם אינך יכול והפחד משתק אותך, לדעתי אין מן הראוי שתמשיך הליות מדריך בישיבה התיכונית, מה עוד שאתה מעיד על עצמך שאתה כבר חצי רגל מחוץ לדעת, עוד עלולים להאשים אותך שאת הכביכול מסית אותם ללכת מדרך הדת, אני סתם משער ןמנחש מה שחלילה עלולל לקלרות יחד עם זאת תתעשת, קח את עצמך לידיים ותחשבו - מה הכיוון שלך. לאן נושבת הרוח בקרבך. כי כך לא ניתן להמשיך, זה מתסכל, זה משגע וזה עלול להוביל כפי שהדגשתי לעיל למחוזות שבטח ובטח לא היית רוצה להיות בהם. אני גם הדרכתי בעבר, ילדים ונערים (גילאי 10-18) וממש שמרתי על עצמי מכל משמר וב"ה עד היום, אני דיסקרטי לחלוטין, עמוק בארון ואין אפילו אחד מחניכי, המדריכים שעבדתי איתם, משפחתי וידידי שיוג=דע שאני למעשה דו-מיני. הקב"ה סייע בידי לשמור על עצמי... תחשוב אחי טוב יהיה רק טוב. וגם לך אחי מוקדש השיר שכתבתי "יש ויש" המופיע באחת ההודעות כאן.ים לב לבתים האחרונים בשיר שלמעשה אומרים הכל. אל ייאוש!!! הרי הוא לפניך: יש כאלה שבונים מגדלים באויר ויש שרוצים לכבוש את פסגת ההר, יש מי שצרוד ופוצח בשיר ויש מי שמהקרב לא חזר. יש כאלה שחולמים על עתיד ורוד ויש שרוצים לגור בארמון מלכים, יש מי שלא מסתפק במה שיש ורוצה עוד ויש מי שמשאלותיו לא מתגשמים. אבל אני - שנחשב כובש לבבות במחי יד מבטל הרבהב אהבות מותיר אחרי נשמות כואבות וכדי לעודד עושה לפחות מחוות. יש כאלה שמחפשים בנרות אהבה ויש שרוצים חום מכל הלב, יש מי שנפשו תרה אחרי השלווה ויש מי שנותר כואב ודואב. יש כאלה שמרגישים מעל כולם ויש שרוצים לאהוב ללא גבול יש מי שרוצה לשלוט על כל העולם ויש מי שנועד בחייו לסבול. יש כאלה שבונים מגדלים באויר ויש שרוצים לכבוש את פסגת ההר, יש מי שצרוד ופוצח בשיר ויש מי שמהקרב לא חזר. יש כאלה שחולמים על עתיד ורוד ויש שרוצים לגור בארמון מלכים, יש מיש לא מסתפק במה שיש ורוצה עוד ויש מי שמאלותיו לא מתגשמים. אבל אני - שנחשב כובש לבבות במחי יד מבטל הרבהב אהבות מותיר אחרי נשמות כואבות וכדי לעודד עושה לפחות מחוות. יש כאלה שמחפשים בנרות אהבה ויש שרוצים חום מכל הלב, יש מי שנפשו תרה אחרי השלווה ויש מיש נותר כואב ודואב. יש כאלה שמרגישים מעל כולם ויש שרוצים לאהוב ללא גבול יש מי שרוצה לשלוט על כל העולם ויש מי שנועד בחייו לסבול. אבל אני - שנחשב כובש לבבות במחי יד מבטל הרבהב אהבות מותיר אחרי נשמות כואבות וכדי לעודד עושה לפחות מחוות. כן ככה זה בעולם החומר תוכניות לרוב אנו בונים ומשמיים - ללא אומר בעצם מה יהיה לנו קובעים. כי אנו רק בני אדם שזמן חיינו הרי מוקצב, לכן צריך להיות מספיק חכם כדי שהחיים לא יעברו לשווא. אבל אני - עם הרבה מחשבה פנוי עככשיו לאהבה, אהבת אמת עם שמירת אמונים ועם תקווה לחיים מאושרים.
 

kolkuli1

New member
תודה, אין לך מה לדאוג

תודה, באמת שאין לך מה לדאוג, זו לא השנה הראשונה שלי (גם לא השניה או השלישית...) זה החיים שלי. אף אחד לא יודע, לא חושב עלי, ואין אפילו חבר אחד שחושד בדבר או חצי דבר, אני נקי לחלוטין. זה שאני רגל בחוץ מהדת זה חלק מהתמודדות ולא בחירה של כרגע, אבל גם מזה הם לא שמים לב, יותר מזה יתכן שאם הייתי מסביר למה אני מתכוון "רגל בחוץ" הייתם אומרים, וכך אומרים לי באמת, שכך נראים החיים של כולם, לא יותר מרגיל. פשוט הייתי סופר-דוס - אז יחסית... היה לי שיחה עם שני רבנים על הנושא הנ"ל, שניהם מכירים אותי היטב ושאלתי האם עלי לעזוב את ההדרכה, שאלה שנשאלה ממני מספר פעמים. התשובה הגורפת משניהם כל הזמן, שוב ושוב, שבשום פנים ואופן לא. לא בגלל זה, זה החיים שלי, זה מה שאני הכי טוב בו, הכי מצליח. ובאמת זה כך. הייתי גם רכ"ז ועוד מלא תפקידים הדרכתיים שאני כמובן לא הפרט. ואין שום סיבה לעזוב, יצר, לכל אחד יש יצר ואנו צריכים להתמודד איתו, וזה בדיוק מה שאני עושה. רק שיש ריגעי משבר, ריגעי משבר "נפשיים" כמו שיש לכל אחד. צריך להתמודד איתם. מכווה שיש הבנה.
 
תודה על ההבהרות...

ואני שמח לשמוע שזה אכן כך. ה' יהיה בעזרך תמיד. אני יכול רק לאחל מעל גבי הפורום: שתמשיך להצליח בתפקידך ועלה והצלח בדרכך תמצא את שאהבה נפשך. רק שמור על עצמך, כי ה' תמיד עמך ואניכאן אשמח לעמוד לצדך.
 
זה ממש מסוכן. אבל מבין אותך.

שנה שעברה עבדתי בקייטנה, וקיבלתי כיתה מקסימהההההה!!!!!! והיו שם 2 ילדים שממש התחברתי אליהם, מדהימים, יפים... וחששתי להתאהב בהם. למזלי אחרי שבועיים הייתי צריך לעזוב את הקייטנה (וממש נשבר לי הלב לעזוב את אותם 2 ילדים, אבל ידעתי שאני חייב.) מסוכן, תיזהר.
 

אילן175

New member
אויש.

אני כל-כך איתך... גם לדעתי כדאי לך לשקול פרישה. זו נשמעת לי סיטואציה עדינה ורגישה מדי. אולי תחפש משרת הדרכה במסגרת אחרת, בעייתית פחות? אם אתה צריך תמיכה - רק תגיד. בשביל זה אנחנו כאן, אני חושב
.
 
איזה סטרייט היה פורש בנסיבות דומות?!

כולקולי1 וודאי לא צריך לפרוש,אלא לנהוג כמו גבר בעל שליטה על המצב. הוא פשוט צריך לצאת עם צעיר לא-קטין שלא מסביבת העבודה שלו. אילן, אתה מציע לו להיכנע לאפליה נגד הומואים וזה לא בסדר.
 
מה אפליה נגד הומואים בזה?=\

הוא בעצמו לא מרגיש בנוח עם זה שהוא נמשך לקטינים. איזה אפליה יש פה?
 
האפליה היא שהוא נמנע מקשר זוגי כלשהו

משום שהוא הומו, ולכן הבעיה שלו בעבודה מחמירה עד כדי כך שהוא שוקל לעזוב. אילו הוא לא היה הומו הוא לא היה מגיע לשיקול כזה משום שהיה מוצא לו קשר זוגי שהיה מוציא את העוקץ מן המשיכה הלא-חוקית שלו. ההימנעות שלו מקשר זוגי חוקי (לא עם קטין) נובעת מפחד שנובע מדיכוי הומואים.
 
ואם הוא היה סטרייט?

ונמשך לבנות 16-17, זה לא היה אפליה שהוא לא יכול לממש את עצמו איתן?
 
אם הוא היה סטרייט היה יכול למצוא

בקלות בחורה בת 18 כדי למצוא מוצא לרגשות והרצונות שלו. בלי שהוא היה צריך להסתיר את הצורך הטבעי הזה. זה היה מקל עליו ומסיט את משיכתו מהילדות אל הצעירה הבוגרת.
 
לסיכום:

22 זה גיל של אדם בוגר ולא קטין. אדם בוגר שנמשך לאדם קטין (ולא חשוב אם הוא הומו, הטרו, בי- ), צריך לרסן את המשיכה ולהחליף אותה במשיכה לאדם בוגר. אצל הטרו זה דבר פשוט - הוא פשוט מתחיל לצאת עם בחורה מעל גיל 18. אצל הומו בארון זה לא פשוט- הוא לא יכול לצאת בקלות עם בחור מעל גיל 18 ולכן קשה לו לרסן את המשיכה שלו לקטינים. הפתרון: לצאת מהארון או לפחות לצאת עם בחור מעל גיל 18 בסתר.
 
היציאה מהארון לא תפתור כלום.

זה לא יאפשר לגיטימציה בחברה למערכת יחסים עם קטין. לצא עם בחור מעל 18.
 
אני לא מבין למה אתה מתעקש.

היציאה מן הארון תפתור את הצורך הדחוף בקשר הומואי כלשהו. ואז יפחת הצורך שלו לקשר עם קטין.
 
מה?!

ממתי היציאה מהארון פותרת צורך בקשר זוגי?! לא יודע מה איתך, אבל אצלי היציאה מהארון רק חיברה אותי למקומות הנכונים שבהם עלה הצורך שלי בקשר זוגי. גם כשהייתי בארון, קיימתי מערכות יחסים. אני לא מתעקש, אני פשוט לא מבין למה אתה מנסה לחבר בין שני הדברים. אין כל קשר בין היציאה מהארון לבין קשרים זוגיים.
 
אולי אתה ואני משתמשים בטרמינולוגיה שונה

אז בוא ונבהיר זה לזה את המונחים לצאת מן הארון: לא רק במובן של שיתוף מידע עם חברים וקרובי משפחה על היותך הומו, אלא גם במובן של קבלה עצמית והרשאה עצמית להקים קשר קבוע עם גבר. אפליה נגד הומואים: לא רק מניעת עבודה ומגורים וזכויות חוקיות אחרות מהומו, אלא גם לחץ חברתי נגד הקמת קשר קבוע עם גבר. אני מקווה שהטיעונים שלי מובנים יותר עכשיו.
 
והתשובה שלי נשארת בעינה -

גם כשלא סיפרתי לכל חבריי, קיימתי מערכת יחסים. וגם כשלא הייתי מוכן עדיין להשמיע את המילה הזאת "הומו" באוזניי, הרגשתי שזה בסדר לצאת עם גבר. כי כך אני מרגיש. אני לא מצליח לעלות על נקודת המחלוקת בינינו.
 
למעלה